עו"ד דפני בנבניסטי

ניצחון הקואליציה הדמוקרטית בסוף 2023 הפיח תקווה שפולין בדרך לתיקון. אלא שבפועל הישגיה של הממשלה מוגבלים, ועתה קיים חשש שהנשיא החדש לא רק יעכב את תהליך השיקום, אלא אף יפעל להסגת הדמוקרטיה לאחור.

ההליך בבג"ץ סביב פיטורי ראש השב"כ מדגים התנגשות כוחות חריגה בין ראשי השלטון, אלא שהשחיקה במעמדו של מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה מבטיחה שזה לא יהיה האחרון. כאשר המדינה כבר אינה יכולה להתייצב בפני בג"ץ בעמדה משפטית אחידה, מאבקי כוח פנימיים ימשיכו להתגלגל לפתחו של בית המשפט.

מה יעשה בית המשפט לאחר שלב הגשת התצהירים? מה ייחודם של התצהירים האלה, והאם אפשר לחקור בבית המשפט את מי שהגישו אותם?

המקרים בהם ניתן היתר לממשלה/לשרים לקבל ייצוג משפטי נפרד בעתירות לבג״ץ (שלא ע״י הייעוץ המשפטי לממשלה)

כאשר שרים בממשלה מתכחשים לסמכות הייעוץ המשפטי, מתעלמים מפסקי דין ואף קוראים שלא לציית להם – גובר הסיכון לקריסת המסגרת החוקתית שמגבילה את השלטון, שומרת על אופי המדינה ומגנה על אזרחיה. מהו משבר חוקתי? מדוע הוא מסוכן? ומה אפשר לעשות כאשר מגיעים אליו?

סקירה מספר 8: 06.01-02.04.2025

ונצואלה, תורכיה, הונגריה ופולין ממחישות כי מינויים ופיטורים בגופי הביטחון משמשים להשתלטות עליהם בדרך לפירוק הדמוקרטיה. החלפת אנשי מקצוע ב"נאמנים" סייעה להפוך את הגופים האלה לכלי שרת, מכפיל כוח של מפלגות השלטון. כדי למנוע זאת חשוב לסכל השתלטות כזאת או לבלום אותה כבר בראשיתה.

השוואה בין מהלכים שנעשו בפולין ובהונגריה לבין מהלכים דומים שהתרחשו בישראל בשנים 2023–2024 בהובלת הקואליציה הנוכחית, חושפת את השיטות ואת דפוסי הפעולה הדומים שמסייעים להתניע נסיגה דמוקרטית.

סקירה מספר 7: 28.11.2024-05.01.2025

העברת הסמכות לקביעת דמי חבר בלשכת עורכי הדין לידי שר המשפטים היא ניסיון להעצים את כוחה של הממשלה באמצעות החלשת גורם מקצועי עצמאי המאזן ומבקר אותה.

סקירה מספר 6: 27.10-27.11.2024

סקירה מספר 5

סקירה מספר 4: 12.08-16.09.2024

משבר חוקתי מובהק הוא סירוב מודע, עיקש ופומבי של הממשלה, הכנסת או הגופים הכפופים להן לקיים החלטה שיפוטית, באופן שמבטא התנערות מעקרונות שלטון החוק והפרדת הרשויות. מדוע הוא מסוכן לדמוקרטיה, באילו מדינות התרחש בעבר וכיצד יכול בית המשפט להתערב כדי לפתור אותו? כל מה שחשוב לדעת.

בשנים 2022-2016 היו 2 מקרים בלבד שבהם ניתן אישור לייצוג הממשלה שלא על ידי היועמ"שית, אולם מאז נובמבר 2022 כבר אירעו 11 מקרים כאלה. בכל מקרי הייצוג הנפרד, בית המשפט העליון אימץ בפסקי הדין את עמדת היועמ"שית ודחה את עמדת הממשלה. באילו עתירות מדובר וכיצד הפכה תופעת השוליים של בקשת הייצוג הנפרד לנורמטיבית?

שר האוצר טוען במכתבו כי חוות דעת של היועמ"שית ביחס לחוקיות סבסוד מעונות היום ניתנה בחוסר סמכות. זוהי דוגמה נוספת לניסיון שלו ושל הממשלה כולה להתעלם מתפקידה של היועצת ולנסות להתנער מפסיקת בג"ץ ומהמגבלות שמציב שלטון חוק במדינה דמוקרטית. על אותם תהליכי עבודה משובשים מתריעה היועצת בתקופה האחרונה. לאילו מקרים היא מתייחסת, מה חשיבותן ומעמדן של חוות הדעת שלה ומדוע הן קריטיות לשלטון החוק?

סקירה מספר 3: 01.06-11.08.2024

סקירה מספר 2: 10.04-30.05.2024

ניסיון דרמטי להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה; פוליטיזציה מואצת של המשטרה והמשך הפגיעה בעצמאות מערכת המשפט - משלא צלחה החקיקה לשינוי המדיניות שביקשה הקואליציה לקדם בשנה שעברה, נקבעות עובדות בשטח שהשלכותיהן אינן פחות הרסניות מחקיקה.

סקירה מס' 1

פוליטיזציה בתחומים נרחבים מהשירות הציבורי ועד האקדמיה, צמצום מתמשך של חופש הביטוי והחלשה עיקשת של מערכת המשפט. שורה הולכת ומתארכת של הצעות חוק, מהלכים מיניסטריאליים והתבטאויות שנויות במחלוקת מלמדת שבצל המלחמה ועל אף ההצהרות על זניחתם, הכוונה והביצוע של התהליכים להחלשת הדמוקרטיה שהחלו ב-2023 עדיין על סדר היום.

מי הכיר בסמכותו של בג״ץ לפסול חוקי יסוד ומי שלל זאת? מי היה נכון לפסול את התיקון ומאיזה טעם? מיפוי העמדות וציטוטי השופטים.

בחירתו של דונלד טוסק לראשות ממשלת פולין מעוררת תקווה בינלאומית לביטול הרפורמות החוקתיות שהנהיגה מפלגת "חוק וצדק". עם זאת, השתלטות המפלגה על מערכת המשפט, המנגנונים הביורוקרטיים והתקשורת, לצד היותה הגדולה בפרלמנט והעובדה שנשיא פולין, המקורב למפלגה, שומר על כוחו להטיל וטו על חקיקה, עלולים להוות מכשול בדרכה של פולין ליציאה מעידן הפופוליזם.

מאז תחילת המלחמה השתמשה הממשלה בסמכויות המוקנות לה במצב חירום והתקינה תקנות שעת חירום במעמד של חקיקה ראשית של הכנסת, המותקנות בלא אישור הכנסת. ניתן להתקינן אם מצב החירום מחייב זאת ואין אפשרות לחקיקה רגילה, אך בהעדר הבלמים הרגילים, הן עלולות לסכן את שלטון החוק ולהעלות חשש לפגיעה מופרזת בזכויות האדם ובמיעוטים.

שלילה גורפת של סמכות בתי המשפט לבחון את סבירות החלטותיהם של הממשלה ונבחרי ציבור פוגעת באופן חמור בעקרון שלטון החוק. היא תשלול מבית המשפט את האפשרות לפסול מינויים לא ראויים, פיטורים של שומרי סף, החלטות בעלות תחולה רטרואקטיבית וכן מחטפים בידי ממשלת מעבר. ביטול עילת הסבירות יערער את מערך האיזונים והבלמים, החלש ממילא בישראל.

תכנית הקואליציה שלא לאפשר לבתי המשפט לפסול החלטות של נבחרי ציבור שאינן סבירות תגביר את השחיתות השלטונית ותפגע אנושות בזכויות. שורת מקרים שאירעו לאורך השנים מעידה עד כמה העילה היא כלי חיוני לקיומם של האיזונים והבלמים בדמוקרטיה הישראלית.

העצמאות וחופש הפעולה שמהם נהנו בתי המשפט בשתי המדינות מאז נפילת הקומוניזם התחלפו בעשור האחרון בפוליטיזציה בשל העברת סמכות בחירת השופטים לפרלמנטים. הייתה זו יריית הפתיחה לפגיעה רב-מערכתית בדמוקרטיה: בתקשורת, באקדמיה ובארגונים האזרחיים.

היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה נדרשים לסייע ביישום מדיניות ולשמור על שלטון החוק. ההצעה שהמנכ"ל ימנה אותם כמשרות אמון תפגע בעצמאותם ותגרום נזקים לנורמות המקצועיות.

גירוש ישראלים ופלסטינים בשל קרבה משפחתית למחבלים מהווה ענישה קולקטיבית פסולה ופגיעה אנושה בזכויות יסוד, ויחשוף את ישראל ובכיריה לסיכונים מדיניים ומשפטיים במישור הבין-לאומי.

באנגליה ובוויילס העצמאות האופרטיבית של המשטרה היא עקרון יסוד, בניו זילנד השר מנוע מלעסוק בחקירות, בתביעות ואף בפריסת שוטרים. בישראל יש צורך בתיקון פקודת המשטרה כך שתשמור עליה מהתערבות פוליטית.

חוקרי המכון מברכים על קידום חוק יסוד: זכויות בהליך הפלילי, אך סבורים שיש מקום לתקן את נוסח חוק היסוד המוצע, משום שהוא צר מדי בהיקף פריסתו בשלושה מובנים עיקריים: תחולתו בזמן רק על חקיקה שתחוקק בעתיד; תחולתו על התחום הפלילי בלבד; גישה "רזה" להיקף חלק מהזכויות. בנוסף, החוקרים סבורים כי יש להעניק לזכויות המפורטות ב הצעת החוק הגנה חזקה יותר