עו"ד מירית לביא

מערך השיטור העירוני, רכיב מרכזי בפעילות השיטור בישראל בתחומי עבירות איכות חיים ואלימות, עלול להיפגע אם תעבור הצעת החוק החדשה שמקדם המשרד לביטחון לאומי, אשר יוצרת עמימות בייעודו ובסמכויותיו ומרחיבה את השפעת הדרג הפוליטי עליו.

בשעה שהפשיעה משתוללת, סבב המינויים האחרון במשטרה התבצע ללא שקיפות מספקת ובלי לתעדף את החשיבות של ניסיון וותק לעבודת משטרה יעילה. באקלים ארגוני שבו לחצי השר מחלחלים מטה לפיקוד, סכנת הפגיעה בממלכתיות ובמקצועיות של המשטרה גוברת וכתוצאה מכך תיתכן פגיעה בחיי האזרחים.

הדיון במגעים להשבת החטופים והתנאים שמוצבים בו קשורים לסוגיות אסטרטגיות של המלחמה ולכן צריך להתקיים בקבינט המדיני-ביטחוני. הימנעות ראש הממשלה מכינוס הקבינט לדיון בסוגיות כבדות משקל, כמו השינויים בתנאי העסקה להשבת החטופים, וכן הצהרת נתניהו על כך שהוא יקבל את ההחלטה הסופית בנושא, תוביל לריכוז כוח מופרז בנושאי ביטחון בידיו ובאופן הסותר את השיטה הנוהגת בישראל.

מספר הגברים החרדים חייבי הגיוס יעמוד בשנת הגיוס הנוכחית על כ-91,500. בהיעדר הסדר פטור חוקי, חלים עליהם הוראות החוק ונוהלי צה"ל הן ביחס לתהליכי הגיוס והן ביחס לאכיפה במקרה של אי-התייצבות והשתמטות ● לרשות צה"ל עומדת שורת כלי אכיפה, ממעצר ואיסור יציאה מן הארץ ועד העמדה לדין משמעתי ולדין פלילי. חשוב שהצבא יפרסם את מדיניות האכיפה שתינקט כלפי המשתמטים, וראוי שתהיה שוויונית ולא תיצור הפליה בין מלש"בים חרדים לבין מלש"בים מקרב יתר האוכלוסיות החייבות בגיוס, כמו גם בתוך אוכלוסיית המלש"בים החרדים ● לאור יכולות הקליטה המוגבלות עליהן הצהיר הצבא, קיים חשש שלא יעלה בידו לקרוא לשירות סדיר דווקא ל-28,500 צעירים חרדים בטרם ייסגר חלון הזמנים החוקי. אלה עשויים ליהנות בפועל מפטור משירות צבאי: בהיעדר הסמכה בחוק, בניגוד לפסיקת בג"ץ ועל אף היותה של אוכלוסייה זו בעלת הפוטנציאל הגדול ביותר לתת מענה אפקטיבי לצורכי כוח האדם של הצבא.

צווי ההתייצבות לכ-900 בני ישיבות ב-5 וב-6 באוגוסט 2024 נועדו להשלים את המבדקים הדרושים במסגרת "צו ראשון". 48 בלבד התייצבו, לפי נתוני צה"ל, והם נקלטו על ידי חיילים גברים בלבד. נגד אלה שלא הופיעו לזימון עשויים להינקט צעדים שונים: ממעצר ועד עיכוב יציאה מהארץ.

ב-19 ביולי 2024 פרסם בית הדין הבינלאומי לצדק (ה-ICJ) שבהאג חוות דעת בעניין "ההשלכות המשפטיות הנובעות מהמדיניות והפרקטיקות של מדינת ישראל בשטחים הפלסטינים הכבושים, לרבות מזרח ירושלים". מה קבע בית הדין? מה ההשלכות האפשריות מבחינת ישראל? מה יכולה ישראל לעשות עתה?

ב-19 ביולי 2024 יפרסם בית הדין הבינלאומי לצדק (ה-ICJ) שבהאג את חוות הדעת המייעצת שלו בעניין "ההשלכות המשפטיות הנובעות מהמדיניות והפרקטיקות של מדינת ישראל בשטחים הפלסטינים הכבושים, לרבות מזרח ירושלים". מהות ההליך בפני בית הדין, השאלות המרכזיות שהובאו בפניו וההשלכות האפשריות של חוות הדעת.

לאפשר למתגייסים החרדים להרגיש שייכים, לכבד אוכלוסיות אחרות ולגייס לפי צורכי הצבא. אחרי פסיקת בג"ץ – צה"ל חייב להוביל בנחישות את המהלך, בדרך לשוויון אמיתי.

מתי פקעה החלטת הממשלה שהקנתה פטור לחרדים? אילו עמדות הביעו רה"מ, היועמ"שית והרמטכ"ל לאורך ההליך ואילו צווים הוציא בג"ץ עד לפסיקה? איך חזרה לשולחן הצעת חוק הגיוס מ-2022 ומהו לוח הזמנים לחקיקה? כל נקודות הציון החשובות.

באמצעות תיקון מס' 37 לפקודת המשטרה ביקש השר לשמש כ"מפכ"ל-על" של המשטרה ולהתוות עקרונות פעילות ומדיניות בתחום החקירות. המדינה טוענת כי התיקון פותח צוהר לפוליטיזציה בהפעלת הכוח המשטרתי, מפר את האיזונים והבלמים בפעילות המשטרה ולפיכך אינו חוקתי. צפו בדיון.

מה שמאפשר לחבורות השוטרים מטעם עצמם, דוגמת אלה שפעלו בירושלים, לפעול בלי לעורר התנגדות ציבורית הוא קיומם של גורמי ביטחון פנים מרובים במרחב האזרחי. המשטרה נדרשת לפעול כלפיהם בנחישות ולהימנע מיצירת רושם שהיא נמנעת מכך ממניעים פוליטיים או בשל חשש מחוסר שביעות רצון של הדרג הפוליטי.

האם בקשת התובע כרים קאן לצווי מעצר מבוססת עובדתית ומשפטית? כיצד מתנהל ונאכף הליך הוצאת הצווים? מהן השלכותיו ומה ישראל יכולה לעשות ביחס לבקשה ולעבירות שקאן טרם הכריע לגביהן? כל מה שחשוב לדעת.

על רקע הגיוס המזורז של כיתות הכוננות במלחמת "חרבות ברזל" וקיצור ההכשרות למתנדבים, כיצד מתנהל תהליך הגיוס? האם מותר להקים כיתת כוננות שכונתית? כל השאלות והתשובות.

בפברואר 2024 החליט משרד הביטחון להקדים את גיוסם של 1,300 מועמדים לשירות ביטחון, המשתייכים למסגרות השונות וקיבלו דחיית שירות, במהלך שספג ביקורת ציבורית רחבה. על מי הוא משפיע ומה מאפיין את המאבק המשפטי נגדו?

בתשובתה לבג"ץ הדגישה היועמ"שית כי התיקון לפקודת המשטרה שנוגע לסמכויות השר לביטחון לאומי לא מגדיר או מגדר את היקף המעורבות של השר בפעילות המשטרה ולא מספק ערובות, בלמים ואיזונים לשמירה על זכויות אדם ושלטון החוק. היא מציעה להציב גבולות ברורים, הן בפני הדרג הפוליטי והן בפני שרשרת הפיקוד במשטרה, לפיהם התערבות פוליטית בהפעלת הכוח המשטרתי אינה חוקית ופוגעת באמון הציבור במשטרה.

דמוקרטיות שבהן קיימת חובת גיוס דווקא מצמצמות את האפשרות לקבל פטור מלא משירות ונוטות שלא לפטור קבוצות שלמות מחובת השירות, אלא יוצרות מסגרות לשירות חלופי כדי להתמודד עם האתגרים הנובעים מעקרון השוויון. בפינלנד הוענק פטור מלא משירות עבור קבוצה דתית קטנה יחסית, אולם הוא בוטל בעקבות החלטה שיפוטית משום שיצר פגיעה בשוויון. ההשוואה מלמדת שהדרישה לשוויון בנטל אינה ייחודית לישראל ושמגמת שילוב האוכלוסיות הפטורות בשירות צבאי או אזרחי חלופי היא כללית.

הצעה לסדר זו מתמקדת בערך השוויון ובהשפעתו על שאלת מודל השירות הצבאי בישראל. אנו מבקשים לברר מהם ״גבולות הגזרה״ הנורמטיביים שמציב עיקרון השוויון במסגרת הניסיון לעצב הסדר חדש באשר למודל השירות הצבאי והחלופות האפשריות לו. בשל המרכזיות של עקרון השוויון בשיח על הסדר הגיוס, הרי שהלגיטימציה והיציבות המשפטית של כל הסדר עתידי תיבחן בהכרח דרך פריזמה נורמטיבית של התאמתו לעקרון השוויון, ובמיוחד מבחינת מידת תרומתו להפחתת אי-השוויון הקיימת במציאות הנוכחית.

מה"רשימות המאושרות" של תש"ח דרך "חוק טל" ועד ניסיונות ההסדרה שעברו בבג"ץ: כך התגלגלה סוגיית השוויון בנטל השירות הצבאי במשך השנים עד לנקודת ההכרעה שבה היא מצויה כעת.

לנוכח רגישות תקופת הרמדאן והמציאות החדשה של ביטחון הפנים, על המשטרה להבהיר הן למתנדבים בכיתות הכוננות והן לבעלי הנשק ברישיון את המגבלות החלות עליהם. בנוסף, עליה להבטיח שהתארגנויות אזרחיות חמושות לא יפעלו עצמאית, שמא יסכנו את הציבור ואת פעילות גופי הביטחון.

טיוטת התקנות יוצרת מצב שבו כמעט 12 אלף בעלי רישיון כלי ירייה פרטי או רישיון מאבטח יהיו זכאים להארכה אוטומטית של חצי שנה בתוקף הרישיון שלהם, וכ-13 אלף בעלי רישיונות יהיו זכאים להארכה אוטומטית בתוקף הדרישה לעבור הכשרת חידוש או ריענון. הדבר מגביל את יכולת הפיקוח המצומצמת ממילא של המשרד לביטחון לאומי, לרבות הפיקוח על מיומנות בשימוש בנשקים.

בית המשפט העליון קבע בעבר שעקרון ההגנה העצמית אינו נותן אישור לנושאי נשק לעשות בו שימוש נגד מי שאינו מהווה סכנת חיים ברורה ומידית. חשוב שגורמי אכיפת החוק ורשויות התביעה יבהירו בפני המתחמשים החדשים את גבולות עקרון ההגנה העצמית וכן שהמשטרה תהיה מעורבת יותר בתהליך ההכשרה והריענון של בעלי רישיונות הנשק – הכל במטרה להציל חיי אדם.

חלק מההתארגנויות הבלתי מוסדרות מוקמות ככיתות כוננות מקומיות או שכונתיות, אחרות פועלות באופן נרחב יותר. חשוב שהמשטרה תפעל באופן אקטיבי נגד ההתארגנויות העצמאיות החמושות, למשל באמצעות חיזוק המשמר האזרחי. במקביל, המחוקק נדרש לבצע תיקוני חקיקה שיחדדו את האיסור לקחת חלק בהתארגנויות חמושות ובלתי מוסדרות.

דווקא בחסות הממשלה שדיברה בהרחבה על משילות מתאפשרים כיום תהליכים שמובילים לכאוס בביטחון הפנים. פעילות הגורמים האזרחיים עלולה להביא לפגיעה ממשית בניהול הביטחון בתוך גבולות ישראל ולכן דרושים הן חיזוק כוחות השיטור ואכיפת החוק במדינה והן מניעת התאגדות אזרחית חמושה עצמאית.

עדכון תכנית ההכשרה למבקשי רישיון נשק, העלאת המודעות בקרב פסיכולוגים ועובדים סוציאליים לדווח על מסוכנות בעלי רישיון וקו לדיווח על מסוכנות הם כמה מההמלצות שראוי לאמץ נוכח הרחבת תקנות הזכאות לרישיונות לכלי ירייה פרטיים.

לנוכח כשלי המערכות הממשלתיות במלחמת "חרבות ברזל" עלתה בשיח הציבורי אפשרות הקמת ועדת חקירה ממלכתית. כיצד מוקמת ועדה זו, מהן סמכויותיה, מה מעמד המלצותיה ואילו הבדלים קיימים בינה לבין ועדת בדיקה ממשלתית? כל השאלות והתשובות.

תקנות כלי היריה החדשות נוטות באופן קיצוני לעבר הזכאות להחזקה בנשק פרטי, ללא האיזון או הפיקוח הנדרשים. קיים חשש שהן הותקנו במהרה ובחסות מצב החירום, ללא התחשבות בהשלכות המסוכנות של ההרחבה הדרמטית של הזכאים לרישיון.

אילו סמכויות מוקנות לגופי הביטחון ולגורמים נוספים מתוקף ההכרזות על מצב מיוחד בעורף ועל אירוע חירום אזרחי? מי מוסמך לקבל את ההחלטות בנוגע לשני המצבים ולהאריך את תוקפם? כל השאלות והתשובות.

מי הם חברי הקבינט המדיני-ביטחוני ומה עליהם לעשות לאחר הכרזת מלחמה ובמהלך המערכה? מה מקומם של הכנסת ושל הייעוץ המשפטי לממשלה בקבלת ההחלטה? כל השאלות והתשובות.

ועדת אגרנט הצביעה על ליקויים בתהליך קבלת ההחלטות בדרג המדיני בנושאים ביטחוניים, והדגישה את סמכות הממשלה להכריע בעניינים אלה; ואולם, גם בחלוף חמישה עשורים, עדיין לא הוסדר ולא הושג האיזון הראוי בין סמכות ראש הממשלה לבין שרי הקבינט, כפי שהוכח באירועים ביטחוניים לאורך השנים. יש להבהיר בחקיקה את סמכויות חברי הקבינט, ועד להסדרה החוקית על כלל הגורמים המעורבים לממש את אחריותם ולדרוש הבאת החלטות ביטחוניות בפני הקבינט.

אין מקום להקמה של גוף שיטורי־ביטחוני חדש במדינת ישראל. הקמה של גוף חדש כזה, לא רק שלא תקדם את התכליות לשמן החליטה הממשלה על הקמת המשמר הלאומי, אלא אף צפויה לסכל את הגשמתן של תכליות אלה ולגרום לקשיים נוספים. תחת ההקמה של גוף שיטורי־ביטחוני חדש, יש לחזק את משטרת ישראל במשאבים וביכולות, ולחולל שיפור ניכר באופן ההתמודדות של משטרת ישראל עם אכיפת חוק כלפי אוכלוסיות מוחלשות ומיעוטים, בדגש על החברה הערבית, לצד שמירה על עצמאותה, וחיזוק מנגנוני הבקרה והפיקוח על פעולתה.

הצעת החוק תאפשר לשר להורות על מעצר של חצי שנה בנימוק של "סכנה לביטחון הציבור" ולהטיל מגבלות דרקוניות למשך שנה, בין השאר על תנועה ועבודה. זהו ניסיון לעקוף את ההליך הפלילי, שיחשוף את האזרחים לפגיעה ללא הליך הוגן או יכולת להתגונן ובאופן שאין לו אח ורע בדמוקרטיות אחרות.

חוק שירות לאומי-אזרחי חוקק כהוראת שעה בשל הפגיעה בערך השוויון. קיבוע החוק לפני שהושלם מתווה כולל לגיוס חרדים, ללא בחינה של הנתונים שנצברו מיישום החוק, וללא בחינה של היבטי השוויון הוא בלתי ראוי. לכל היותר ניתן להאריך את החוק פעם נוספת לפרק זמן קצוב.