ד"ר ליאור יוחנני

בכלל הציבור, צה"ל זוכה באמון הגבוה ביותר מבין גופי הביטחון: 77% ● האמון במשטרה הוא הנמוך ביותר – 37% ● רוב קטן בציבור היהודי סבורים שצה"ל והמוסד ניטרליים פוליטית, מחצית חושבים כך גם לגבי השב"כ ● בימין שיעורים נמוכים יותר סבורים ששלושת הגופים ניטרליים פוליטית, מאשר במרכז ובשמאל ● רק מיעוט בציבור היהודי מעריכים את המשטרה כניטרלית.

בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): בשמאל מעריכים 94% שהדמוקרטיה בסכנה חמורה, במרכז – 71% ובימין 38% ● פחות מחמישית מהישראלים מעריכים את מצבה של ישראל כטוב או טוב מאוד, אבל כשני שלישים סבורים שישראל היא מקום שטוב לחיות בו ● מבין מוסדות הציבור, שיעורי האמון במוסדות הפוליטיים – הממשלה, הכנסת, והמפלגות – הם הנמוכים ביותר.

57% מהישראלים סבורים שההנהגה לא עושה את המאמצים המרביים כדי לשחרר את החטופים ● הציבור חצוי בשאלה אם נתניהו יוכל להעיד במשפטו ובמקביל לתפקד כראוי כראש ממשלה ● 63% מהישראלים מאמינים שביטחון ישראל יהיה שיקול מרכזי אצל הנשיא הנבחר טראמפ בעת גיבוש מדיניות החוץ האמריקנית.

כשני שלישים בציבור הישראלי מדווחים על הרעה בתחושת הביטחון האישי שלהם אחרי 7.10 • בציבור היהודי הרוב מדווחים כיום על חזרה לשגרת חייהם לעומת רוב בציבור הערבי שמדווחים שלא חזרו לשגרה • הציבור היהודי חצוי בשאלה האם הגיעה העת לסיים את המלחמה בעזה, בעוד שבציבור הערבי רוב גדול מאוד תומך בסיומה. הסיבה העיקרית לתמיכה בסיום – הסכנה לחיי החטופים • רוב הציבור (62%) רואים בהשבת החטופים את המטרה המרכזית ורק מיעוט (29%) את מיטוט החמאס • כל שרשרת ההנהגה, הפוליטית והצבאית מקבלת ציונים נמוכים על תפקודה מאז ה-7.10. השר לביטחון לאומי בן גביר, יו"ר האופוזיציה לפיד, ורה"מ נתניהו קיבלו את הציונים הנמוכים ביותר • רוב בציבור היהודי (61%) סבורים כי לפלסטינים אין זכות למדינה משלהם. התמונה הפוכה בציבור הערבי • הציבור היהודי חצוי בין אופטימיים לפסימיים לגבי העתיד של מדינת ישראל. בציבור הערבי יש רוב לפסימיים בנושא זה.

רוב גדול בציבור הישראלי (80%) תומכים בהחלטה לפתוח במתקפת העומק נגד חיזבאללה • בקרב היהודים מעט יותר תומכים מאשר מתנגדים לכניסה קרקעית ללבנון; רוב הערבים מתנגדים • רוב בציבור סבורים שפיטורי שר הביטחון גלנט יפגעו ביכולת הצבאית של ישראל • רוב בציבור סבורים שמיטוט חיזבאללה יבטיח טוב יותר את ביטחון יישובי הצפון מאשר הסכם מדיני • מחצית מהיהודים מאמינים שמצב המדינה בשנה הבאה יהיה יותר טוב; רוב הערבים חושבים שהוא יהיה יותר רע.

כשלושה רבעים מהמשיבים מהשמאל סבורים שדרישת נתניהו לשלוט בציר פילדלפי היא פוליטית בעיקרה, בשעה ששיעור כמעט זהה מהמשיבים בימין סבורים שבעיקרה היא עניינית מבחינה צבאית-אסטרטגית. בקרב המשיבים מהמרכז, רוב קטן סבורים שמאחורי הדרישה עומדים בעיקר מניעים פוליטיים • רוב בציבור היהודי תומכים בהחרפת המהלכים הצבאיים בצפון ומיעוט מצדדים בהמשך הלחימה במתכונת הקיימת.

שפל של כשמינית בלבד מגדירים את המצב די טוב או טוב מאוד וכרבע מגדירים אותו "ככה-ככה" • שיעור המביעים תחושות שליליות כלפי הממשלה עולה משמעותית על שיעור המביעים תחושות חיוביות, ואלה המחזיקים ברגשות שליליים אינם מגיעים ממחנה פוליטי מסוים. הן בקרב היהודים הן בקרב הערבים יש בולטות חד-משמעית לתסכול, כעס ואכזבה • בקרב היהודים נרשמו שיעורי תמיכה גבוהים של 80% ויותר בהקמת מנגנון חקירה לאירועי השבעה באוקטובר.

אירועי ה-7/10 והמלחמה הרב-זירתית בעקבותיהם הפכו את גיוס החרדים מסוגייה עקרונית לסוגייה קיומית, המאיימת להביא לקריסת הממשלה. חשש זה עשוי לדחוף את מקבלי ההחלטות הפוליטיים לסיום המלחמה. זאת במטרה להוריד את הלחץ העצום עליהם הנובע מהסתירה שבין הצורך האקוטי בכוח אדם לוחם, דרישת הציבור הרחב לגיוס חרדים מחד גיסא וממיאון החרדים לשרת בצבא מאידך גיסא.

בכלל הציבור 44.5% סבורים שהמתיחות בין המפלגות החרדיות ליתר מפלגות הקואליציה יכולה להוביל לסוף דרכה של הממשלה • 70% בציבור היהודי מדווחים על חזרה לשגרת חייהם • 56% מכלל הציבור תומכים בעסקה כוללת לשחרור כול החטופים תמורת סיום המלחמה ונסיגה מלאה מעזה • המצב בצפון: הציבור חלוק בין המצדדים בפתרון מדיני (42%) לבין המעדיפים הכרעה צבאית (38%).

80% מהציבור גורסים שלממשלה אין תוכנית פעולה ברורה ליום שלאחר סיום הלחימה בעזה • רוב גדול סבורים שקידום חלקים של ה'רפורמה המשפטית' המתוכננים למושב הקיץ של הכנסת הוא מהלך שגוי • מחצית מהערבים סבורים שכוונת התובע הכללי בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג להגיש צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט נובעת מאופן ניהול המלחמה בעזה על ידי ישראל וצה"ל, לעומת 60% מהיהודים המייחסים זאת להטיה אנטי-ישראלית מתמשכת של בית הדין.

58% סבורים כי התנהלות ישראל בזירה הצבאית והבינ"ל האיצה את ההכרה במדינה פלסטינית • 43% מהיהודים סבורים שטראמפ יהיה נשיא טוב יותר לישראל, לעומת 32% שסבורים שביידן עדיף • רק 30% מהיהודים חושבים שהסנקציות הבינלאומיות על פעילי וארגוני ימין מוצדקות, ורק 12% סבורים שהן יעילות • הציבור היהודי חצוי שווה בשווה בשאלה האם שרי הממשלה צריכים להגיע השנה לטקסי יום הזיכרון בבתי העלמין.

חמישית מהערבים סבורים שהחמאס יצא מהמלחמה כשידו על העליונה • הסכמה רחבה בקרב היהודים והערבים על כך שהגיעה העת להתפטרות האחראים למחדל השבעה באוקטובר • 80% מהיהודים סבורים שחיסול בכיר משמרות המהפכה בדמשק היה מהלך נכון למרות התגובה האיראנית • 43% מהיהודים הביעו תחושת ביטחון אישי די גבוהה או גבוהה מאוד לאחר המתקפה האיראנית לעומת 16% מהערבים שהביעו תחושה זו.

39.5% מהיהודים מעריכים שהחברה הישראלית תישא בנטל הלחימה בעזה ובעימות בצפון כמה זמן שיידרש, לעומת 7% בלבד מהערבים • מעט יותר ממחצית מהיהודים בטוחים או חושבים שההנהגה עושה את המאמצים המרביים לשחרור החטופים מעזה, עם רוב ברור לכך בימין לעומת מיעוט במרכז ובשמאל • הסכמה רחבה וחוצת מחנות פוליטיים בקרב היהודים על כך שמדיניות הממשלות האחרונות הקלה על חמאס לבצע את מתקפת ה-7 באוקטובר.

כמחצית (50.5%) מהנשאלים היהודים במדגם מרגישים שמדיניות רישוי כלי הירייה החדשה משפרת את תחושת הביטחון האישי שלהם, לעומת 23% שחשים שפגעה בה • בקרב הערבים 34% השיבו כי המדיניות החדשה פוגעת בתחושת הביטחון שלהם וכמעט חמישית (19%) השיבו כי היא משפרת את תחושת הביטחון שלהם. 36.5% השיבו שתחושת הביטחון האישי שלהם אינה מושפעת ממנה • פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מראה הבדלים גדולים: הרוב בימין השיבו כי המדיניות החדשה משפרת את תחושת הביטחון האישי שלהם לעומת מיעוט בלבד בקרב המרכז והשמאל. רוב מקרב השמאל (58%) וחלק גדול מקרב המרכז (36%) חשים כי נפגע ביטחונם האישי • בקרב היהודים שביישוביהם יש כיתת כוננות, כמעט שלושה רבעים השיבו שהמהלך תרם לשיפור תחושת הביטחון האישי שלהם.

בציבור היהודי, 55% מעריכים בחיוב את תפקודו של הרמטכ"ל הלוי ו-46% את תפקוד שר הביטחון גלנט, עלייה לעומת 40.5% באוקטובר • ביחס לתיאום עם ארה"ב לקראת המשך המלחמה, 49% מהיהודים סבורים שעל ישראל לפעול רק לפי שיקול הדעת של מנהיגיה, אולם בפילוח פוליטי עולה רוב בשמאל ובמרכז (בהתאמה 82.5% ו-64.5%) התומך בתיאום, לעומת רוב בימין (64%) הסבורים כי על ישראל לפעול רק לפי שיקול הדעת של הנהגתה.