ד"ר אור ענבי

מאז 7 באוקטובר נשמעות בשיח הציבורי והתקשורתי השוואות רבות בין מלחמת חרבות ברזל למלחמת יום הכיפורים, ש-50 שנה בדיוק מפרידות ביניהן. ההשוואות הללו מתבססות על כך ששתי המלחמות החלו במתקפת פתע של כוחות אויב, בשתיהן היו התרעות מודיעיניות טרם פרוץ הקרבות שלא זכו לתשומת הלב הנדרשת מצד הצמרת המדינית והצבאית, ובשתיהן קרסו הקונספציות שרווחו בתקופה שלפני המלחמות באשר למידת המוכנות ללחימה והמוטיבציה של האויב להיכנס לעימות חזיתי עם ישראל.

כדי להעשיר את ההשוואות הללו, ועל בסיס הנתונים שבידינו, בחרנו להציג את עמדות הציבור הישראלי בסוגיות הרלוונטיות לגבי שתי המלחמות ולהצביע על הדומה ועל השונה בדעת הקהל הישראלי ב-1973 וב-2023.

בפילוח לפי מחנות פוליטיים נמצא רוב למצדדים במימון מוסדות תרבות ואומנות בשלושת המחנות — עם רוב מכריע בשמאל ורוב קטן יותר במרכז ובימין • בקרב המסורתיים הדתיים חלה הירידה החדה ביותר בשיעור התמיכה בתקצוב ציבורי לתרבות • 53% סבורים שלמדינה אין זכות להתערב בתכנים אמנותיים, לעומת 42% התומכים בהתערבות • בימין קיים רוב קטן (53%) המצדד בהתערבות המדינה בתכנים שבהם היא תומכת. זאת לעומת המרכז והשמאל, שם רוב מכריע מתנגדים להתערבות.

כבעבר, איסוף הנתונים למדד הדמוקרטיה לשנת 2023 בוצע ביוני. בחודשים דצמבר 2023 וינואר 2024, בדקנו שוב חלק מהעמדות שנמדדו בקיץ כדי להבין האם ניכרים בדעת הקהל שינויים מהותיים בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר ופרוץ המלחמה.

הסקר הקבוע נערך ביוני 2023, אך חלק מהשאלות נבדקו שוב בסוף 2023 ובתחילת 2024 • רמות ומדרג האמון במוסדות המדינה השתנו רק מעט • במדידה השנייה חל שיפור גדול במידת האמון במשטרת ישראל • בית המשפט העליון עומד בשתי המדידות בצמרת דירוג האמון בציבור הערבי.

38% בעד קיומן בתום המלחמה ושליש תומכים בהודעה על בחירות מיד ועריכתן כחוק בעוד 90 יום • פחות ממחצית מהיהודים ורק כרבע מהערבים חושבים שישראל דואגת כראוי לביטחון אזרחיה • בראש דירוג מטרות המלחמה הציבו 47% מהיהודים את השבת החטופים ו-42% את מיטוט החמאס, בהשוואה ל-69% ו-8% בהתאמה בקרב הערבים.

88% מהיהודים נותנים לכוחות צה"ל ציונים טובים על תפקודם במלחמה, לעומת 46% הנותנים ציונים אלה לקבינט המלחמה • מקרב מי שחושבים שקבינט המלחמה מתפקד טוב, רוב גדול ציינו כי מפלגת המחנה הממלכתי צריכה להישאר בממשלה (73.5%), בעוד שהסבורים שקבינט המלחמה לא מתפקד בצורה טובה חלוקים ביניהם • 60% מהיהודים סבורים שלא נכון לישראל להסכים לעסקה לשחרור כל החטופים בתמורה לשחרור כל האסירים הפלסטינים והפסקת הלחימה בעזה.

כשליש השיבו שאינם יודעים וכרבע תמכו בגנץ • רבע בלבד סבורים שנתניהו יצליח לשמור על הקואליציה אחרי המלחמה • כמחצית מהציבור תומכים בפתיחת חזית לחימה נגד החיזבאללה בצפון וכשליש סבורים כי יש להימנע מהמהלך • 56% סבורים שהדרך הטובה ביותר לשחרור החטופים מעזה היא המשך הלחימה העצימה, בעוד ש-24% מצויים במיעוט התומך בשחרור כלל האסירים הפלסטינים שבידי ישראל, גם אם הדבר כרוך בהפסקת הלחימה.

כמעט מחצית ממצביעי הליכוד והציונות הדתית תומכים אף הם בבחירות מידיות • יותר מרבע (28%) מהמרואיינים טרם החליטו עבור מי יצביעו • כשני שלישים מהציבור סבורים שמיטוט החמאס הוא מטרה בת השגה במלחמה, לעומת שליש בלבד שרואה בהשבת כל החטופים מטרה כזו • המרואיינים חצויים בשאלה האם חייהם האישיים חזרו או לא חזרו לשגרה נוכח המלחמה (49% לעומת 47%).

הסכמה ישראלית לפתרון שתי המדינות בתמורה להמשך הסיוע האמריקני זוכה לתמיכת 75% מהשמאל לעומת 21% בלבד מהימין • בקרב היהודים חלה ירידה בחשש לביטחון הכלכלי ובעיקר הפיזי (מ-63% ל-46%) בהשוואה לתחילת המלחמה, לעומת עליות בקרב הערבים בשני התחומים ובעיקר ביחס לביטחון הכלכלי (מ-69% ל-82%) • שיעור צרכני החדשות בטלוויזיה וברדיו כמקור עיקרי ירד בהשוואה לתחילת המלחמה, לעומת עלייה בצריכתן ביישומוני המסרים המידיים.

רוב היהודים תומכים בתיקון חוק הלאום כך שיבטיח שוויון לאזרחים הלא-יהודים, עלייה חדה לעומת אשתקד • רוב הציבור חושב שעל נתניהו להתערב לבלימת צעדי לוין לקידום ה"רפורמה המשפטית" • מחצית מהיהודים תומכים בהמשך מדיניות חלוקת הנשק החדשה לעומת 5.5% בלבד בקרב הערבים.

רוב הציבור סבור שהתמקדות הממשלה ב"רפורמה המשפטית" השפיעה גם על עיתוי מתקפת חמאס וגם על רמת המוכנות של ישראל • רה"מ נתניהו מוסיף לקבל ציון נמוך מאוד על תפקודו במלחמה, לעומת ציונים גבוהים בהרבה לכוחות הלוחמים, לדובר צה"ל ולראשי הצבא • הדעה השכיחה בציבור היא שאפשר להתחיל מיד במו"מ עם חמאס על שחרור החטופים - אבל אין להפסיק את הלחימה לשם כך.

כמחצית סומכים יותר על ראשי הצבא • כמחצית מהציבור היהודי תומכים בגיוס מלא של צעירים חרדים לצה"ל. בקרב מצביעי המפלגות החרדיות, הרוב תומכים בפטור מלא לטובת לימודי תורה (מצביעי יהדות התורה 82%, מצביעי ש"ס 51.5%).

למרות מתקפת ה-7 באוקטובר, שיעור היהודים האופטימיים לגבי עתידה של ישראל עלה משמעותית, מ-52% ל-65.5%. בציבור הערבי לא חל שינוי.

האמון בממשלה הוא הנמוך ביותר מאז תחילת המדידות ב-2003 ועומד על 18% בלבד. עיקר הירידה באמון היא במחנה הימין: מ-42% ביוני האחרון ל-31% כיום.

כמחצית מהישראלים סבורים כי על המגילה לשמש גם כיום מסמך בעל מעמד מיוחד. אך, רק 15% מהציבור החרדי, ו-26% מהציבור הערבי חושבים כך. בתוך כך, 38% חושבים שיש סיכוי גבוה שבעתיד הנראה לעין תפרוץ בישראל מלחמת אזרחים שתכלול אלימות בין הצדדים השונים, ואין הסכמה בציבור כיום על מטרות המחאה.

כמחצית ממצביעי הקואליציה סבורים כי מסמך הסכמות עם סעודיה יחזק את מעמדו של ראש הממשלה נתניהו • עמדת הרוב בכלל המדגם וגם במחנות הפוליטיים השונים היא שהמהלך לא ישפיע על המחאה נגד השינויים במערכת המשפט.

רק חמישית יתמכו בעמדה שגם אם בג"ץ יפסוק שעל שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים הוא יסרב לעשות כן. 61% סבורים שביטחון הפנים בהיבטי הפשיעה והטרור גרוע יותר מבתקופת הממשלה הקודמת. בקרב מצביעי הליכוד רק 16% חושבים שהמצב השתפר.

בימין הדעות בנושא מגוונות: רוב גדול ממצביעי הציונות הדתית לא מאבחנים מצב חירום לעומת מחצית בלבד ממצביעי הליכוד. כשליש מהציבור בלבד סבורים כי ביטול עילת הסבירות טוב לישראל. נוכח אזהרות חברות הדירוג הבין-לאומיות, רוב מצביעי האופוזיציה חוששים למצבם הכלכלי האישי לעומת רוב ממצביעי הקואליציה שאינם חוששים מכך.

45% מהציבור סבורים שהסיכויים למלחמת אחים גבוהים - הנתון הגבוה מאז תחילת המחאה. 70% מהציבור תומכים בהפגנות מול בתי פוליטיקאים. כרבע בלבד תומך באי התייצבות למילואים לאות מחאה.

ביטול עילת הסבירות זוכה לרוב רק בקרב מצביעי יהדות התורה, ש"ס והציונות הדתית, בעוד שבליכוד פחות ממחצית תומכים במהלך. בנוסף, כמחצית ממצביעי הליכוד ציינו כי התנהלות הסיעה ביחס לשינויים במערכת המשפט החלישה את תמיכתם בה.

מחצית ממצביעי הקואליציה סבורים כי יש לקדם את השינויים במערכת המשפט כפי שהם מנוסחים היום, לעומת 56% ממצביעי האופוזיציה שתומכים בעצירת החקיקה מיד. כשליש משני המחנות תומכים בהמשך התהליך בהסכמה רחבה. רוב גדול מהשמאל (81%) ומהמרכז (62%) סבורים שיחס המדינה לדרוזים אינו הוגן, ומהימין - רק מיעוט (35%).

שיעור נותני האמון בכנסת כמעט הוכפל בהשוואה לתקופת ממשלת בנט-לפיד, אולם הוא עדיין נמוך מבעבר. האמון בממשלה עלה מ-21% לפני שנה ל-29% כיום, אך הן בקרב היהודים (31%) והן בקרב הערבים (17%) רק מיעוט נותנים בה אמון. בעוד ש-93.5% מהחרדים סבורים כי המדינה צריכה לממן בתי ספר חרדים שאינם מלמדים ליבה, רק 13% מהחילונים סבורים כך.

זינוק בשיעור הערבים החוששים להיפגע מפשע אלים: 64% מהם, לעומת כרבע מהיהודים. 71% מהערבים מאמינים כי המשטרה מטפלת בפשיעה ברחוב היהודי ביסודיות רבה יותר מאשר ברחוב הערבי.

רוב גדול מהאופוזיציה לעומת מיעוט מהקואליציה סבורים שיש להתחשב בעמדות ארה"ב בנוגע ליוזמות החקיקה של הממשלה. מחלוקת ביחס לתפקוד המשטרה בהפגנות, בקרב המוחים ניכרת הערכה חיובית יותר כלפיה.

התמיכה באי הגעה לשירות מילואים עלתה בהשוואה לינואר 2023, אך נותרה נחלת המיעוט. כחמישית מהציבור תומך בשימוש באלימות להשגת מטרות פוליטיות, בנסיבות מסוימות. שיעור המגדירים את מצבה של ישראל רע או רע מאוד בשיא של 16 שנה.

43% סבורים שתכנית יריב לוין גרועה לעומת 31% שמאמינים שהיא טובה. 63% מהנשאלים תומכים בקיום דיאלוג לגביה. שיעור המשתתפים האשכנזים במחאה נגד התכנית כפול משיעור המזרחים.

המדד מציין 20 שנות מדידה וניתוח ומצביע על רוב התומך בכך שלביהמ"ש העליון תהיה סמכות לבטל חוקים הנוגדים את עקרונות הדמוקרטיה. בעשור האחרון ניכרת ירידה משמעותית בשיעור האופטימיים לעתיד המדינה, ועם זאת הרוב מעוניינים להישאר בארץ.

כמחצית מהציבור סבור שהממשלה ה-37 תשפיע באופן שלילי על מעמדה הבין-לאומי של ישראל. ירידה חלה בשיעור הישראלים האופטימיים ביחס לעתיד השלטון הדמוקרטי, בהשוואה לנובמבר 2022.

• 40% אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל – ירידה של 6% מחודש שעבר
• 34% אופטימיים לגבי עתיד בטחון הפנים של ישראל. פילוח לפי מחנה פוליטי - 53% ממחנה הימין, 16% מהמרכז ו-10% מהשמאל
• 51% סבורים כי לממשלה החדשה תהיה השפעה שלילית על מעמדה הבינלאומי של ישראל
• 48% סבורים כי לממשלה החדשה תהיה השפעה שלילית על מעמדם האזרחי של ערבים בישראל
• 70% מהיהודים החילונים מוטרדים מיכולתם לשמר בעתיד את אורח חייהם, בעקבות התחזקות של קבוצות אחרות בחברה
• 75% סבורים כי השפעתם הפוליטית של החרדים גדולה מחלקם באוכלוסייה

יותר ממחצית מהציבור תומך במתן סמכות לביהמ"ש העליון לבטל חוקים המנוגדים לחוקי היסוד. רק 28% בלבד מסכימים שהפרדה בין נשים לגברים במרחב הציבורי לא תיחשב אפליה.

בעבר שיעור ההצבעה במעטפות הכפולות היה נמוך, ומכאן גם מידת השפעתן על התוצאות הסופיות, אך בשנים האחרונות, ובמיוחד בבחירות האחרונות במרץ 2021, הייתה עלייה משמעותית בשיעור המצביעים במעטפות הכפולות, ומכאן עשויה להתגבר הסבירות בה התפלגות ההצבעה במעטפות אלה תשפיע גם על התוצאות הסופיות הפעם. מיהם אותם כחצי מיליון אזרחים שמצביעים במעטפות כפולות?

מחצית מהציבור סבורים כי תמיכת ראשי מערכות הביטחון בהסכם הושפעה גם משיקולים פוליטיים, ורוב קטן בלבד בציבור היהודי נתנו לכוחות הביטחון ציון טוב או טוב מאוד על תפקודם עם ניסיונות הפיגועים.

כמדי ערב ראש השנה, אנו שואלים את המרואיינים האם לדעתם מבחינת המדינה השנה החדשה תהיה טובה מקודמתה, דומה לה או גרועה ממנה. בדומה לשנה שעברה, גם השנה הציבור הישראלי חלוק בעמדותיו.

בקרב החברה הערבית, מעל מחצית תומכים באיחוד הרשימה המשותפת ורע"ם וכרבע אינם מתכוונים להצביע בבחירות הקרובות. כמעט מחצית מהמרואיינים היהודים השיבו כי חשוב להם אם בצמרת הרשימות להן יצביעו יוצבו קצינים בכירים בצה"ל.

מרבית הישראלים סבורים כי התחייבות לשקט תעשייתי צריכה להוות תנאי להסכם. בנוסף, הציבור מעניק למערכת החינוך ציון נמוך, וגם שרת החינוך מקבלת ציון נכשל על התפקוד במשבר.

בעוד המרואיינים מדווחים על עלייה של כ-8.5% אחוזים במחירי סל הצריכה בשנה האחרונה, הרוב מעידים כי הכנסתם לא השתנה ורבע נוספים כי אף ירדה. ואיזו ממשלה תטפל בצורה טובה יותר ביוקר המחיה? בציבור חלוקים.

הצבעה חוזרת ומעבר בין גושים: רוב מצביעי מפלגות האופוזיציה לשעבר יצביעו שוב לאותה מפלגה, לעומת פחות ממחצית ממצביעי מפלגות הקואליציה לשעבר. וגם, מהו הגורם הראשון בהחלטת הציבור עבור איזו מפלגה להצביע.

רוב גדול אינם סומכים על ממשל ביידן כי ייקח בחשבון את האינטרסים הישראליים בעת המו"מ עם איראן על הסכם הגרעין. בנוסף, הציבור חצוי האם הנשיא יכול להביא לפריצת דרך לחתימת הסכם עם ערב הסעודית. נתונים נוספים בסקר המלא.

מעל 50% סבורים כי לגוש הימין סיכוי גבוה יותר להקים ממשלה, לעומת 9% בלבד המאמינים כי לגוש המרכז-שמאל סיכוי גבוה יותר.

פחות ממחצית המרואיינים הביעו שביעות רצון מתפקוד חברי הכנסת של המפלגה שעבורה הצביעו. בראש הסולם - יש עתיד ואחריה רע"מ, סוגרות את הרשימה - מרצ וימינה

הסיבה המרכזית לתמיכה: הוכחה לריבונותה של ישראל במקום ● רק שליש מהציבור נותנים לראש הממשלה ציון טוב על ההתמודדות עם האירועים הביטחוניים האחרונים ● רוב הציבור (60%) לא מאמין שהממשלה הנוכחית תשרוד עד סוף 2022 ● יום העצמאות ה-74: כמחצית מהישראלים מציינים כי למדינת ישראל יותר הצלחות מכישלונות - ירידה של 16.5% בהשוואה ל-2020

כמדי שנה, לכבוד הפסח והרמדאן בוחן מדד הקול הישראלי את הסוגיות המרכזיות שנמצאות על ראש סדר היום הציבורי: האם במהלך חול המועד פסח יש להתיר הכנסת חמץ לבתי חולים ולבסיסי צה"ל? כיצד נראים השנה מחירי סל ההוצאות לקראת החג לעומת השנה שעברה, והאם הישראלים מחכים לארוחת החג?

העימות המתחולל בימים אלה באוקראינה מעלה סוגיות אתיות ומעשיות רבות. אך האם יחסם של יוצאי חבר העמים אליהן זהה ליחסם של שאר הישראלים? בעוד שבנושאים מסוימים נמצאו הבדלים בין שתי הקבוצות, הרי שבנושאים מרכזיים הדמיון ביניהן קטן משניתן היה לשער, מה שמצביע על תהליך עמוק של הידמות תפיסתית

מבט על ציוני הדמוקרטיה הישראלית השנה בהשוואה לעשור האחרון מצביע על מגמת היחלשות של הדמוקרטיה בישראל, כאשר עיקר הירידה השנה נמצא בתפקוד הממשלה ושלטון החוק

עד כמה מגיפת הקורונה גרמה לישראלים לחשב מסלול מחדש והאם הביאה לשינויים מהותיים בשגרת החיים. בנוסף, גיליון ציונים לתפקוד הממשלה המקבלת ציון בלתי מספיק גם ממצביעי הקואליציה

גם לאחר שמיעת חלק מהעדים במשפט, מצביעי מפלגות האופוזיציה ומצביעי מפלגות הקואליציה חלוקים בדעותיהם. לצד זאת, רוב הישראלים תומכים בהצעות החוק למניעת כהונת ראש ממשלה תחת כתב אישום וקציבת כהונה. וגם, כמה תומכים בתקיפה צבאית באיראן, ומה חושבים בישראל על חיסון ילדים?

47% מהציבור היהודי סבורים שיש לבסס את צה"ל כצבא מקצועי; כ-80% מהיהודים נותנים לצה"ל ציון טוב על הכושר המבצעי וההתנהלות המוסרית בעת לחימה; פחות משליש מהציבור נותנים לצה"ל ציון טוב על התנהלותו הכלכלית

הגורם שנתפס כעוין ביותר כלפי ישראל הוא האו"ם, והידידותית ביותר היא ארה"ב - ומה לגבי האיחוד האירופי ומרוקו? וגם, האם הציבור סבור כי מעמד ישראל השתפר תחת ממשלת בנט ולפיד או דווקא נחלש?

הישראלים ממשיכים להיות מודאגים ממצב התחלואה: יותר ממחצית מהציבור בעד הטלת סנקציות על הלא מחוסנים, כמו איסור כניסה למקומות ציבוריים, תשלום על טיפול רפואי – אבל יש להם קו אדום אחד

ערב ראש השנה החדשה - 60% מכלל הציבור מעריכים כי מצב הרוח הלאומי הוא פסימי, לעומת 32% המדווחים שלדעתם מצב הרוח הלאומי-אופטימי; 52% מהציבור היהודי ישקלו שלא להגיע לארוחת חג במידה ויהיו בה אנשים שלא התחסנו, לעומת 43% שענו שעניין זה לא ישפיע על החלטתם. עוד פרטים על מי אוהב ארוחות חג משפחתיות, תפקוד הממשלה ומידתיות הגבלת הקורונה במדד הקול הישראלי החודשי

מצב הכלכלה והמשק ומגפת הקורונה הם שני הנושאים המטרידים ביותר את הישראלים בימים אלה. המצב הביטחוני נמצא הרחק מאחור, ובתחתית ממוקם משבר האקלים

שיעור הישראלים הגבוה ביותר רואה בשר החוץ וראש הממשלה החילופי יאיר לפיד את ה"איש החזק" בממשלה. במקום השני ראש הממשלה נפתלי בנט ובמקום השלישי- ח"כ מנסור עבאס. בתוך כך, הציבור חצוי בדעתו בנוגע לסיכויי ההישרדות של הממשלה החדשה. וגם- על רקע התפשטות נוספת של נגיף הקורונה, כמה מתכננים לנפוש בחו"ל בקיץ הקרוב?

עשור למחאה החברתית של 2011, רוב הישראלים חושבים שמחאת האוהלים נכשלה בהשגת מטרותיה, עם מחירי הדיור המאמירים ופערים שרק הולכים וגדלים בין עניים ועשירים. לעומת זאת, מרביתם סבורים כי מחאת בלפור מהשנה האחרונה דווקא הצליחה. ולמרות הכל, רוב גדול בציבור הישראלי עדיין מאמין שמחאות ציבוריות הן כלי יעיל להשפעה על מדיניות הממשלה

על אף שהייתה זו תקופה סוערת למדי במדינת ישראל פנימה, נראה שלפי המדדים הבינלאומיים דווקא לא נרשמו שינויים משמעותיים בתקופת כהונתו של בנימין נתניהו, וישראל שמרה פחות או יותר על מקומה

הישראלים מעניקים לראשי כל המפלגות ציון נמוך על מידת היושרה שלהם. המנהיג שזוכה לציון הגבוה ביותר הוא בני גנץ, אחריו יאיר לפיד. בתוך כך, הגברת האחדות בעם וסגירת הפערים החברתיים-כלכליים הם הנושאים הנתפסים כחשובים ביותר שהממשלה החדשה צריכה לטפל בהם

רוב גדול בציבור הישראלי מעניק לממשלה ציון טוב על ניהולו הצבאי של המבצע, אך פחות משליש מעריכים בחיוב את תפקודה בהסברת מטרות המבצע לגורמים בינלאומיים. בתוך כך, 45% מהישראלים סבורים שהיה קשר ישיר בין המבצע בעזה לשיקולים פוליטיים של ראש הממשלה

עם העברת המנדט להרכבת ממשלה לח"כ יאיר לפיד, שליש מהישראלים מעדיפים ממשלה בתמיכה או הימנעות של מפלגת רע"ם, וכרבע (23%) מעדיפים הליכה לבחירות חמישיות. כך או כך, 70% מהציבור הישראלי סבורים כי אנו בדרך למערכת בחירות נוספת. ומה חושב הציבור על הבחירה הישירה?

כשליש מהציבור הישראלי סבורים שלגוש בהנהגת נתניהו סיכוי גבוה יותר להקים קואליציה, לעומת 17% בלבד שחושבים שהסיכוי של גוש מתנגדי נתניהו גבוה יותר. כך או כך, 80% מהישראלים צופים בחירות חמישיות בשנה הקרובה

אז מה באמת מבדיל בין מצביעי תקווה חדשה לישראל ביתנו; בין מצביעי הימין החדש לליכוד; ובין מצביעי העבודה ומרצ? סקר מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה בחן את עמדות הציבור בשורה של תחומים: דת ומדינה, הפרדת רשויות, שחיתות שלטונית, שיטת הבחירות, זכויות אדם וערכים דמוקרטיים. בסקר גם פילוח לפי הגדרה דתית וגיל לגבי הרצון שנתניהו יהיה ראש הממשלה הבא

שבועיים לבחירות, יותר משליש מהציבור היהודי תומך בצירוף מפלגות ערביות לקואליציה, לעומת כחמישית בלבד בספטמבר 2019, כשעיקר העלייה בימין ובמרכז. בנוסף, כשליש מהישראלים מפקפקים בכך שתוצאות הבחירות שיתפרסמו ישקפו את ההצבעה בקלפיות

כמחצית מהציבור הישראלי חוו פגיעה כלכלית בעקבות משבר הקורונה, אולם סקר מיוחד שערכנו מגלה כי מידת הפגיעה הכלכלית כמעט שאינה משפיעה על ההעדפות אלקטורליות של הציבור הישראלי. כך, רבים אמנם מבקרים את מדיניות הממשלה בחריפות ואף נפגעו מתוצאותיה, אך ישובו להצביע עבור מפלגה השייכת לגוש שאליו הם חשים תחושת שייכות, חרף אחריותו למצב

שישה שבועות לבחירות, רק 42% מהערבים בטוחים או די בטוחים לאיזו מפלגה יצביעו. שיעור דומה גם במרכז ובשמאל, לעומת כמעט 70% בימין. כמו כן, לאחר ההתפרעויות ברחוב החרדי ופתיחת מוסדות הלימוד והישיבות, רוב הישראלים תומכים בנקיטת צעדים משפטיים ותקציביים כנגד גורמים חרדיים המפרים הנחיות הקורונה, בהם גם 27% מהחרדים

חודשיים וחצי לבחירות, הנושא החשוב ביותר בהחלטה לאיזו מפלגה להצביע בבחירות הקרובות הוא עמדות המפלגה בנושאי כלכלה. בתוך כך, רק 39% מהערבים בטוחים שילכו להצביע, לעומת 69% מהיהודים. למי יצביעו? 29% מהשמאל ו-26% בלבד מהמרכז מעריכים שיצביעו למפלגה לה הצביעו בבחירות האחרונות, לעומת רוב בימין

שבוע לתחילת מבצע החיסונים בישראל- עלייה של 8% בשיעור הישראלים שהביעו נכונות להתחסן בסבב החיסונים הראשון. עם זאת, כרבע מהציבור הישראלי העידו כי יסרבו להתחסן גם במחזור החיסונים השני, ביניהם בעיקר צעירים, חרדים וערבים - הקבוצות בהן שיעורי ההדבקות גבוהים במיוחד

רוב גדול בציבור הישראלי צופה בחירות בעתיד הקרוב, וכמחצית אף חושבים שזה המהלך הנכון בעת הזו. בתוך כך, השיעור הגבוה ביותר בציבור הערבי תומך בהתקרבות בין ראש הממשלה נתניהו ליו"ר רע"מ עבאס, בעוד השיעור הגבוה יותר בציבור היהודי מתנגד לכך. ומה חושבים מצביעי הליכוד וכחול לבן על אמינות מנהיגי שתי המפלגות?

רוב הציבור סבור שצה"ל צריך לקבל לידיו את ניהול משבר הקורונה. ובהיבט של מוכנות העורף- רק 39% חושבים שהעורף האזרחי מוגן נגד מתקפה צבאית. סקר מיוחד

הבשורות על ההתקדמות בפיתוח חיסון לקורונה מביאות עמן אמנם עלייה זהירה באופטימיות הציבורית, אך כמחצית מהציבור הישראלי העידו שלא ירצו להיות בין המתחסנים הראשונים כשיגיע. וגם- מה הגורם העיקרי בגללו אנשים מצייתים להנחיות- האם זה הפחד להידבק ולהדביק או שמא החשש שייתפסו ויקבלו קנס?

בתום מערכת בחירות ארוכה ולקראת הכרעה, 42% מהיהודים חוששים כי בחירתו של ג'ו ביידן לנשיא ארה"ב תחליש את מערכת היחסים בין המדינות. כשליש סבורים כי הדבר יחזק את יחסיה של וושינגטון עם הפלסטינים. בתוך כך, 1 מכל 5 ישראלים היה מעדיף להגר למדינה אחרת במערב, פי 3 בשמאל מאשר בימין​

מעט יותר ממחצית מהציבור הישראלי סבור שהסגר השני הוטל רק או בעיקר משיקולים פוליטיים ולא בריאותיים; רוב הציבור ממשיך להביע אמון בפרופ' גמזו; המשך עלייה בחשש הציבור מהמצב הכלכלי

ההסלמה בשיח הציבורי בתקופה האחרונה נותנת אותותיה - רוב בכל הקבוצות בחברה הישראלית מרגיש שמתקיימת נגדן הסתה, 70% מהציבור הישראלי חושבים שישנה הסתה כלפי ראש הממשלה ו-45% מהישראלים צופים היתכנות של רצח פוליטי נוסף

משבר הקורונה מערער את אמונם של החרדים בנבחריהם - 38% מהצעירים החרדים מעריכים כי אמון החרדים בנציגיהם בכנסת נפגע בעקבות המשבר, ו-53% סבורים שהאמון בממשלה נפגע גם הוא. בהנהגה הרבנית, לעומת זאת, רוב גדול מעריך כי האמון לא נפגע כלל, או נפגע במידה מועטה בלבד

בזמן שהאמון בראש הממשלה מגיע לשפל חדש ועל אף שרק שליש מהציבור מאמינים שהמגבלות שהטילה הממשלה אכן מוצדקות ותואמות למצב - רוב הישראלים סבורים כי יש לאסור קיומן של הפגנות בזמן הסגר

אחד מכל עשרה ישראלים לקחו חלק בפעולות המחאה נגד מדיניות הממשלה בחודשים האחרונים, מתוכם 46.5% ממחנה השמאל, 27.5% מהמרכז וכרבע מהם (26%) מגוש הימין. בתוך כך, הציבור הישראלי חלוק בדעותיו לגבי האשמים בעימותים בין המשטרה למפגינים - 33% סבורים שהמפגינים אחראים יותר לעימותים, 31% מצביעים דווקא על המשטרה

סקר דעת קהל מיוחד של מרכז גוטמן בחן מיהם הגופים השומרים על הדמוקרטיה הישראלית, ועד כמה הציבור אופטימי לגבי עתיד הדמוקרטיה. בין התומכים למתנגדים אין כיום הסכמה על שאלות היסוד הנוגעות למהות הבסיסית של חיים בדמוקרטיה

כ-60% מהישראלים נותנים אמון בפרויקטור הקורונה החדש, פרופ' רוני רמזו, לעומת 35% בלבד הסומכים על ראש הממשלה בנימין נתניהו. בתוך כך, כמחצית מהישראלים מעריכים כי רוב הציבור או כולו יצייתו להנחיה להישאר בבתים במידה ויוכרז סגר מלא, אך שליש צופים כי רק מחצית מהאוכלוסייה תנהג כך

גל המחאות שפוקד את מדינת ישראל רווי במסרים, זרמים וקריאות שונות – אך האם למחאה מרובת קולות כזו יש סיכוי להצליח? המפגינים יצליחו לסחוף אחריהם אנשים נוספים אם יתמקדו במסר מרכזי אחד, עמו מזדהים רוב אזרחי המדינה - ביקורת כלפי המדיניות הכלכלית של הממשלה

מנתוני הקול הישראלי של מרכז גוטמן עולה כי 60% מהציבור הישראלי מתנגד לבחירות. וגם: רוב הציבור מזדהה עם המחאה כנגד המדיניות הכלכלית של הממשלה, וכמעט מחצית סבורים שהתנהלות המשטרה כלפי המוחים נוקשה מדי

משבר הקורונה, והסגר שבצדו, "הכניס" רבים מהגברים הביתה ומנע מרבים מהם לעבוד שעות ארוכות מחוץ לבית. כעת ישנה הזדמנות גדולה לשינוי חברתי: לדרוש ממקום העבודה לאפשר לאבות להיות מעורבים יותר במשפחתם

עם העלייה בתחלואה, האמון הציבורי בגורמים המובילים את ההתמודדות במשבר הקורונה, בהם רה"מ ושר הבריאות, צונח. בפילוח לפי מחנה פוליטי- 58% מבוחרי הליכוד מאוכזבים מתפקוד הממשלה. וגם- 40% מהישראלים מעריכים ששר הביטחון לשעבר, נפתלי בנט, הוא האיש המתאים כיום להוביל את המאבק

60% מהישראלים חוששים לעתידם הכלכלי, כאשר העליה בחשש נרשמה בעיקר בקרב צעירים, חילונים ובעלי הכנסות גבוהות. בתוך כך, הציבור מעניק לממשלה ציון נמוך על טיפולה במשבר הקורונה

בעקבות ריבוי מקרי הקורונה במספר בתי ספר בשבועות האחרונים, 42% מהציבור הישראלי תומכים בסגירה של בתי ספר שבהם נמצאו תלמידים או אנשי צוות חולי קורונה

מחצית מהציבור הישראלי תומכים בהחלת ריבונות ישראלית על שטחי יהודה ושומרון והגדה המערבית; במקרה כזה- 58% מהישראלים צופים אינתיפאדה שלישית. וגם- כמה מהישראלים מעריכים שראש הממשלה נתניהו אכן יפנה את מקומו כאמור בהסכם הקואליציוני?

40% מהציבור הישראלי חושבים שהפעולות שננקטו להשבת המשק לשגרה היו מהירות מדי. בתוך כך, ירידה באמון הציבורי בראש הממשלה ובגורמים המקצועיים בממשלה בתחום האוצר והכלכלה על אופן הטיפול במשבר

מחצית מהישראלים צופים שבקרוב יתחיל גל של מחאה ציבורית נגד הממשלה בדומה למחאה החברתית בקיץ של שנת 2011. בתוך כך, רק כשליש מהציבור נותן לממשלה ציון טוב על טיפולה בהיבטים הכלכליים של המשבר

משבר הקורונה פגע כלכלית במשקי בית רבים, ולא פסח גם על החברה החרדית. בעוד מרבית החרדים מתכננים לצמצם בהוצאות השוטפות, ישנם גם לא מעט משקי בית חרדיים שמתכוונים להגדיל את היקף המשרה של אחד מבני הזוג, ובכחמישית מהם- אחד מבני הזוג שלא עבד עד היום, מתכוון לצאת לעבוד

ירידה באמון הציבורי בראש הממשלה נתניהו, בעוד האמון בגורמים הרפואיים נותר יציב. כמו כן, רוב הישראלים נשארים אופטימיים לגבי יכולת ההתאוששות של החברה הישראלית מהמשבר

רוב הישראלים אינם חושבים שהממשלה מגזימה בתיאור המגפה, ונותנים אמון במידע המגיע דרך ראיונות עם מדענים אנשי מקצוע, הודעות משרד הבריאות והצהרות ראש הממשלה. בתחתית הרשימה- המידע המגיע מפוסטים ברשתות החברתיות

ערב יום העצמאות ה-72, 90% מהציבור הישראלי מרגיש חלק מהמדינה ובעיותיה, עליה משמעותית ביחס לעשור האחרון. וגם- 63.5% מהישראלים סבורים כי שיעור ההצלחות של המדינה עולה על שיעור הכישלונות

ירידה ברמת הלחץ ועליה באופטימיות: 57% הביעו חשש למצבם הכלכלי לעומת 67% בשבוע שעבר. כמו כן, 72% מהישראלים אופטימיים בנוגע להתאוששות של החברה הישראלית מהמשבר

הציבור הישראלי, ובכללם החרדים, מאבדים בהדרגתיות את אמונם בשר הבריאות, ומעדיפים ששר הבריאות הבא יהיה איש מקצוע. האמון בראש הממשלה נתניהו, לעומת זאת, נשאר יציב וגבוה יחסית

האמון בשר הבריאות ליצמן בירידה, ועומד כעת על 29%. זאת, בעוד האמון בראש הממשלה נתניהו ממשיך להיות גבוה למדי (57.5%). בנוסף, על אף הזינוק בתחלואה בקרב החברה החרדית, מידת הלחץ שלהם היא דווקא הנמוכה ביותר

63% מהישראלים סומכים על הגורמים המקצועיים בממשלה בתחום הרפואה, לעומת 48% שנותנים אמון בגורמים המקצועיים בממשלה בתחום הכלכלה והאוצר. ולמרות הכל, רוב הישראלים אופטימיים וסבורים שהחברה הישראלית תצליח להתאושש מהמשבר

ארבעה ימים לבחירות: שאננות גוברת בקרב מצביעי השמאל- 67% מתעניינים פחות במערכת הבחירות; 30% מהישראלים סבורים שישראל בדרך לבחירות מועד ד'. וגם- משבר הקורונה וליצמן: שיעור המרוצים מטיפול משרד הבריאות בנושא גבוה יותר בהתאם לרמת הדתיות

רוב הציבור הישראלי תומך במתן שבתון ביום הבחירות רק למי שיוכיח שהצביע; חקירות נתניהו הן לדעת הישראלים הנושא העיקרי שישפיע על ההצבעה; בנושא המדיני- רוב במרכז ובשמאל לעומת מיעוט בימין סבורים שמועד פרסום עסקת המאה של טראמפ הוא בבחינת התערבות אמריקנית בבחירות בישראל

רוב הציבור מעריך שישראל מוכנה מבחינה צבאית-לחימתית; כ-40% מתושבי הדרום ויהודה ושומרון סבורים שהעורף מוכן מבחינת מיגון, לעומת 15% מתושבי הצפון

האוכלוסיה החרדית נתפסת אמנם כגוף נפרד משאר החברה הישראלית, אך גם בתוכה מתרחשים שינויים בתפיסות ובעמדות לגבי נושאים שונים- גם בגישתם כלפי ערכים דמוקרטיים ותחושת השייכות למדינה

50% מהציבור סבור שמצבה של ישראל טוב עד טוב מאוד; 58% מהישראלים סבורים שהשלטון בישראל מושחת; 55% חושבים שהדמוקרטיה הישראלית בסכנה חמורה; המתח בין ימין לשמאל מדיני- פוליטי הוא השסע החברתי החמור ביותר; אחריו המתח בין יהודים וערבים

מנתוני מדד הקול הישראלי לחודש דצמבר עולה כי כמחצית מהציבור לא מסכימים עם טענת ראש הממשלה נתניהו בדבר רדיפה אישית מצד מערכת המשפט. בנוסף, רוב בקרב מצביעי הימין סבורים שגוש הימין יתחזק במקרה של איחוד בין הבית היהודי, האיחוד הלאומי ועוצמה יהודית

מנתוני מדד הקול הישראלי לחודש נובמבר עולה כי 43% מהציבור סבורים שרה"מ בנימין נתניהו אחראי לכך שבחודשיים האחרונים לא הוקמה ממשלה; 38% תולים את האשם בח"כ אביגדור ליברמן, ורק 7.5% מפנים אצבע מאשימה כלפי ח"כ בני גנץ; 37% ממצביעי הליכוד: על נתניהו לסיים את תפקידו בעקבות הגשת כתב האישום

על רקע המגעים להרכבת ממשלה, מדד הקול הישראלי לחודש נובמבר מגלה כי כמחצית מבוחרי ימינה (49%) ומחצית מבוחרי הליכוד (48%) מעוניינים שמפלגתם תצטרף לקואליציה בראשות גנץ; ירידה בהערכת הישראלים את מחויבות נשיא ארה"ב לביטחון ישראל

60% מכלל הציבור היהודי מתכוון לצום ביום כיפור, לעומת 27% שלא מתכוון לצום בכלל. 5% מהציבור מתכוונים לשתות אבל להימנע מאכילה. 7% טרם החליטו אם לצום

מחצית מהציבור מתנגד לכך שהמדינה תציע לרה"מ נתניהו הסדר טיעון; הרוב גם לא מאמינים שהוא יחתום על הסכם כזה; התנגדות דומה גם לאופציה של חנינה; באשר לתוצאות הבחירות: רוב הציבור היהודי תומך בהקמת ממשלת אחדות, איך אינו מרוצה מתוצאות הבחירות

כמחצית (48.5%) מהציבור היהודי תומך בסיפוח שטחי C; אם השטחים הללו אכן יסופחו, 36.5% מהיהודים סבורים שיש להעביר את הפלסטינים החיים שם לשטחים שבשליטת הרשות הפלסטינית; 40.5% מהיהודים גם מתנגדים להקמת מדינה פלסטינית בשטחים שלא יסופחו

שני שליש מהמשתייכים למחנה הימין בישראל סבורים שרשויות אכיפת החוק רודפות אחר נתניהו; כמחציתם תומכים בפסקת ההתגברות אך מתנגדים לחוק החסינות; ומרביתם אינם מביעים אמון במוסדות המדינה. סקר מיוחד שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה חושף את עמדות מצביעי הימין בנושאים שונים

רוב הציבור תומך בתחבורה ציבורית ופתיחת עסקים בשבת; על אף המשברים הקואליציוניים על רקע סוגיות דת ומדינה- זה לא הנושא שיכריע את הבחירות

לקראת הבחירות, מדד הקול הישראלי מצא כי הציבור הישראלי מרוצה מתפקודו של רה"מ ביחסי החוץ ובחיזוק העוצמה הצבאית של ישראל. מנגד, הישראלים לא מרוצים מניקיון הכפיים של רה"מ ומיכולתו לצמצם פערים בחברה

מדד הקול הישראלי לחודש יולי מצביע על ירידה במצב הרוח הלאומי ובאופטימיות הציבור לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי; 39% מהישראלים רואים בבנימין נתניהו כמועמד המתאים ביותר לראשות הממשלה; רוב הישראלים עדיין סקפטיים בנוגע לתוכנית השלום של טראמפ

סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מעלה כי כשליש מהציבור היהודי מעוניין בהקמת מערך גיור ממלכתי חדש, שיחליף את מערך הגיור האורתודוקסי של הרבנות הראשית, וכמעט מחצית מעוניינים בהרחבת מערך הגיוס המקל של צה"ל. מנגד, כמחצית מהיהודים (54%) לא היו מקבלים כבן זוג אדם שאינו יהודי על פי ההלכה

מדד הקול הישראלי לחודש מאי מגלה כי רוב הישראלים חושבים שמעמדה הבינלאומי של ישראל בעולם טוב, ואף סבורים שהוא השתפר בעשור האחרון. בין ידידותיה הטובות של ישראל - ארצות הברית במקום הראשון, הודו וגרמניה. חתימה על הסכם שלום עם הפלסטינים עשויה לשפר עוד יותר את מעמדנו בקרב שאר המדינות

סקר דעת קהל מיוחד על מהלך ההתגברות והחסינות: 18% בלבד מהציבור הישראלי תומכים בחוק החסינות, רק 30% סבורים שהחוק צריך לחול גם על תיקי ראש הממשלה, ו-41% מסכימים שהרשות השופטת חזקה מדי

רוב הציבור סבור שישראל רשמה יותר הצלחות מכישלונות; מחציתו אופטימי לגבי מצב הביטחון של ישראל; חודש אחרי הבחירות- רוב הישראלים סבורים שמערכת הבחירות האחרונה הייתה מלוכלכת מקודמותיה; מחצית מהציבור חושבים שהחיבור בין גנץ ללפיד לא יחזיק מעמד

מצביעים למפלגת העבודה? כנראה שאתם רואים בחזרה לשולחן המשא ומתן עם הפלסטינים כחיונית לביטחון ישראל, מתנגדים לחוק "נאמנות בתרבות" ותומכים בנישואים אזרחיים. אם אתם מצביעים לכחול לבן, סביר להניח שתתמכו בתיקון חוק הלאום כך שיהיה שוויוני יותר, תתנגדו למינוי יועצים משפטיים משיקולים פוליטיים ותרצו לראות תחבורה ציבורית בשבת. מה בדבר בוחרי הליכוד ומרצ? כל הפרטים בסקר עמדות מיוחד של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות

רוב הציבור היהודי סבור כי ישראל מתנהלת באופן מתון מדי בעימותים לאורך הגדר עם עזה; מיעוט מכלל הציבור מאמינים שנתניהו לא הרוויח מעסקת הצוללות; ליותר מרבע (27.5%) אין אמון בטוהר הבחירות; וכמחצית לא מאמינים לסקרי הבחירות. עוד נתונים על נאמנות למפלגות ועל דעת הקהל בנוגע להכרה האמריקאית ברמת הגולן בסקר המיוחד של מרכז גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה

יותר משני שליש ממצביעי המרכז מדווחים כי הם מתקשים היום, יותר מבעבר, להחליט עבור איזו מפלגה להצביע; במפתיע מתברר כי עמדותיה החברתיות-כלכליות של המפלגה, יותר מעמדותיה הביטחוניות או מי שעומד בראשה - הן שגורמות למצביעים לבחור בה. עוד נתוני דעת קהל על היום שאחרי הבחירות ותכנית השלום של טראמפ, בסקר בחירות מיוחד

הציבור הישראלי מעדיף את הפריימריז כשיטה להרכבת רשימת מועמדי המפלגות לכנסת; הדימוי הרווח ביותר של המרכז הפוליטי בעיני הימין, השמאל וכלפי עצמו הוא כשל מחנה 'חסר בסיס רעיוני מוצק'; הציבור היהודי חצוי בשאלה האם על ראש הממשלה להתפטר אם יוגש כתב אישום בכפוף לשימוע

לקראת יום הזיכרון ויום העצמאות "חפרנו" במאגר המקוון החדש Data Israel, וגילינו שלמעלה ממחצית מהישראלים צפו בעבר וגם היום בטקס המשואות ולא פחות מעניין, שבניגוד לעבר בשנים האחרונות רובנו רוצים להפריד בין יום הזיכרון ליום העצמאות

לא אחת נשמעות בציבור הישראלי טענות כלפי האוכלוסייה החרדית, על שאינה לוקחת חלק במועדים לאומיים דוגמת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות. כך, שנה אחר שנה מפרסים ערוצי בתקשורת השונים ידיעות וצילומים של חרדים שאינם עומדים בצפירה או אינם מכבדים בדרכים אחרות את אירועי הזיכרון למיניהם. האם אכן זה המצב?