צוות המכון הישראלי לדמוקרטיה

עומר כהן

עוזר מחקר במרכז לממשל וכלכלה

omerch@idi.org.il

עומר הוא בעל תואר ראשון בפכ"מ מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

במסגרת עבודתו במכון עוסק עומר בניתוח סקרי עמדות הציבור, ומצבם הפיננסי של העובדים. כמו כן שותף במחקרי הון אנושי ומחקרים אודות הקשר בין מדדים כלכליים שונים ותשתיות תחבורה.

לעומר ניסיון בניתוח נתונים, ובפרט נתונים מאקרו כלכליים, וכתיבת ניירות מדיניות.

בעברו שימש עוזר מחקר באגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר.

מאמרים

פרסומים אחרונים מאת עומר כהן

מאפייני המפונים טרם המלחמה וזרקור על מצבם התעסוקתי והפיננסי כיום
סקר חדש: מצבם התעסוקתי והפיננסי של מפוני הצפון קשה משמעותית ממפוני הדרום; מעל מחציתם מדווחים על ירידה בהכנסות
הודעה לעיתונות

סקר חדש: מצבם התעסוקתי והפיננסי של מפוני הצפון קשה משמעותית ממפוני הדרום; מעל מחציתם מדווחים על ירידה בהכנסות

סקר מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלה את עוצמת הפגיעה הכלכלית במפונים, ואת הפערים בין הדרום לצפון: 54% ממפוני הצפון וכמחצית מכלל תושבי הצפון מדווחים על ירידה בהכנסות משק הבית בשל המלחמה, לעומת 33% ממפוני הדרום.

סקר מיוחד: מצבם הפיננסי של העובדים בזמן מלחמת חרבות ברזל
סקר מיוחד

סקר מיוחד: מצבם הפיננסי של העובדים בזמן מלחמת חרבות ברזל

גם היום, שנה ורבע מפרוץ המלחמה, הנפגעים העיקריים ממנה מבחינה כלכלית הם אוכלוסיית העצמאים: 54% מהעצמאים מדווחים על ירידה של כ- 50% בפעילות העסקית וכ- 58% דיווחו על ירידה בהכנסת משק הבית. בנוסף, כשליש מהעצמאים מתקשים לעמוד בתשלומי הדיור. נתונים מדאיגים גם על מצבם הכלכלי של ערביי ישראל: 37% מהערבים השכירים מדווחים על ירידה בהיקפי המשרה, 55% מדווחים על ירידה בהכנסת משק הבית ו- 52% נכנסו או העמיקו את האוברדרפט. שיעור בולט בקרב השכירים הצעירים מדווחים על ירידה בהיקפי המשרה.

מגמות במנועי הצמיחה המרכזיים מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר
סקירה

מגמות במנועי הצמיחה המרכזיים מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר

מסמך זה בוחן את התפתחות רכיבי הצמיחה של המשק בשנתיים האחרונות, שהיו מרובות תהפוכות: החל מניסיונות ההפיכה המשפטית ותגובת הנגד של חלקים גדולים בציבור שיצאו לרחובות והפגינו כנגד, וכלה בבמתקפת ה-7.10.23 ומלחמת חרבות ברזל שטרם הסתיימה.

האם מנועי הצמיחה העיקריים של המשק הישראלי בסכנה?
סקירה

האם מנועי הצמיחה העיקריים של המשק הישראלי בסכנה?

בשנת 2024, לראשונה מאז קום המדינה עלה ערכו של יצוא שירותי ההיי-טק על ערכו של היצוא התעשייתי, זאת על רקע שתי המגמות ההפוכות של ירידה במשקל היצוא התעשייתי ועלייה דומה במשקל יצוא שירותי ההייטק. בשנתיים האחרונות מסתמנת ירידה ריאלית ביצוא התעשייתי, אשר עלולה לפגוע ביציבות התעסוקתית בפרפריה וביציבות המשק כולו בעתות משבר ושיבושים בשרשראות האספקה.

ישראלים עובדים פחות בעבודה שנייה: הפער בין ישראל למדינות המפותחות