ד"ר חן פרידברג

הממשלה התחזקה במובנים מסוימים על חשבון הכנסת בעיקר בשלושת החודשים הראשונים של כנס החורף - תהליך אופייני בעתות משבר, בשל הצורך במתן מענה מהיר לצורכי מצב החירום: הוטלה הגבלה זמנית על מספר השאילתות וההצעות לסדר היום שעלו לדיון, בוטלו דיוני המליאה למשך תקופה קצרה בימי שלישי וניכר כי גם חלה ירידה בכמות הצעות החוק הפרטיות שהגישו הח"כים בהשוואה לכנס הקודם.

מספר ימי הפעילות של הכנסת אינו חריג בהשוואה לפרלמנטים אחרים, אולם החוק קובע שתפעל שמונה חודשים לפחות בשנה. בזמן פגרה ניתן לכנס את המליאה לדרישת 25 ח"כים או הממשלה ואת הוועדות בהתאם להחלטת ועדת הכנסת או לבקשת יושבי הראש או שליש מחבריהן.

מהי הצבעת אי אמון קונסטרוקטיבי ובמה היא שונה מהצבעת אי-אמון רגילה? מי רשאי להגיש הצעת אי-אמון קונסטרוקטיבי בישראל? והאם מנגנון האי-אמון הקונסטרוקטיבי קיים במדינות אחרות? 

הוועדה רשאית להטיל על הח"כים מגוון סנקציות, מנזיפות דרך שלילת זכות דיבור במליאה ועד שלילת שכר. במושב הראשון של הכנסת ה-25, היא הטילה סנקציות על חברים בקואליציה ובאופוזיציה – ועוד היד נטויה.

שליטת הממשלה בכנסת באמצעות הרוב הקואליציוני מתאפשרת בשל שיטת הבחירות הארצית ושיטות בחירת המועמדים במפלגות. לאף רוב זמני או מקרי בפרלמנט אין לגיטימציה לפגוע בעקרונות יסוד דמוקרטיים ובכללי המשחק שעליהם הם מושתתים, ולכן יש לחזק את הכנסת ואת יכולת הפיקוח שלה על הממשלה.

יכולתו של ממלא המקום להטיל וטו על קביעת סדר היום של הוועדה מנוצלת לרעה בידי גורמים המבקשים לצמצם את גבולות הדמוקרטיה. הכוחות הפוליטיים שפיצלו בעבר משרדים והמציאו תפקידים כאתנן קואליציוני אחראים למצב שנוצר כעת.

שיעור הנשים בקואליציה המסתמנת יהיה 14% בלבד וגם מספר השרות יהיה נמוך דרמטית בהשוואה לממשלות קודמות. כלים מוסדיים כמו הגדלת מימון למפלגות שיקדמו נשים ישפרו את המצב העגום

על אף החסמים הטכנולוגיים והבין-אישיים של דיונים היברידיים בוועדות הכנסת, מומלץ להסדיר דיונים כאלה במטרה להרחיב את ההשתתפות של גורמים חיצוניים בדיונים

הפערים הדרמטיים בייצוג נשים במקומות ריאליים במפלגות השונות, מעלים שאלה מה השתבש בשיטת השריונים. המלצה אחת פשוטה להגדלה הדרגתית של מכסת הייצוג - יכולה להפוך את התמונה ולהביא לייצוג הולם.

כמה הצעות חוק אושרו בכנסת החולפת, כמה מתוכן היו פרטיות וכמה ממשלתיות, וגם, מה מספר השאילתות והצעות האי-אמון שהוגשו? הכל בסקירה שלפניכם.

לקראת הדיון בוועדת הכנסת על ההכרזה על ח"כ עמיחי שיקלי כפורש, בדקו חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה מהן ההשלכות שחלות על ח"כים פורשים: אילו איסורים יכולים לחול עליהם בכנסת הנוכחית, אילו כלים פרלמנטריים מותרים להם, וכיצד תיראה התמודדות של ח"כ פורש לכנסת הבאה?

החוק הנורווגי מוביל להגדלת מספר הח"כים הפנויים לעבודה פרלמנטרית. חוקרי המכון ממליצים לשלב בו תיקונים ומנגנונים שיגבירו את יכולתה של הכנסת לפקח על הממשלה.

לאור המשבר המתמשך ביחסים בין הקואליציה והאופוזיציה, המכון הישראלי לדמוקרטיה שיגר לראשי האופוזיציה והקואליציה חוו"ד המתווה מסלול להסדרת היחסים ביניהן. לדברי החוקרים, ד"ר אסף שפירא, ד"ר עמיר פוקס וד"ר חן פרידברג, השיבוש המסוכן ביחסים פוגע בתפקוד הכנסת, ומצב דברים זה מעמיד את הדמוקרטיה הישראלית בפני משבר מסוכן

מאז הקמת הממשלה הנוכחית חל שיבוש מסוכן ביחסי הקואליציה והאופוזיציה בכנסת, אשר אינם מתנהלים באופן תקין. תפקודה של הכנסת, המוסד החשוב ביותר בדמוקרטיה, נפגע, ונפגעים גם תדמיתה והאמון הציבור בה. מצב דברים זה מעמיד את הדמוקרטיה הישראלית בפני משבר מסוכן

אנו שבים וקוראים לנציגי הקואליציה והאופוזיציה בכנסת לשוב להידברות, ולהסכים על חלוקת המושבים ותפקידי היו"ר בוועדות הכנסת, בהתבסס על יחסי הכוחות (הצמודים) בכנסת הנוכחית

הפעילות הפרלמנטרית בשנתיים האחרונות הייתה מצומצמת ביותר, וזאת לאחר בחינת הכלים והמנגנונים העומדים לרשותם של חברי הכנסת. השוואה לכנסות ה-24-21 מגלה כמה הצעות חוק, שאילתות, הצעות לסדר הוגשו וכמה ישיבות מליאה התקיימו

חלוקת החברים בוועדות הכנסת אינה הוגנת וחריגה ביחס לכנסות ב-15 השנים האחרונות. הוגנות כלפי האופוזיציה איננה רק בגדר "נדיבות של מנצחים", אלא מתחייבת מאופייה הדמוקרטי של המדינה

שיעורן הנמוך של נשים בכנסת עלול לפגוע בלגיטימיות של המערכת הפוליטית ושל המשטר הדמוקרטי בכללותו. זה הזמן לאמץ מנגנון בחוק שיתמרץ מפלגות להרכיב רשימות שיש בהן ייצוג נכבד לשני המינים

כמה הספיקה הכנסת ה-23 לעשות בתקופת כהונתה הקצרה? בתשעת החודשים שחלפו, הונחו על שולחנה של הכנסת 2,605 הצעות חוק פרטיות, שיא בממוצע החודשי בהשוואה לעשר הכנסות האחרונות, מתוכן 17 בלבד הפכו לחוקים. מבט מעמיק מגלה פערים עצומים בשיעור החקיקה של הצעות החוק לפי המקור שלהן, כאשר רק חצי אחוז מהצעות החוק הפרטיות הפכו לחוקים

ההצעה למנות ועדת חקירה פרלמנטרית לפרשת הצוללות, מעידה בעיקר על חוסר הבקיאות של הח"כים והציבור באשר להליכי הקמתה וסמכויותיה. אם היו מכירים את הסמכויות שבידיה, וגם את אלה שאינן - לא היו תולים בה את יהבם

על שולחנה של הכנסת ה-20 הונחו 6,018 הצעות חוק פרטיות- רק 4% מהן הפכו לחוקים. ריבוי הצעות החוק הפרטיות פוגע באיכות החקיקה וביישומה, מבזבז משאבי כוח אדם ומטיל עומס חריג ומיותר על ועדות הכנסת. הסדרת סמכויות החקיקה וטיוב התהליך יסייעו לחקיקה איכותית ויעילה יותר

החוק הנורווגי יחזק את הכנסת, שמספר חבריה קטן ביחס לפרלמנטים בעולם, ויאפשר ליותר חברי כנסת לתפקד במשרה מלאה, במקום שרים וסגני שרים שהכנסת היא עיסוקם המשני. בתוך כך, חשוב להחיל את גרסתו המלאה של החוק, ולא כהוראת שעה כפתרון לבעיות פוליטיות

על רקע המגעים להרכבת ממשלת אחדות, על ראשי המפלגות לדאוג לשיפור משמעותי בייצוג הנשים בממשלה, להבטיח שלפחות שליש משרי הממשלה יהיו נשים, ולמנותן לתפקידים בכירים, לרבות במשרדים החשובים שבהם מעולם לא כיהנה שרה

קיימת חשיבות עליונה בתפקודה התקין והשוטף של הכנסת במצב החירום שנגרם בשל נגיף הקורונה. פיקוחה ההדוק של הכנסת על הממשלה נחוץ במיוחד בעת הנוכחית, בה מכהנת ממשלת מעבר, שלא זכתה לאמון הציבור או הכנסת, ונוקטת בצעדים דרקוניים שמובילים לריכוז סמכויות בידיה ולפגיעה בזכויות הפרט

העשור האחרון הביאו עמו לא מעט יוזמות שמטרתן להחליש את כוחה של הכנסת אל מול הממשלה. אם לא נשנה את הכשלים המבניים הללו, שמביאים להחלשת כוחה של הכנסת, נמשיך להיות עדים לפגיעה מהותית בעבודתה כגוף האמון על ייצוג האינטרס הציבורי בישראל, וסביר שסיכום העשור הבא יהיה אף גרוע יותר

חוק אחד הספיקה לחוקק הכנסת ה-21 טרם התפזרה - החוק לפיזור הכנסת. בינתיים, הכנסת בתרדמת והוועדות שאמורים לאייש חברי הכנסת והשרים, גם הן משותקות. הבעיה היא שגם בעתות שגרה, הכנסת לא מבצעת את תפקידה ביעילות. כמה צעדים שיסייעו לטייב את עבודת הכנסת

המכון הישראלי לדמוקרטיה מבקש לתמוך בקבלת חוק נורבגי מלא, שיחול על כל חברי הממשלה, למעט ראש הממשלה, ויביא להגדלת מספר חברי הכנסת שיתפנו לעבודה פרלמנטרית שוטפת ובמיוחד לעבודת הפיקוח על הממשלה

'אחרי הבחירות' כבר כאן, הכנסת ה-20 סיימה את כהונתה וכעת מתעצבת הכנסת החדשה. קיימים מספר כלים בהם ניתן להעריך את עבודתם הפרלמנטרית של חברי הכנסת והסיעות שפעלו בכנסת היוצאת

הבחירות הסתיימו, וכעת מתגבשת הכנסת ה-21 של מדינת ישראל. ואולם, סיכוייהם של חברי הכנסת החדשים (והוותיקים) לתפקד כראוי אינם גבוהים, הרבה בגלל גודל הכנסת ודרך עבודתה. על מנת לייעל את עבודת הכנסת בתחומי החקיקה והפיקוח, דרושה רפורמה מקיפה בעבודתה

החוק הנורווגי, המאפשר לחברי ממשלה להתפטר מהכנסת ולפנות את מקומם לבא בתור ברשימתם, עלה לכותרות לא פעם במערכת הבחירות הנוכחית. על אף יתרונותיו, הוא לרוב נדון ככלי פוליטי למינוי חברי כנסת שלא היו נכנסים לכנסת אלמלא זה, מעין "פרס ניחומים", ולא ככלי לחיזוקה

הגבלת השלטון היא אחת מאבני היסוד במשטר הדמוקרטי, אולם כמעט לא קיימים בישראל מנגנונים לפיקוח על השלטון ואלו הקיימים – חלשים למדי. האם מנגנוני הפיקוח שקיימים יעילים הם? כיצד מחזקים את הפיקוח על השלטון?

לקראת יום האישה הבינלאומי, בדקנו מה קורה בכנסת שלנו מבחינת ייצוג נשים (ספוילר- שיא בכנסת הנוכחית) ומה מאפיין את הנשים בפוליטיקה שלנו לעומת בעולם. שיחה עם ד"ר חן פרידברג וד"ר עופר קניג.

בהנחיית סמי פרץ הפרשן הכלכלי של עיתון דה מרקר

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק הנורווגי: "מהלך ראוי שישפר את עבודת הכנסת שהיא מהפרלמנטים הקטנים בעולם"

חבר הכנסת עודד פורר פנה לוועדת הכנסת בקריאה להעניש בחומרה חברי כנסת מהרשימה המשותפת, לאחר שהאחרונים הניפו שלטי תעמולה לפיהם ירושלים היא "בירת פלסטין" בעת נאומו של סגן נשיא ארה"ב בכנסת. התנהגותם פסולה ואין לעבור עליה בשתיקה, אולם אין צורך בהחמרת הענישה. במקום זאת, עדיף שחברי הכנסת יפנו למשימת שיפור עבודתם, תדמיתם והתנהגותם 

גם השנה אמון הציבור באחד המוסדות הפוליטיים החשובים ביותר בדמוקרטיה הישראלית מצוי בשפל עמוק – רק 26% מאזרחי ישראל נותנים אמון בכנסת, 80% סבורים שחברי הכנסת דואגים יותר לעצמם מאשר לציבור ושני שליש סבורים שהם אינם מבצעים את תפקידם. בניגוד למה שמקובל לחשוב, המצב שבו אנו נמצאים איננו גזירה משמיים. בכדי לטפל בו נדרש לא רק שינוי תרבותי אלא גם שינוי מבני-מוסדי

האופוזיציה בישראל סובלת מחולשה מבנית ומוסדית. לחברי הכנסת אין כלי פיקוח חזקים דיו בכדי להתמודד עם הממשלה ובשל ליקויים
בשיטת הממשל שלנו, האופוזיציה מורכבת ממפלגות שאינן משתפות פעולה ומתחרות זו בזו

נראה שבכנסת ישראל, ובפרט בכנסת הנוכחית, הפכה האופוזיציה למילת גנאי. אין  להקל ראש בסכנה של אופוזיציה חלשה. מצב זה פוגע בעיקר בציבורים שאינם מיוצגים בממשלה, ואף בתפקוד הממשלה, שאינה נתונה לביקורת אמתית. 

כנסת ישראל סובלת מכשלים מהותיים – מבניים ופרוצדורליים, שהופכים אותה לפרלמנט חלש ולא אפקטיבי. לכן נדרש לבצע רפורמה מקיפה בעבודתה בתחום הפיקוח

לקראת הדיון בוועדת הכנסת בהצעה לשנות את חוק יסוד הכנסת, כך שמוזמנים לוועדות הכנסת שלא יתייצבו או לא ימסרו מידע למרות שנתבקשו לעשות כן, יקנסו. חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת לאמץ את התיקון לחוק אך רק עבור עובדי ציבור.

מן הראוי לבטל כליל את חוק ההסדרים משום שהנסיבות שהביאו לחקיקתו לפני שלושה עשורים אינן תקפות מזה שנים, ונזקו עולה על תועלתו.

שוב עולה הרעיון לאמץ בחקיקה את הכלל המכונה בארצנו "החוק הנורווגי", לפיו שר לא יכהן במקביל כחבר כנסת. הבעיה עם זה היא שזה עולה תמיד כשיש צורך לפתור בעיות פוליטיות נקודתיות ולספק "פרסי ניחומים" למי שלא נכנסו לכנסת.

תהליך אישור התקציב בישראל לקוי מיסודו והכנסת, שהיא השחקנית המרכזית בתהליך, מפגינה בו חולשה גדולה. בין הרעות החולות של תהליך אישור התקציב ניתן למצוא מחסור כרוני של סגל מקצוע, ואופוזיציה שהופכת את התהליך להזדמנות להביך ולהפיל את הממשלה. אז מה כן ניתן לעשות?

מבוסס על המחקר "פיקוח הכנסת על הממשלה: תמונת מצב והצעה לרפורמה - המלצות עיקריות" מאת חן פרידברג וניר אטמור

הדרך הנכונה לחזק את עבודת הכנסת היא באמצעות שינוי שיטת הממשל ואגב כך, ניתן לשקול העברת חוק נורווגי רחב, מקיף ומאוזן אשר יעמיד לרשות ועדות הכנסת 120 חברי כנסת שמרצם יוקדש לקידום העבודה הפרלמנטרית והם יוכלו להתמקצע בנושאים הציבוריים השונים. מן הצד השני של המתרס, השרים יוכלו להשקיע את כל זמנם ומרצם בתפקידם המיניסטריאלי.

בחצי השנה היו ועדות הכנסת משותקות לחלוטין: חקיקה משמעותית לא קודמה ופיקוח פרלמנטרי לא בוצע. הסיבות לכך נעוצות בפגרת הבחירות הארוכה, ומשהושבעה כבר הממשלה – חודש וחצי לאחר הבחירות, התעכב איושן בשל מחלוקת בקרב חלק מהסיעות באשר לחלוקת התפקידים בתוכן. 

מוכשרים וחרוצים ככל שיהיו חברי הכנסת החדשים בכנסת הנוכחית, נראה שסיכוייהם לתפקד בצורה מיטבית איננו גבוה. חברי הכנסת, נאלצים לכהן בו זמנית בשתיים עד שלוש ועדות, מצב המוביל לכך שהם נאלצים להיעדר ממרבית הדיונים. איך אפשר לבקר כך את פעילות הממשלה? כיצד הם – המשמשים כנציגינו – ישמרו על האינטרסים שלנו? 

האם כדאי להחיל חובת הצבעה בישראל? מה הטיעונים נגד ומה בעד? ומה קורה בעולם בנושא זה?

מאמר זה עוסק בשאלה האם ייצוג מספרי של נשים בפרלמנט מוביל גם לייצוג מהותי? האם נשים, בשבתן כמחוקקות בפרלמנט, אכן מייצגות נשים בחברה? האם נשים מחוקקות נוטות לקדם אינטרסים של נשים בחברה יותר מגברים מחוקקים? והאם נשים מחוקקות שמות את משימת קידום האינטרסים של נשים בחברה בראש סדר העדיפויות שלהן? מחקר שבחן את עבודת הנשים המחוקקות בכנסת מגלה תמונה מורכבת ומעניינת.

חוק הבחירות במתכונתו הנוכחית אנכרוניסטי, בלתי מתאים לעידן הטכנולוגי והאלקטרוני בו אנו חיים, ומגביל ללא צורך את נגישות ההצבעה של אוכלוסיות שונות כמו סטודנטים והנוסעים לחו"ל.

החסרונות הנובעים מהמצב הקיים בו מונחות אלפי הצעות חוק פרטיות על שולחן הכנסת הם רבים. שימור המצב עלול לקבע את דימויה השלילי של הכנסת בעיני הציבור ואף להחמירו, וכך לפגוע עוד יותר בלגיטימציה של המערכת הפוליטית הישראלית. 

חוסר היכולת להכריע מי יעמוד דרך קבע בראשות ועדת החוץ והביטחון פוגע קשות בפעילותה השוטפת של וועדת חוץ ובטחון. כתוצאה מכך נפגעת יכולתה לפקח באופן שוטף וסדיר על הרשות המבצעת במכלול תחומי הביטחון, המודיעין  ויחסי החוץ של המדינה.  זהו מצב פסול הפוגע פגיעה קשה באושיות הדמוקרטיה הישראלית

עשר שנים לאחר ביטול הבחירה הישירה לראשות הממשלה מסתכנים עופר קניג וחן פרידברג בקביעה שכיום כללי המשחק הפוליטיים טובים לא רק בהשוואה לתקופת הבחירה הישירה, אלא גם בהשוואה למצב שהיה לפניה. גם האיזון בין הרשויות (לפחות מבחינה פורמלית) השתפר ביחס לעבר.

הצגת תלוש המשכורת של נתניהו העלתה את שאלת השכר של נבחרי הציבור בישראל. האם שכר חברי הכנסת גבוה מדי? או שאנו משלמים כסף רב יותר בשל איטיות המערכת הפרלמנטרית, ועובדת היותה מצומצת ומסורבלת?

מחקר מדיניות זה ראה אור בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה ונכתב על-ידי ד"ר ראובן חזן וד"ר חן פרידברג.