מיהו יהודי

בעקבות סירובם העיקש של הפוליטיקאים לתת מענה לסוגיה ולאחר שבפסקי דין קודמים הכיר בית המשפט בגיור לא-אורתודוקסי המתקיים בחו"ל לעניין הזכות לשבות, עתה הוא מכיר בגיור כזה גם כשהוא מתקיים בישראל. אולם גם אם מבקשים להותיר על כנה את ההכרה הרחבה בגיורים, יש לאסדר את הנושא ולפקח על הגורמים הקובעים מי יהיה אזרח ישראלי

פסיקתו של בג"ץ כי גיור רפורמי וקונסרבטיבי שנערך בישראל יקנה את הזכות לשבות, היא האחרונה בנתיב שבו פסע בית המשפט שנים ארוכות ומספרת גם את סיפור יחסי דת ומדינה בישראל. אמנם חשיבותה המעשית אינה רבה, אבל זוהי עוד לבנה בהכרה בזרמים הלא אורתודוקסיים

דבריו של הרב הראשי יצחק יוסף משקפים את עומק המתח שנפער בעידן המודרני בין שני פניה של הזהות היהודית - הלאומי והדתי

התבטאותו של הרב הראשי יצחק יוסף נגד העולים מחבר העמים הם לא הבעיה, אלא רק סימפטום להתנכלות היום-יומית שעוברת האוכלוסייה הזו על ידי הרבנות הראשית בכל שלב בחייהם

פעם קראו לה רות, היום זו נטשה. שתיהן הגיעו לארץ ישראל מתוך רצון להשתקע כאן, כבנות המקום. רות החליפה זהותה, ממואבית ליהודייה, ודמה נמסך בדמנו בשדות בית לחם. עד כדי כך, שעל פיה המסורת דוד המלך והמשיח העתידי הם צאצאיה. ונטשה? גם דמה נמסך בדמנו, שהרי ילדיה מסכנים את חייהם בשירות בצה"ל, אך זהותה נותרה כשהייתה – אמנם ישראלית, אך לא יהודייה. 

הרב אלי בן דהן, יוצא כנגד הקריאה לביטול הסמכות הייחודית של הרבנות הראשית על טקסי הנישואין, לתפיסתו היתר להנהגת נישואים אזרחיים אינו מתאים למדינת ישראל ואף יגרור בעקבותיו נזקים גדולים.

ממשלת ישראל דנה בימים אלה במתן תוקף משפטי לגיור הנערך על ידי צה"ל. באופן מפתיע, אולי, מתנגד למהלך זה הרב הראשי לישראל. ידידה שטרן מסביר ומחווה את דעתו.

סוגיית הגיור הממלכתי אינה יורדת מן הכותרות. נתנאל פישר מנתח את האירועים האחרונים וקורא להקמת קואליציה של הרוב היהודי המתון.

באחרונה הודיעה המדינה לבג"ץ, כי גיורם של אלפי חיילים עולים על ידי אותה מדינה, באמצעות הצבא, "מוטל בספק". ידידיה שטרן סבור כי זוהי עורלת לב אכזרית, טיפשות חברתית וחוסר אחריות לאומית. המדינה היהודית והדמוקרטית נוקטת מדיניות רשמית, בלתי מוסרית, של הונאת הגר.

הגישות היהודיות בנוגע לגיור התפתחו במהלך הדורות ושיקפו נסיבות וצרכים משתנים של הקולקטיב היהודי. ואולם כיום חילוקי הדעות על הגדרתו של מוסד הגיור קריטיים לעתידו של העם היהודי יותר מאי-פעם, ולראשונה הם נוגעים גם למדיניות הראויה למדינת הלאום היהודית.