פרופ' עופר קניג

פרישת המפלגה תשפיע על הסולידריות החברתית במלחמה, על מרחב התמרון הפוליטי של רה"מ נתניהו וכן על הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל. אך האם תגרור גם את הקדמת הבחירות?

בשנים 2015-1996 חל שיפור של ממש בנוכחות הנשית בכנסת ואף בממשלה. מאז נראה שמגמת העלייה נבלמה והייצוג הנשי בזירות הפוליטיות המרכזיות מדשדש, במיוחד בהשוואה לדמוקרטיות אחרות.

אחריות מיניסטריאלית מבטאת את החוזה הלא-כתוב בין הציבור לבין השלטון, ולפיה משגה אישי חמור של חבר ממשלה או מחדל הקשור למשרד עליו הוא ממונה צריכים להוביל להתפטרות. נוכח השיח סביב מחדלי אוקטובר 2023, כיצד נותקה בישראל הזיקה בין אחריות פוליטית ציבורית לבין התפטרויות שרים וראש הממשלה?

גנץ, איזנקוט, סער, טרופר ושאשא-ביטון מצטרפים לממשלה ה-37, שבכך תשבור שיא בגודלה: 39 שרים. כל החמישה יכהנו ללא תיק, בדגם דומה לממשלת החירום שהוקמה ב-1967.

הבחירות המקומיות שייערכו בסוף אוקטובר הן הזדמנות של ממש לרתום את האנרגיות המרשימות של תנועת המחאה לכדי הישגים פוליטיים. אסור לפספס אותה.

אם ההפיכה המשטרית תתממש, תגיע ישראל לבחירות הבאות תחת כללי משחק חדשים שיהנדסו תוצאות שיטיבו עם הקואליציה וימנעו חילופי שלטון. די להתבונן בתקדימי הונגריה וטורקיה כדי להבין לאן נושבות הרוחות.

נשיאת הונגריה החזירה לפרלמנט חוק שחושף משפחות להט"ביות להלשנה ונשיא פולין בלם רפורמה שמגדילה את תלות מערכת החינוך בשר. גם בישראל יש לשקול להעניק לנשיא סמכות להחזיר לעיון הכנסת חקיקה שעלולה לפגוע באופי המדינה.

באוסטריה ובגרמניה נהנים נשיאים מסמכות וטו עקיפה, באיטליה הנשיא יכול להחזיר את החוק לבחינה מחודשת בפרלמנט ובאירלנד - להפנות חוק לבית המשפט העליון לשם בחינת חוקתיותו. בישראל, לעומתן, מוסד הנשיאות חלש ונטול סמכויות של ממש.

אם ב-2022 הגיע ייצוג הנשים לשיא בכנסת, בממשלה וברשויות המקומיות, הרי שכיום התרחקה ישראל ממדינות שבהן נשים הן הרוב בממשלה או מכהנות כשרות בממשלות שוות-ייצוג. הקו האידיאולוגי של הממשלה לא צפוי לשפר את מעמדן.

ישראל כבר ידעה בעבר נשיאים שהשמיעו אמירות פוליטיות טעונות. אף שחוק יסוד: הנשיא מקנה בעיקר סמכויות סמליות ולא ביצועיות, האם הנשיא הנוכחי יוכל לעמוד מנגד כשמתערערים יסודותיה הדמוקרטיים של המדינה?

כמעט כל ח"כ שני בקואליציה מונה לשר, ומספר השרים גדול משמעותית בהשוואה לדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות שדומות לישראל בגודל האוכלוסייה.

בהנחה שממשלות מרובות-שרים הן גזירת גורל מתמשכת, צריך לחשוב איך "לחתוך הפסדים" ולמזער את הנזק המשילותי שהן גורמות לו.

לתוספת לחוק יסוד: הממשלה יש פוטנציאל לצמצם את פיצולי המשרדים לפי צרכים פוליטיים. עם זאת, יש להיזהר מפגיעה בעיקרון האחריות המיניסטריאלית.

ניתוח המציג את התפלגות הקולות לפי ערים גדולות ומגזרים

השבוע תושבע כנסת חמישית בתוך פחות מארבע שנים. כמה ח"כים חדשים יהיו בה וכמה בעלי רקע משפטי? הנתונים המלאים

לקראת הרכבת הממשלה ה-37: מהם הכללים לתהליך הרכבת הממשלה ומה מלמד עליו הניסיון ההיסטורי וההשוואתי.

בעבר שיעור ההצבעה במעטפות הכפולות היה נמוך, ומכאן גם מידת השפעתן על התוצאות הסופיות, אך בשנים האחרונות, ובמיוחד בבחירות האחרונות במרץ 2021, הייתה עלייה משמעותית בשיעור המצביעים במעטפות הכפולות, ומכאן עשויה להתגבר הסבירות בה התפלגות ההצבעה במעטפות אלה תשפיע גם על התוצאות הסופיות הפעם. מיהם אותם כחצי מיליון אזרחים שמצביעים במעטפות כפולות?

בבחירות הקרובות קיים סיכוי גבוה למספר רב של קולות מבוזבזים שלא יעברו את אחוז החסימה. כמה רשימות יצליחו הפעם להיבחר ואיך משפיע אחוז החסימה על התנהגות המפלגות.

עונת הפריימריז בפתח: מהן שיטות הבחירה במפלגות השונות, כמה ח"כים נבחרו בפריימריז לאורך השנים, מי זכאי להיבחר ואיזו מפלגה הכי מחמירה בדרישותיה מהמתפקדים ומהמתמודדים?

עד כה, מעולם לא נבחרו יו"רי מפלגת העבודה מחדש אחרי התמודדות חוזרת. מתי אומצה לראשונה שיטת הפריימריז בישראל, וכיצד מספר המתפקדים לאורך השנים משקף את הירידה במעמדה הפוליטי של המפלגה?

מינויים בזמן ממשלת מעבר, מגבלות על כלכלת והבטחות בחירות וממשלות מעבר בעולם. הכל מאחורי סמכויות ממשלת מעבר.

בפעם החמישית בתוך פחות מארבע שנים צפויות להיערך בחירות. ביחס לדמוקרטיות המבוססות בעולם, ישראל הידרדרה במהירות אל המקום האחרון בקצב עריכת בחירות. מהם הגורמים לבחירות התכופות וכיצד ניתן לייצב את המערכת?

הצעת החוק להורדת אחוז החסימה ל-2% עלולה להגביר את הפיצול במערכת הפוליטית ובכנסת, ועלולה להוות תקדים של תיקון דיני הבחירות ערב הבחירות הקרבות בהתאם לנוחות הרוב הפוליטי.

גם לאחר שהנשיא מקרון נבחר לתקופת כהונה השנייה, הבחירות נחשבות להישג חסר תקדים לימין הקיצוני בצרפת ולמועמדת מטעמו מרין לה פן. בנוסף, הבחירות הנוכחיות הבליטו מגמות מדאיגות במערכת הפוליטית הצרפתית: שחיקה באמון בנבחרי הציבור, היעלמות כמעט מוחלטת של המפלגות המתונות הוותיקות והתחזקות המפלגות הקיצוניות

בעולם מצוין השבוע יום האישה הבינלאומי, וזאת הזדמנות לסקור את רמת הייצוג הנשי בפוליטיקה הישראלית. מצד אחד הנתונים מעודדים - אנו נמצאים כרגע בנקודת שיא של ייצוג נשי בכנסת עם 35 ח"כיות, וגם בממשלה עם 9 שרות. מצד שני, הדרך לשוויון מגדרי בפוליטיקה עוד רחוקה - רק אישה אחת עומדת כיום בראשות מפלגה, ומרבית התיקים הבכירים בממשלה מופקדים בידי גברים

מספר שיא של חברות הכנסת וייצוג כלל האוכלוסייה גבר. וגם, על גודלה הקטן ביחס לעולם של הכנסת וכיצד החוק הנורווגי מפצה על כך

השתתפות פוליטית היא רכיב חשוב בחוסנה של הדמוקרטיה הליברלית. רמות גבוהות של השתתפות מחזקות את הלגיטימיות של המשטר הדמוקרטי ושל מוסדותיו הפוליטיים הייצוגיים, ומאפשרות לבטא בצורה טובה את העדפות האזרחים. לפיכך קיימת חשיבות רבה להנגשת ההשתתפות בבחירות – באופן שיתיישב עם העיקרון הכוללני של הזכות לבחור. חוקרי המכון תומכים בהצעה ורואים בה צעד נוסף בתהליך המבורך של הנגשת ההצבעה לציבורים רחבים, הנגשה אשר אף עשוייה לשפר את אחוזי ההשתתפות בבחירות

התקנון החדש של יש עתיד אמנם מעיד על מגמות התמסדות ודמוקרטיזציה במפלגה, אבל מדובר בצעדים מתונים מאוד שלא עתידים לשנות בטווח הקרוב את שלטון היחיד של מייסדה יאיר לפיד. ובכל זאת, מדובר בהתפתחות מעודדת שמצביעה על כך שאפילו מפלגות אישיות רואות צורך בשלב כלשהו צורך להיפתח. האם יש עתיד אכן צועדת לכיוון דמוקרטי יותר?

אימוץ אחוז חסימה נמוך של 1.5% עלול להגביר את הפיצול במערכת הפוליטית ובכנסת, אשר כבר היום הוא גבוה במבט השוואתי; מבחינה השוואתית, אחוז החסימה הקיים בישראל הוא מקובל ואף אינו גבוה מבחינה השוואתית; הצעת החוק הנוכחית מצטרפת לשורה של הצעות חוק המבקשות לבצע תיקונים משמעותיים בכללי המשחק הפוליטיים והמשטריים במהירות ובשל נסיבות וצרכים פוליטיים עכשוויים

לראשונה בתולדות המדינה- ראש ממשלה דתי שמגיע ממפלגה קטנה ועומד בראש הממשלה המגוונת ביותר, ועם מספר שיא של נשים. באילו עוד היבטים הממשלה החדשה תקדימית?

בטרם תיגש הקואליציה החדשה למלאכה, עליה לבחון האם טירוף המערכות של השנתיים האחרונות אכן מעיד על צורך בהול ברפורמות כאלה, או אולי פרק הזמן הזה, שבמהלכו הצליח ראש ממשלה לטרלל את המערכת הפוליטית ולשעבד את האינטרסים של אזרחי ישראל לטובתו ולצרכיו האישיים, היה כל כך יוצא דופן וחריג, שהסיכוי שחזור על עצמו קלוש

היחלשות המפלגות במדינות דמוקרטיות היא תופעה אוניברסלית, אך היא קיצונית בישראל בהשוואה לרוב הדמוקרטיות האחרות. כיצד ניתן לשקם את המפלגות תוך התאמתן לעידן הנוכחי, במיוחד לנוכח אתגרים טכנולוגיים, חברתיים ופוליטיים?

משך הרכבת הממשלה יהיה השני באורכו מאז קום המדינה, הגודל היחסי של סיעת רה"מ בקואליציה יהיה הנמוך אי פעם, מספר שיא של נשים בממשלה, וגם - על הגיל הממוצע של חברי הממשלה וניסיון מיניסטריאלי קודם

לקראת צאתו לאור של הספר 'המפלגות בישראל בין השנים 1992- 2021', המכון הישראלי לדמוקרטיה פותח לראשונה את החיבור להערות הציבור. הספר מנתח באופן מעמיק את המפלגות שזכו לייצוג בכנסת בין השנים 2021-1992. הנכם מוזמנים לכתוב את הערותיכם על גבי מסמך השיתוף, והמחברים יקראו אותן בעיון, תוך תפיסה שלפחות חלק מההערות שיתקבלו יתרמו לטיובו של החיבור הסופי

המירוץ לבחירות נשיא המדינה ה-11 יצא לדרך באופן רשמי. לאחר ריבוי המועמדים במירוץ שהתקיים לפני 7 שנים, הפעם יתמודדו רק שניים: יצחק הרצוג ומרים פרץ. מרבית המועמדים שהתמודדו לאורך ההיסטוריה לתפקיד נשיא המדינה היו בעלי רקע פוליטי-מפלגתי; רובם גברים, בני שישים פלוס

מי בוחר את הנשיא? מהם תנאי המועמדות? מהו הרוב הנדרש, וכיצד הוא מושג?

ממשלה שבראשה יעמוד ראש ממשלה שמגיע מסיעה בינונית עד קטנה - עד כמה תרחיש מסוג זה הוא חריג ועד כמה הוא זר לעקרונות המשטר הדמוקרטי הפרלמנטרי?

הירידה באחוזי ההצבעה וההיחלשות המשמעותית של הליכוד הן שניים מהמאפיינים הבולטים של בחירות 2021. הניתוח להלן משווה את אחוזי התמיכה שקיבלו המפלגות (בחירות 2021 לעומת 2020) בשלוש הערים הגדולות, ביישובי הפיתוח, במגזר הערבי, ביישובים החרדיים, בקיבוצים, בערים המזוהות עם הליכוד ובערי המרכז המבוססות

19 ח"כים חדשים, 30 נשים ו-14 ח"כים שאינם יהודים: ניתוח מיוחד של מאפייני הכנסת החדשה

ייצוגן של הנשים בכנסת ובממשלה אמנם משתפר בהדרגה, אך עדיין נמוך למדי. מ-11 נשים בכנסת הראשונה, הגיע מספרן ל-30 עם השבעת הכנסת ה-23 - 25% מכלל חברי הכנסת. למרות מגמת העלייה, מתוך 18 יושבי ראש כנסת שונים, רק אחת הייתה אישה. אחוז הנשים המכהנות כשרות נמוך אף יותר מייצוגן בכנסת, כשהתיקים שהן מחזיקות נחשבות יוקרתיים פחות

אחרי שממשלת האחדות הביאה לאחת הממשלות המנופחות בתולדות המדינה ולקראת הקמת הממשלה ה-36, הנה מתווה שיביא לצמצום מספר המשרדים באמצעות ביטול משרדים שנחיצותם מוטלת בספק, איחודם ומיזוגם אל משרדים אחרים

מספר הרשימות שייכנסו הפעם לכנסת צפוי לגדול, ירידה במספר הגנרלים, אך התייצבות של אחוז הנשים בכנסת. פרופ' עופר קניג מעריך - כך תיראה הכנסת לאחר הבחירות

למעלה מ-70 מדינות כבר התמודדו עם ניהול בחירות בצל מגפת הקורונה. כדי להתאים עצמן ולהיערך למצב החדש, ננקטו מספר צעדים שיאפשרו את ניהולן התקין, כמו התאמת הקלפיות למגבלות הקורונה והגדלת מספרן, הקצאת שעות מסוימות במהלך יום ההצבעה למבוגרים וכן הרחבת מנגנוני ההצבעה החלופיים.

במקום האחרון או הראשונה מהסוף? איך שלא נסתכל על זה, מדינת ישראל זוכה בתואר המפוקפק של שיאנית הבחירות, עם ממוצע תדירות בחירות של 2.3 שנים בלבד. ראשי ממשלה מתחלפים כאן אחת ל-5 שנים בממוצע

כיצד עובדת שיטת הבחירות האמריקאית, מהם אלקטורים ואיך נבחר הנשיא? כל מה שרציתם לדעת על הבחירות הקרבות בארצות הברית

קריאתו של ח"כ עופר שלח לקיום פריימריז לראשות מפלגת יש עתיד, לראשונה מאז הקמתה, היא צעד שעשוי להיטיב עם המפלגה, שעד כה זוהתה באופן כמעט מוחלט עם מייסדה ומנהיגה, ח"כ יאיר לפיד, וגם נוהלה על ידו. מלבד הפיכתה לדמוקרטית יותר, יש לפריימריז גם פוטנציאל להניב פירות אלקטוראליים ו'להעיר את השטח'

היכולת לפזר את הכנסת טרם סיום כהונתה היא אחד הסממנים המשקפים את מאזן העוצמה בין הרשות המבצעת למחוקקת. בכל המדינות הדמוקרטיות יש מנגנון אחד לפיזור הפרלמנט או לכל היותר שניים. ואילו אצלנו, לא פחות מארבעה. אז נכון שהמנגנון לפיו אי־העברת תקציב גורר אוטומטית בחירות חדשות נולד אמנם מתוך כוונות טובות, אבל במציאות הנוכחית הוא כבר לא מממש את ייעודו, ולכן יש לפעול לבטלו

שתי מערכות בחירות הספיקו להיערך בסמוך להתפרצות מגפת הקורונה לחיינו, אי אז בתחילת 2020- באירלנד ובישראל. בשתיהן הסתיימו הבחירות ללא הכרעה ברורה, ובשתיהן הוקמו בסופו של דבר ממשלות אחדות המבוססות על רוטציה. אלא שבעוד שבמדינה אחת נחתם הסכם קואליציוני ששֹם את טובת תושביה בראש סדר העדיפויות, באחרת עוגנו הסדרים פוליטיים עקומים ומנופחים שמקדמים בראש ובראשונה את נבחרי הציבור

לממשלה מנופחת של 34 שרים ו-35 משרדים אין הצדקה של ממש גם בימים שבשגרה, קל וחומר במציאות של משבר כלכלי עמוק. אם הפחתת מספר השרים אינה אפשרית פוליטית, על מקבלי ההחלטות לקדם לכל הפחות את האיחוד של כמה משרדים באופן שיאפשר לשניים או שלושה שרים לפעול באותו משרד. המשמעות המיידית תהיה חיסכון ניכר. אין סיבה שמה שעובד טוב בשוודיה, הולנד, דנמרק ונורווגיה לא יכול לעבוד אצלנו

מתוך 34 שרי הממשלה יכהנו לראשונה בתפקיד; מספר שיא של 8 נשים בתפקידי שר; גילם הממוצע של כלל השרים עומד על כ-54; וגם- 5 שרים בעלי רקע ביטחוני, שניים כיהנו בראש הסתדרות העובדים ובעניין השכלה אקדמית- ל-10 מבין 34 יש השכלה משפטית

מה חושב הציבור על ההסכם הקואליציוני וממשלת האחדות, ומה אומרים המומחים? תמצית השיח של הימים האחרונים בשיחה אחת בין שני אזרחים

אחת מהתופעות הבולטות של העשור האחרון בפוליטיקה הישראלית היא ה"בריחה" של מפלגות חדשות מהליכים פנימיים דמוקרטיים לטובת שלטון יחיד. מפלגות-מנהיג דוגמת יש עתיד, התנועה, כולנו, חוסן ישראל, הימין החדש ותל"מ ויתרו על הקמת תשתית ארגונית של דמוקרטיה פנימית ומתבססות על דגם ריכוזי

על רקע המגעים להרכבת ממשלת אחדות, על ראשי המפלגות לדאוג לשיפור משמעותי בייצוג הנשים בממשלה, להבטיח שלפחות שליש משרי הממשלה יהיו נשים, ולמנותן לתפקידים בכירים, לרבות במשרדים החשובים שבהם מעולם לא כיהנה שרה

דווקא בעת הזו, ממשלת האחדות המסתמנת צפויה למנות למעלה מ-30 שרים- מספר מנופח, מיותר ובזבזני. על ראשי המפלגות להוות דוגמה אישית ולהסתפק בממשלה בת 19 שרים, בהתאם לחוק הקיים

על רקע המגעים לממשלת אחדות, חשוב לקרוא למקבלי ההחלטות לאמץ מתווה שיביא לצמצום מספר המשרדים, ובכך לייעל את הליכי קבלת ההחלטות לחסוך בכספי ציבור, ולחזק את יכולת המשילות. גם ביחס למדינות דמוקרטיות הדומות לנו מבחינת גודל האוכלוסייה - המספר המסתמן של משרדי הממשלה בישראל קיצוני וחריג

בעקבות מספר השרים הקיצוני המסתמן בממשלה החדשה, קורא המכון הישראלי לדמוקרטיה למפלגות הליכוד וחוסן לישראל שלא לבטל את ההגבלה על מספר השרים וסגני השרים, כפי שנקבע בחוק יסוד: הממשלה

אחוז ההצבעה שיחק תפקיד מכריע בסבב הבחירות השלישי. בעוד בערים המבוססות אחוזי ההצבעה נותרו יחסית זהים, בערים המזוהות עם תמיכה בליכוד חלה עלייה ניכרת בשיעור ההשתתפות בבחירות, שהשפיעה על התוצאות הסופיות

אחרי שלושה סבבי בחירות רצופים, המערכת הפוליטית עדיין מסרבת להגיע להכרעה. האם משבר נגיף הקורונה הוא שיביא להקמת ממשלת אחדות ולסיום הפלונטר? מהם התרחישים האפשריים העומדים בפנינו, ומהם סיכויי ההישרדות של ממשלה כזו, אם תקום?

לרבים מנשיאי המדינה במדינות פרלמנטריות יש תפקיד בהליך הרכבת הממשלה, אך לרוב הוא פורמלי בלבד. לנשיא בישראל עשויות בנסיבות מסוימות להיות סמכויות בעלות משמעות מהותית החורגת מעבר להיותו סמל וחותמת גומי פוליטית למהלכים פוליטיים

מערכת הבחירות השלישית בתוך שנה מאחורינו, וכעת ניתן לצפות כיצד תיראה הכנסת ה-23 - מה יהיה הרכבה, כמה סיעות נכנסו מתוך כלל המפלגות שהתמודדו, מה היה אחוז ההצבעה והיכן ישראל ממוקמת יחסית לעולם בכל הנוגע לתדירות הבחירות?

אחרי שגם סבב הבחירות השלישי לא הניב הכרעה פוליטית ברורה, קרוב לוודאי שתעלה אופציה נוספת שעשויה להוציא אותנו מהפלונטר - ממשלת מומחים. מה המשמעות של ממשלה כזו, מי יכהנו בה ובאילו מדינות המודל כבר יושם?

צפי למספר הנמוך ביותר של רשימות שייכנסו לכנסת הבאה; גוש המרכז שמאל התכווץ מ- 8 רשימות בבחירות 2013, ל-3 רשימות בלבד; הייצוג הנשי ימשיך כנראה לדשדש. בפעם השלישית בתוך פחות משנה, הסתיים אמש בכנסת הליך הגשת רשימות המועמדים לכנסת ה-23. ד"ר עופר קניג עם תמונת המצב

הפריימריז לראשות הליכוד ייערכו ב-26 בדצמבר, והנהגתו של בנימין נתניהו צפויה לעמוד למבחן רציני - לראשונה מזה 14 שנים. האם לאחר סדרת התמודדויות שלא עוררו עניין, הקרב הצפוי בין גדעון סער לנתניהו יביא להשתתפות רחבה של מתפקדי הליכוד?

אנחנו רגילים לחשוב שהמצב בישראל ייחודי ואין שני לו. בפועל, הפלונטר שנקלענו אליו, כמו גם הפתרונות היצירתיים שעולים לסדר היום, אינם בהכרח דבר חריג. ממשלות מיעוט, לדוגמה, הן דפוס שכיח למדי בדמוקרטיות פרלמנטריות. אמנם לא מדובר בפתרון אידאלי אך במקרים רבים, ממשלות כאלה מהוות מוצא לא רע מ"פלונטר" פוליטי

אחרי שלא בנימין נתניהו ולא בני גנץ צלחו במלאכת הרכבת הממשלה, אנו צפויים להיכנס לשלב שלא היה כמותו בישראל עד כה - 21 ימים, שבהם רשאים רוב חברי הכנסת, לפחות 61, לבקש מנשיא המדינה להטיל את התפקיד על חבר כנסת מסוים שהסכים לכך. לו"ז פוליטי

על רקע הניסיונות להחזיר לבמה את רעיון הבחירה הישירה לראשות הממשלה, חשוב להבין - השיטה הזו ריסקה את הפוליטיקה הישראלית בשנות ה-90, החלישה את המפלגות הגדולות וחיזקה את המפלגות הסקטוריאליות

כיצד תראה הכנסת החדשה מבחינת חברי כנסת חדשים, נשים, גנרלים וכמות מפלגות?

אחת ממערכות הבחירות המוזרות והמקוטבות ביותר שהתקיימו בישראל הסתיימה. כעת נכנסת המערכת אל השלב הבא של מחזור החיים הפוליטי: הרכבת הממשלה. מהם הכללים המכתיבים את התהליך הזה ומה מלמד עליו הניסיון ההיסטורי וההשוואתי?

במהלך השנים חוזקה סמכותם של ראשי ממשלות להעביר שֹרים מתפקידם. אולם אין זה אומר כי הם עושים זאת בנפש חפצה. מי פיטר הכי הרבה שרים ומתי? בסקירה של פרופ' עופר קניג

בסוף השבוע יעקוף ראש הממשלה בנימין נתניהו את בן גוריון וירשום שיא במשך כהונתו המצטברת כראש ממשלה: 4,876 ימים. בהשוואה למדינות ה-OECD, הוא ממוקם שלישי, אחרי נשיא טורקיה ארדואן וקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל. ומה בנוגע להשוואה בינלאומית והיסטורית?

למפלגות מנהיג יש יתרון מובנה במצב הנוכחי שנכפה על המערכת הפוליטית עם ההכרזה על בחירות נוספות. האם כדאי גם למפלגות הדמוקרטיות שמבצעות בחירות פנים-מפלגתיות לוותר, ולו באופן חד פעמי, על פריימריז?

הגיע הזמן לתת כבוד למפלגות המקיימות הליכים דמוקרטיים פנימיים. מדובר במנגנון חשוב לתפקודה של מפלגה, כזו המערבת מעגלים רחבים של ציבור ומעניקה להם את הכוח להשפיע, ולא רק ביום הבחירות

היוזמה לביטול התפזרות הכנסת פסולה ויש להתנגד לה נחרצות. מדובר ביוזמה המקדמת אינטרסים אישיים ופוליטיים, הפוגעת באמון הציבור ובחובת נבחריו לפעול בטוהר וביושר. ובמקביל שולחת מסר סמוי לאזרח שלפיו קומבינות ומהלכים נכלוליים אשר משרתים את טובתם האישית של חלק מנבחרי הציבור הם דפוס התנהגות נורמטיבי

עד היום, פרק הזמן הקצר ביותר בין מערכות בחירות בישראל היה כשנה ותשעה חודשים. הפעם יפרידו רק חמישה חודשים בין הבחירות לכנסת ה-21 לבחירות לכנסת ה-22. הבחירות הצמודות האלה מדרדרות את הממוצע של תדירות הבחירות בישראל ל-2.6 בלבד. רק ביוון (שבעשור האחרון חוותה שני מקרים של שתי בחירות באותה השנה) משך הזמן הממוצע בין בחירות לבחירות נמוך יותר

המכון הישראלי לדמוקרטיה על ביטול המגבלה על מספר השרים: "בזבוז כספי ציבור, פגיעה ביעילות עבודת הממשלה וביכולת לקדם מדיניות; מהלך שנועד לייצר שקט תמורת תיקים"

גישושים ראשונים לגבי חלוקת ה"שלל" בין השותפות הקואליציוניות החלו, וכבר מתרוצצות שמועות על כך שהממשלה תמנה כ-25 שרים. על ראש הממשלה מוטלת החובה לנהוג באחריות ולמלא אחר המגבלה החוקתית של מינוי 18 שרים לכל היותר, שתתרום לייעול עבודת הממשלה ולחיסכון כספי לא מבוטל

ישראל חוזרת לשתי רשימות גדולות, הפיצול המפלגתי קטן, אחוזי הצבעה נמוכים ופנים חדשות שעוד נכיר בכנסת ה- 21. 'אחרי הבחירות' כבר כאן, וכעת ניתן לראות כיצד השפיעו ועיצבו תוצאות הבחירות את הכנסת הבאה של מדינת ישראל

מסע בחירות מתיש ומקוטב הסתיים, העם אמר את דברו וכעת נכנסת המערכת אל השלב הבא של מחזור החיים הפוליטי - הרכבת ממשלה חדשה. בימים הקרובים יתייעץ נשיא המדינה עם נציגי הסיעות שנבחרו לכנסת ויחליט על מי להטיל את התפקיד להרכיב ממשלה. בכך יחל התהליך שבסופו תושבע הממשלה ה-35 של מדינת ישראל. מהם הכללים המכתיבים את התהליך הזה ומה מלמד עליו הניסיון ההיסטורי וההשוואתי?

היום מתחילה ההצבעה בנציגויות ישראל בחו"ל, אך תרמילאים, אנשי עסקים וסטודנטים לא יוכלו לממש את זכותם הדמוקרטית הבסיסית כאזרחים ולהצביע בבחירות הקרובות, בשל היותם מחוץ לגבולות מדינת ישראל. הגיע הזמן לשנות את הקריטריונים לעשרות אלפי ישראלים שמרכז חייהם בישראל

חוק יסוד: הכנסת אמנם קובע באופן עקרוני שכל אזרח ישראלי בוגר יכול לבחור ולהיבחר, אך בפועל נראה כי קיימים פערים בין החוק לבין המציאות, המונעים מהזכות הדמוקרטית הבסיסית הזו להיות שוויונית ונגישה כפי שמציע החוק.

השילוב של ריבוי הרשימות המתמודדות עם אחוז החסימה הנוכחי (3.25%) עלול להביא למצב בו קולות רבים ירדו לטמיון. ואולי, המשוכה הגבוהה הזו דווקא תשכנע את המצביעים שלא ליטול סיכון ולהצביע עבור רשימות שמקומן בכנסת הבאה נראה מובטח, לפחות כפי שמשתקף בסקרי דעת הקהל

בני גנץ הוא הרמטכ"ל ה-12 שנכנס לפוליטיקה. בחירתו הצפוייה לכנסת תסיים תקופה של כמעט שלוש שנים בהם לא היה אף רמטכ"ל במערכת הפוליטית. כמה רמטכ"לים ייכנסו לכנסת ה-21? האם נראה גם את יעלון וברק עושים קאמבק? האם גם אשכנזי ילך בעקבות גנץ וייכנס לפוליטיקה?

בעשור האחרון בולטת פריחתן של מפלגות מנהיג שהוא זה שמרכיב את רשימת המועמדים. התפתחות זו משקפת לא רק את הפרסונליזציה של הפוליטיקה אלא גם את המיאוס מהדמוקרטיה הפנים-מפלגתית, ובעיקר משיטת הפריימריז. נראה כי פחות מ-40% מחברי הכנסת הבאה ייבחרו בהליכים דמוקרטיים פנימיים – לעומת קרוב לשני שליש מהם רק לפני 10 שנים

על רקע הפרסונליזציה המואצת שמתרחשת בשנים האחרונות ועלייתן של "מפלגות מנהיג" בראשן עומדת דמות מוכרת, חשוב מתמיד לשמור על ההליך הדמוקרטי גם בתוך המפלגות עצמן על מנת לעודד ייצוג רחב ככל האפשר בתוכן, לחזק את הקשר עם הבוחר ולאפשר לו להשפיע

גם אם מוקדם עדיין להעריך אם חקירות ראש הממשלה והתיקים נגדו יובילו בסופו של דבר לכדי הגשת כתב אישום, לא כל שכן להרשעה, נקודת הזמן הנוכחית מספקת הזדמנות טובה לעשות סיכום של התייחסות החוק למצב בו ראש ממשלה נתון בהליך פלילי, ולהציע כמה תיקונים

מנואל טרכטנברג, בוגי יעלון, דני דנון, ינון מגל, יצחק הרצוג, זהבה גלאון, יגאל גואטה, שי פירון, שרון גל.... מה המשותף להם? כולם אנשים שנבחרו לכנסת בבחירות האחרונות, אך עזבו אותה מאז מסיבות שונות ומגוונות. וזוהי רק רשימה חלקית. האם הכּנסת הנוכחית מתאפיינת ברמות שיא של נטישה? האם רבים מנבחרי הציבור מאסו בה? 

עם פיזורה של הכנסת ה-20, עומד הייצוג הנשי בה על רמת שיא של כל הזמנים: 35 חברות כנסת (29%). עם זאת, ייצוג הנשים בזירות פוליטיות אחרות – בממשלה, במפלגות, ובשלטון המקומי – נותר נמוך מאוד. האם הבחירות המקומיות האחרונות תרמו לשיפור המצב?

מתי בפעם האחרונה התרחשו בחירות במועדן? כל כמה זמן מתחלף שר חינוך וכמה זמן מכהן רה"מ בנימין נתניהו בתפקידו? סקירה של המערכת הפוליטית הישראלית בפרספקטיבה השוואתית

בניגוד למה שנהוג לחשוב - ראשי הערים בישראל הם ברובם חדשים ורק מיעוטם מכהנים למעלה שלוש קדנציות ומעלה. רובם המוחלט גם מגיעים לאחר שכיהנו כחברי מועצה וסגני ראשי ערים, לעומת מיעוט שהגיע מהמערכת הציבורית. ומה בנוגע לייצוג נשים? כאן תמונת המצב עגומה כשבישראל מכהנות רק שלוש ראשות ערים.

ראש הממשלה מוביל בימים אלה מהלך להוריד את אחוז החסימה לקראת הבחירות הקרבות ובאות. אחוז החסימה הועלה מאז קום המדינה ארבע פעמים וכיום עומד על 3.25%. אם תבשיל היוזמה הנוכחית להוריד את אחוז החסימה, ידובר בתקדים מבחינת כיוון השינוי. כיוון זה עומד בניגוד להצהרות ראש הממשלה ופוליטיקאים אחרים שרק לפני שנים אחדות הצדיקו את העלאת אחוז החסימה כחלק מחבילה של חיזוק המשילות

לקראת יום האישה הבינלאומי, בדקנו מה קורה בכנסת שלנו מבחינת ייצוג נשים (ספוילר- שיא בכנסת הנוכחית) ומה מאפיין את הנשים בפוליטיקה שלנו לעומת בעולם. שיחה עם ד"ר חן פרידברג וד"ר עופר קניג.

בהנחיית סמי פרץ הפרשן הכלכלי של עיתון דה מרקר

סקירה מיוחדת ליום האישה הבינלאומי: מספר חברות הכנסת עולה ומתקרב לממוצע ה-OECD, אך הייצוג ברשויות המקומיות ובממשלה נותר נמוך

האם חברוּת בכנסת היא קריירה לכל החיים? מה עשו חברי הכנסת לפני היבחרם ומה הם עושים אחרי כהונתם? המאמר מתחקה אחר נתיבי הקריירה של חברי הכנסת ומגלה כי חברי הכנסת מגיעים ממגוון רקעים תעסוקתיים, וכי הנתיב העיקרי לחברות בכנסת הנוכחית הוא פעילות במסגרת השלטון המקומי. בתום כהונתם רבים מחברי הכנסת נותרים בזירה הציבורית-פוליטית

החוק להסדרת מימון ציבורי, שאושר במליאת הכנסת אתמול, מכוון אמנם לתכלית ראויה של הקטנת השחיתות הציבורית אך נוסח באופן עקום ומזיק. החוק יוצר שתי קטגוריות של מתמודדי פריימריז ומפלה ביניהן, והלכה למעשה מחזק את הסיכוי של חברי כנסת מכהנים להמשיך ולהיבחר, על חשבון מועמדים חדשים פוטנציאליים 

לקראת ההצבעה הצפויה על הצעת החוק המבקשת לקבוע, כי המדינה תממן את הליך הפריימריז עבור חברי כנסת מכהנים, נשלחה חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה המסבירה כי מדובר בהצעה שנועדה לקידום תכלית ראויה אך היא יוצרת בפועל מנגנון מפלה ובלתי שוויוני

התפטרותו של שר הבריאות ליצמן וההסכמות לשינויי חקיקה בנושא השבת הם חולייה נוספת בשרשרת של משברים קואליציוניים שמקורם בענייני דת ומדינה. בואו נזכר בבולטים שביניהם.

נוסח הצעת החוק פוגעת במפלגות המקיימות פריימריז ומפלה בין חברי כנסת מכהנים למתמודדים חדשים

לאחרונה שמענו על הצעדים המסתמנים בשורות הליכוד שנועדו לבלום את תופעת הליכודניקים החדשים. צעדים אלה, לא רק שהם מעוררי דאגה באשר לפתיחות הרעיונית ולפלורליזם הפנימי של מפלגת השלטון, אף ספק אם הם יועילו. הניסיונות לזהות את הליכודניקים החדשים בתור שמאלנים שרוצים לחדור לליכוד כסוסים טרויאנים ולבצע "השתלטות עויינת" הם מטעים

הסיבוב השני בפריימריז לראשות מפלגת העבודה מעמיד לבחירה שני מועמדים שונים בתכלית מבחינת הרקע- ח"כ עמיר פרץ, ותיק חברי הכנסת המכהנים שכיהן בעבר כיו"ר מפלגת העבודה, שר הביטחון ויו"ר ההסתדרות, ומולו השר לשעבר אבי גבאי שלא כיהן כחבר כנסת וצמח בשירות הציבורי ובמגזר העסקי, שם כיהן כמנכ"ל בזק

הצעת חוק חדשה בענין מימון הפריימריז יוצרת מנגנון של אי שוויון בין ח"כים מכהנים למועמדים חדשים

הבחירות להנהגת מפלגת העבודה יקבעו האם ימשיך יצחק הרצוג לכהן כיו"ר המפלגה ויו"ר האופוזיציה או שמא ייכנס לתפקידים אלה אדם אחר. ניסיון העבר לא מבשר טובות לבוז'י: כל מנהיגי העבודה שהתמודדו על כהונה נוספת כשלו

המפתח להצלחה טמון בסדר הגודל של ההשתתפות: ככל שיותר אזרחים לוקחים חלק, כך נחלשת השפעת קבלני הקולות וקבוצות הכוח המאורגנות

הפעם הסקרים לא פספסו: שני "אאוטסיידרים" העפילו לסיבוב השני, והותירו, לראשונה בהיסטוריה, את שני מועמדי המפלגות הגדולות בחוץ

פריימריז או מפלגות שבהן המנהיג בוחר את הרשימה; איך מעודדים את הציבור לקחת חלק במשחק הפוליטי; ואיך ממציאים מחדש את המפלגה באמצעות כלים דיגיטליים?

מאמר זה בוחן את תופעת הירידה בכוחן של המפלגות הגדולות המצרפיות בישראל במבט השוואתי. מהניתוח עולה שישראל בולטת כמדינה אשר בה הירידה התלולה ביותר.

על ההליך הדמוקרטי השתלטו קבוצות מאורגנות וקבלני קולות. האם הגיע הזמן לעבור לפריימריז פתוחים?

הילארי קלינטון כשלה להפוך לנשיאה הראשונה של ארה"ב. בברזיל ובדרום קוריאה הודחו נשיאות מתפקידיהן על רקע פרשיות שחיתות. לעומת זאת, שלוש מהמדינות המרכזיות באירופה מונהגות כיום על-ידי נשים

הכּנסת, בית המחוקקים הישראלי, מציינת השבוע את יום ההולדת שלה, הזדמנות טובה בשבילנו להפנות את תשומת הלב לשני היבטים הקשורים בה: ההרכב החברתי של חבריה, וגודלה היחסי.

העבודה כי בפחות משנתיים הוחלפו בישראל למעלה משליש משרי הממשלה וקיומן של בחירות מדי שנתיים וחצי בממוצע ב-20 השנים האחרונות, מחייבים יציבות בדרג הפקידותי במשרדי הממשלה וביצוע תיקונים בשיטת הממשל.

תהליך הבחירה יערך, לראשונה בימין הצרפתי, בפורמט של פריימריז פתוחים שבהם יוכל להשתתף כל אזרח, לאחר ששילם 2 אירו והצהיר על הזדהותו עם ערכי הגוש. למועמד שינצח סיכוי טוב לזכות בבחירות באביב ולהיבחר לנשיא החדש של צרפת.

מבלי להתייחס לנתניהו כאל מקרה פרטי, כהונה ממושכת של ראש ממשלה היא לכשעצמה אינה פסולה ואין להסיק ממנה על צורך בשינויים מבניים.

כשבוע לפני הבחירות בארצות הברית, היתרון הגדול ממנו נהנתה הילארי קלינטון הצטמצם. במצב כזה מעניין להשתעשע בתרחישים ה"מטורפים" שיכולים להיווצר בגלל שיטת הבחירות הייחודית של ארצות הברית.

מדינה דמוקרטית מתאפיינת בתקשורת חופשית איכותית ועצמאית, בפלורליזם ובחופש הביטוי. זוהי שעת מבחן לדמוקרטיה הישראלית, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. יחד, נאחד כוחות כדי שתישאר כזו.

פריימריז פתוחים מספקים לא מעט יתרונות מבטיחים כמו פתרון לשאלת זהות המנהיג ויצירת התלהבות ועניין ציבורי, לצד סיכונים אפשריים כהיבחרותו של מועמד רדיקלי שלא מייצג את קהל המצביעים הפוטנציאלי של המפלגה.

אין כל הצדקה להטיל הגבלה על משך כהונת ראשי ממשלה. יש לערוך תיקונים ושיפורים אחרים אשר יחזקו את הממשל הדמוקרטי בישראל ויבטיחו את איזון הרשויות הראוי. על כך ראו המלצות המכון הישראלי לדמוקרטיה.

המכון הישראלי לדמוקרטיה בעד הצעת החוק שתעלה היום (א') לועדת שרים לענייני חקיקה להגדיל את התקציב למפלגות המקיימות פריימריז. החוק הקיים נוהג בסטנדרט כפול ומפלה דווקא את המפלגות המקיימות מנגנונים דמוקרטיים ומאפשרות לציבור הרחב לקחת חלק פעיל בפוליטיקה.

ממשלת נתניהו הרביעית מציינת בימים אלו שנה לכהונתה ונדמה שבפרק הזמן הזה היא שברה שיאים של חוסר יציבות פנימי. זאת בשל אחריות ציבורית לקויה והדומיננטיות של "כיבודים" אישיים ואגו על חשבון יעילות שלטונית וטובת המדינה.

בג"צ דחה השבוע את עתירת יש עתיד בנוגע לכהונת ראש הממשלה גם כשר במספר משרדים במקביל.

היום (א') תדון וועדת השרים לענייני חקיקה בהצעת חוק המציע להוריד את גיל הבוחר בישראל מ-18 ל-17. צוות התוכנית לרפורמות פוליטיות מסביר את ההשלכות למהלך.   

מספרן של הנשים בכנסת נמצא כיום ברמת שיא וחצה לראשונה את רף ה-25%. אולם על אף העלייה הרציפה והניכרת ברמת הייצוג הנשי בכנסת, היא עדיין נמוכה בהשוואה לרוב המדינות הדמוקרטיות המתקדמות. כך גם שילובן בזירות פוליטיות אחרות.

דוח מבקר המדינה בעניין ההיבטים הכספיים של הבחירות המקדימות חשף מספר ממצאים מדאיגים שיש לתת עליהם על הדעת. אבל יש להביט גם על חצי הכוס המלאה: שיעור המתמודדים שהוטלו עליהם קנסות או שהוזהרו נמצא במגמת ירידה.

עם התפטרותו של דרעי ממשרד הכלכלה מחזיק ראש הממשלה נתניהו בארבעה תיקים ביצועיים. גם אם אין עילה חוקית לפסול את ההסדר שלפיו מחזיק ראש הממשלה במספר תיקים ביצועיים, יש מספיק סיבות טובות לצאת כנגדו.

השבוע לפני 50 שנים נערכו הבחירות לכנסת השישית. בחירות 1965 היוו נקודת מפנה משמעותית בהיסטוריה הפוליטית שלנו. הן הקטינו את רמת הפיצול בכנסת והתניעו מהלך שבסופו התחדדו שתי חלופות שלטוניות ברורות.

מאז ראשית השנה האזרחית פעלה הכנסת שלושה חודשים בלבד, והנה היא כבר יוצאת לפגרה ארוכה של יותר מחודשיים. מדוע זה קורה ומה ניתן לעשות?

על אף שהחוק אינו אוסר באופן מפורש על כהונתו של ראש הממשלה גם כשר במקביל, הדבר בעייתי לנוכח העומס הרב המוטל על ראש הממשלה והצורך בניהול תקין של משרדי הממשלה. המציאות לפיה מצד אחד ראש הממשלה – מהמנהיגים העסוקים ביותר בעולם– חולש במקביל גם על שלושה משרדים ביצועיים חשובים, ומצד שני חברים בממשלה שרים שאחראים על משרדים קיקיוניים שהוקמו לצרכים קואליציוניים, היא בלתי נסבלת מבחינה משטרית ומשילותית.

מרכז הליכוד הצביע אמש (א') נגד ההצעה לבטל את הפריימריז ולהחזיר את בחירת מועמדי המפלגה לכנסת למרכז. ד"ר עופר קניג מחזיר אותנו לימים שבהם נבחרו מועמדי הליכוד במרכז המפלגה, וטוען שאף ששיטת הפריימריז רחוקה מלהיות מושלמת, בחירות במרכז הן חלופה גרועה יותר ממנה.

ב-14 במאי 2015, הושבעה הממשלה ה-34 של מדינת ישראל, ממשלת נתניהו הרביעית. ממשלה זו נשענת על קואליציה צרה של חמש סיעות המחזיקות יחד ב-61 מושבים והיא מונה עם השבעתה 21 שרים. מהם מאפייניה?

ביטול המגבלה על מספר השרים אינה רק מיותרת, היא מעלה תחושת דז'ה וו של נבחרי ציבור המזלזלים בכללי המשחק.

אזרחי בריטניה הלכו ביום חמישי לבחירות שהיו צפויות להפיק, בפעם השנייה ברציפות, תוצאות לא החלטיות. אולם בניגוד לתחזיות, הצליחו השמרנים וראש הממשלה דיוויד קמרון להפתיע ולזכות ברוב מוחלט.

לפניכם נתונים וגרפים הקשורים במערכת הבחירות הקרובה, שתתקיים במרץ 2015. את הנתונים אסף ועיבד ד"ר עופר קניג מצוות פרויקט תיקון שיטת הממשל בישראל.

יאיר לפיד לא יהיה ככל הנראה בממשלה הבאה, אבל הוא השאיר לנתניהו "מתנה" בעלת השלכות על הליך הרכבת הממשלה. לפיד הצליח למלא את אחת מההתחייבויות של מצע מפלגתו ולהציב מגבלה חוקית על מספר השרים וסגני השרים המיוצגים בממשלה. האם הכנסת החדשה תמהר לשנות את חוק היסוד ולבטל את המגבלה הזו? 

השותפות הקואליציוניות העתידיות הסכימו לבחון את קידומה של הצעת חוק שתאפשר הצבעה של אזרחים ישראלים השוהים בחו"ל. מהם הטיעונים המרכזיים בעד ונגד היוזמה הזו ומה קורה בעולם בהקשר הזה?

חברי הכנסת ה-20 הושבעו לתפקידם. שליש מתוכם הם חברי כנסת חדשים, כמעט רבע הם נשים. כמה חברי כנסת הגיעו מפעילות בשלטון המקומי? כמה עיתונאים? ומהי הסיעה הכי "צעירה"?

תוצאות הבחירות לכנסת ה-20 מציבות את ראש הממשלה נתניהו בעמדה כמעט ודאית לקראת כהונה רביעית כראש ממשלה, ושלישית ברציפות. נתניהו הוביל את אחד ה"קאמבקים" הגדולים שנראו אי פעם והתוצאות מהוות את הישג השיא של הליכוד תחת שלטונו. עיינו במצגת המנתחת את תוצאות הבחירות עד כה. 

אבק הקמפיין שקע, העם אמר את דברו וכעת עוברת המערכת הפוליטית לתהליך של הרכבת ממשלה חדשה. בימים הקרובים יתייעץ נשיא המדינה עם נציגי הסיעות ויחליט על מי להטיל את התפקיד להרכיב ממשלה. בכך יחל התהליך שבסופו תושבע הממשלה ה-34. מהם הכללים המכתיבים את התהליך הזה ומה מלמד עליו הניסיון ההיסטורי וההשוואתי? 

אם סקרי דעת הקהל חוזים נכונה את תוצאות הבחירות, אזי ייצוג הנשים בכנסת יישאר סביב רמת השיא שהוא נמצא בה מאז בחירות 2013. אולם, העלייה בנוכחות הנשית בכנסת אינה מדביקה את הקצב של שיפור הייצוג הנשי בפרלמנטים אחרים.

ב- 29 בינואר בערב נסגרו באופן סופי רשימות המועמדים בבחירות לכנסת ה-20. כעת מתאפשר לשרטט, תוך נקיטת הזהירות הראויה, כיצד תיראה הנבחרת הבאה של חברי הכנסת.

בבחירות הקרובות יעמוד לראשונה אחוז החסימה על 3.25%. האם המשֹוכה הגבוהה הזו תרתיע בוחרים מלהצביע למפלגות קטנות? האם היא תקטין את שיעור הקולות המבוזבזים ואיזו השלכה תהיה לה על מידת היחסיוּת של שיטת הבחירות?

בשבועיים הקרובים יקיימו שלוש המפלגות הגדולות (לפי סקרי דעת הקהל האחרונים) פריימריז לקביעת רשימות המועמדים שלהן לכנסת ה-20. שיטת הפריימריז היא הכוללנית והדמוקרטית ביותר, אך יש לה נקודות תורפה לא מעטות.

הבחירות לכנסת העשרים יתקיימו בעוד כחודשיים וחצי, אך כבר השבוע יגיע שלב מתקדם במערכת הבחירות, שבו המפלגות עסוקות בגיבוש רשימות מועמדים. במאמר זה נסקור את השיטות השונות שבהן בוחרות המפלגות את מועמדיהן לכנסת, תוך כדי התמקדות בשלוש המפלגות המקיימות בחירות מקדימות.

התפלגויות, פיצולים, "עריקות" – לא משנה איך קוראים לזה, התופעה של מעבר ממפלגה אחת לשנייה רווחת מאוד בפוליטיקה הישראלית. מבט על רשימת חברי הכנסת היוצאת חושף של-14 מהם יש "עבר" בתור חברי כנסת מטעם לפחות מפלגה אחת שונה מהנוכחית.

האיחוד בין מפלגת העבודה לתנועה מהווה בשורה טובה לפוליטיקה הישראלית אפילו אם היא לא תביא למפלגות המתאחדות רווח אלקטורלי.

מאז פתיחתו של כנס החורף של הכנסת רוחשת המערכת הפוליטית סביב השאלות האם הקיץ הקץ על הממשלה הנוכחית והאם אנו עומדים בפני בחירות חדשות. האמנם?

היוזמה הנוכחית של נתניהו להקדים את הפריימריז בליכוד מאירה את היחסים העכורים בין ראש הממשלה לבין מרכז הליכוד והעומד בראשו. האם הפעם הקרע בין מנהיג הליכוד לבין מרכז מפלגתו הגיע לנקודה המעמידה בסכנה את "ליכוד הליכוד"? ומה זה מלמד על התמורות האידיאולוגיות אשר חווה המפלגה בשנים האחרונות? 

הבחירות הישירות הראשונות לנשיאוּת טורקיה משנות את משטרהּ, ומהוות צעד נוסף בהתבססותו של ארדואן כמנהיג כמעט כל יכול. האם אנו עדים ל"פּוּטיניזציה" של טורקיה?

מערכת הבחירות הנוכחית לנשיאות לא עשתה שירות טוב ליוקרתו של המוסד. מזל שביום שלישי הקרוב יתפזר הערפל ונדע סוף סוף "מי נגד מי".

נשיא חדש יבחר על ידי הכנסת בעוד חודשים ספורים. כמו בעבר, מלווים את הבחירה קולות המפקפקים בנחיצות מוסד הנשיאות וקוראים לביטולו. הפעם אף הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק בעניין. הנימוקים לכך חשובים ויש לתת עליהם את הדעת, אולם אין בהם כדי להצדיק את ביטולו של מוסד הנשיאות. 

אין פסול בדיון ציבורי על נחיצות מוסד הנשיאות, אבל דיון כזה צריך להתקיים בכובד ראש ובאריכות, ולא במהלך קפריזי תמוה שרומס את כללי המשחק הדמוקרטיים.

בעיקרון אין פסול בהעלאת אחוז החסימה, אך הקפצתו לרמה גבוהה בפעימה אחת תזיק מאוד.

מפקד נערץ, איש אדמה, פוליטיקאי משופשף, איש משפחה, שר ביטחון שנוי במחלוקת ראש ממשלה נחוש ומעל הכול, לטוב ולרע, מנהיג. מסע בצמתים המרכזיים של הקריירה של אריאל שרון, ראש הממשלה ה-11 של מדינת ישראל.

מפלגת העבודה היא "מפלגת אוכלת מנהיגיה". מאז רצח רבין בנובמבר 1995 עבר תפקיד היו"ר  שמונה פעמים (משך כהונה ממוצע של כשנתיים), ואף לא מנהיג אחד הצליח לשמור על תפקידו. האם הפעם יישבר הדפוס ההרסני הזה, ולראשונה זה שנים תצליח מנהיגה מכהנת להיבחר מחדש? 

ביום שישי נערך באירלנד משאל עם על ההצעה לבטל את בית הנבחרים העליון. ההצעה, שקודמה בידי הממשלה, נדחתה ברוב קטן על ידי האזרחים ואירלנד תישאר גם בעתיד הקרוב דמוקרטיה בעלת מבנה ביקמרלי.

ב-22 בספטמבר הלכו אזרחי גרמניה לבחירות. התחזיות ולפיהן אנגלה מרקל תשמור על תפקידה כקנצלרית, ובכך תבצר את מעמדה כאחת המנהיגות הגדולות באירופה מאז ומעולם, התאמתו.

לקראת דיון שיערך בוועדת חוקה, חוק ומשפט בהצעות החוק לתיקון שיטת הממשל, להלן עמדתנו בנוגע להצעות החוק שבנדון. נציין שעמדתנו מבוססת על מחקר שנעשה במכון הישראלי לדמוקרטיה שמטרתו הייתה לברר, מתוך ניתוח הניסיון הישראלי והשוואה לדמוקרטיות אחרות -- אילו תיקונים ראוי לבצע בשיטת הממשל בישראל. 

שנתיים וחצי מאז פרוץ האביב הערבי אפשר כבר לנסות ולבחון בזהירות המתבקשת אם האירועים הללו מסמנים דמוקרטיזציה אמיתית או שמא הם בסך הכול החליפו סוג אחד של שלטון אוטוריטרי בסוג אחר של שלטון אסלאמיסטי לא ליברלי.

מכמה סיעות מורכבת ממשלת נתניהו השלישית? כמה שרים ושרות חדשות נכנסו ומהם מאפייניה המגדריים ביחס לממשלות קודמות? 

העלייה המתמשכת בייצוג נשים בכנסת לא לוּותה עד כה בעלייה תואמת בייצוגן בממשלות. הממשלה החדשה המתגבשת בימים אלה מספקת הזדמנות פז לתקן את המצב גם בזירה זו.

נשיא המדינה הטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו ובכך נורתה יריית הזינוק לתהליך שבסופו תושבע הממשלה ה-33. מה מלמד הניסיון ההיסטורי וההשוואתי על תהליך הרכבת הממשלה והאם חלה עם השנים עלייה משמעותית במספר השרים? 

שוויון בין-גושי, התייצבות אחוז ההצבעה, המשך הפיצול הפרלמנטרי, המפלגות הגדולות לא מתאוששות ו....כנסת עתירת חברי כנסת חדשים, נשים, דתיים וחרדים.

אם סקרי דעת הקהל מדייקים בתחזית תוצאות הבחירות שלהם, הכנסת הקרובה תכלול מספר שיא של נשים. ועדיין, שיעור הנשים בכנסת נמוך בהשוואה למרבית המדינות המתוקנות.

מדינת ישראל יכולה להתהדר בהליכי בחירות יעילים ותקינים העומדים באמות מידה מחמירות, אולם סובלים עדיין מכמה מאפיינים אנכרוניסטיים. ברשימה זו אנו מצביעים על חמישה מאפיינים כאלה הזועקים לשינוי.  

הבחירות לכנסת התשע עשרה ייערכו ב-22 בינואר 2013. כבר עתה, חודשיים לפני הבחירות, נמצאות המפלגות בעיצומה של מה שהאמריקנים מכנים "עונת הפריימריז". בתקופה זו מגבשות המפלגות את רשימות מועמדיהן לכנסת. מאמר זה יסקור תחילה את מגוון השיטות שבהן המפלגות בוחרות את מועמדיהן, ולאחר מכן יעמוד מקרוב על השיטות הפתוחות יותר, שבהן משתמשות במערכת הבחירות הנוכחית שלוש מפלגות: הבית היהודי, הליכוד ומפלגת העבודה.

ביום שבת הקרוב יחלוף נתניהו על פני יצחק שמיר ויתייצב כראש הממשלה בעל תקופת הכהונה המצטברת השנייה באורכה. רק בן-גוריון כיהן זמן ממושך יותר.

מפלגות רבות בישראל לא רואות בחוקות שלהן כמסמכים מחייבים ונוטות לשנות את העקרונות המוסדרים בהן לפי צרכי השעה הפוליטיים. 

הכנסת היוצאת תיזכר כאחת שהעניקה אמון לאחת הממשלות היציבות ביותר שידעה מדינת ישראל אך גם ככזו שנשחקו בה עד דק הסובלנות למיעוט, הכבוד לכללי המשחק וקוד ההתנהגות הפרלמנטרי.

הפעם הביעו אזרחי הממלכה אמון במפלגות הזרם המרכזי, אשר נחשבות תומכות בהמשך החברות באיחוד האירופי ותומכות בצעדי צנע החיוניים לייצוב המשק. 

בבחירות שנערכו בדנמרק ב-15 לספטמבר 2011 ניצח בדוחק גוש השמאל, ולאחר עשר שנים של שלטון שמרני מחליפה המדינה הסקנדינבית את האוריינטציה הפוליטית שלה.

הצטרפותה של קדימה לממשלה ה-32 של מדינת ישראל עוררה עניין רב, בישראל ובתקשורת העולמית כאחד. ביקורות נוקבות הופנו בין היתר אל ההיבטים הבעיתיים של מאזן הכוחות החדש שנוצר בכנסת: קואליציה עם רוב ענק לצד אופוזיציה מצומקת, קואליציה מרובת סיעות וממשלה מנופחת. רשימה זו תשפוך אור על המספרים שמאחורי ממשלת האחדות.

מערכת הבחירות לנשיאות צרפת נמצאת כרגע בשיאה: בין הסיבוב הראשון לשני. ההנחה היא שבדו-קרב שייערך ביום ראשון ינצח מועמד הסוציאליסטים פרנסואה הולנד את הנשיא המכהן ניקולא סרקוזי. במאמר זה נסקור את המועמדים שהתמודדו בסיבוב הראשון, נביט בנושאים שעמדו במוקד הבחירות ונעריך את סיכוייו של הולנד להחזיר את השמאל לארמון האליזה לראשונה זה שבע עשרה שנים.

בשבועות האחרונים אנו עדים לדיון ער בסוגיית הדרת נשים מתחומים שונים במרחב הציבורי. האם הדרה מסוג זה מתרחשת גם בזירה הפוליטית? האם נשים בישראל זוכות לייצוג הולם בכנסת ובממשלה? או אולי הן סובלות מתת-ייצוג חריג יותר מזה הקיים במדינות אחרות? עופר קניג מראה במאמר זה שבצד שיפור ניכר בייצוג הנשים בכנסת, הן סובלות עדיין מתת-ייצוג מחפיר סביב שולחן הממשלה.

בתוך כשבועיים, על רקע משבר החוב האירופי החמור, נושלו משלטונם ראשי הממשלות של שלוש מדינות בדרום אירופה. כיצד ניתן לפרש את השינויים האלה? כביטוי לרצונם של האזרחים או דווקא כדוגמה להתערבות בוטה של האליטה הכלכלית האירופית בריבונות העם?

מפלגת העבודה בוחרת ביום שני מנהיג חדש. אבל פעם נוספת, כמו בכל פריימריז אחרים שהתקיימו בעשור האחרון, כתם הוטל על הליך דמוקרטי זה. האם זו עילה מספקת לשקול את ביטול הבחירות המקדימות?

ב-9 ביולי הכריזה דרום סודן על עצמאותה. בכך תם מאבק ארוך של יותר מחמישה עשורים, ונולדה המדינה ה-193 החברה באו"ם. בשורות הבאות נסקור בקצרה את קווי המתאר של המדינה הצעירה בעולם.

הבחירות האחרונות בפינלנד הביאו למצב בו כמו בישראל - שש מפלגות מרכיבות את הקואליציה. אך למרות הדמיון, פינלנד נהנית מיציבות פוליטית ואינה מתפקדת כדמוקרטיה משברית. קראו על ההבדלים בין שיטות המשטר בפינלנד ובישראל.

כתשעה חודשים לאחר שאזרחי טורקיה הביעו, במסגרת משאל עם, אמון גורף בחבילת הרפורמות שקידם ראש הממשלה ארדואן, הם נקראו השבוע לבחור פרלמנט חדש. מפלגת השלטון זכתה אמנם בניצחון שלישי רצוף בהפרש עצום מיריביהם, אולם כשלו להשיג את הרוב הנדרש על-מנת להעביר באופן חד צדדי תיקונים חוקתיים.

ב-5 במאי נערך בבריטניה משאל עם בנושא שינוי שיטת הבחירות. האזרחים נקראו להכריע האם להישאר עם שיטת הבחירות המסורתית או לאמץ שיטה חדשה. רוב מוחץ של כ-68% החליט נגד השינוי. קראו את מאמרם של עופר קניג ודנה בלאנדר על השינוי שעמד על הפרק, השלכותיו ומשמעותו.

הבחירות שנערכו אתמול בקנדה שוב שינו מן היסוד את קווי המתאר של מערכת המפלגות. השמרנים זכו ברוב מוחלט, ה-NDP השיגו הישג שיא, ואילו הליברלים והבדלנים נחלו מפלות קשות.

עשר שנים לאחר ביטול הבחירה הישירה לראשות הממשלה מסתכנים עופר קניג וחן פרידברג בקביעה שכיום כללי המשחק הפוליטיים טובים לא רק בהשוואה לתקופת הבחירה הישירה, אלא גם בהשוואה למצב שהיה לפניה. גם האיזון בין הרשויות (לפחות מבחינה פורמלית) השתפר ביחס לעבר.

ב-7 במרס 2001 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק יסוד: הממשלה החדש, שביטל את חוק היסוד שהתקבל תשע שנים קודם לכן ונודע בכינוי "חוק הבחירה הישירה". עופר קניג משחזר את שלביו של תהליך החקיקה הממושך.

הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל.  לקראת המפגש השישי של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא יציבות ממשלות - רקע ומסקנות.

החודש מלאו יובל שנים לשיאה של הפרשה שהסעירה את המערכת הפוליטית בישראל בשנותיה הצעירות - "פרשת לבון". עופר קניג מחזיר אותנו לשרשרת האירועים המורכבת וטוען שגם חמישים שנה אחרי פרשת לבון היא אחד הצמתים הפוליטיים החשובים ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל.

ב-14 בדצמבר הצליח סילביו ברלוסקוני לעבור מבחן גורלי, לאחר שניצח בהפרש זעיר בהצבעת אי אמון נגד ממשלתו.  פעם נוספת הוכיח ברלוסקוני כושר היחלצות מופלא ממצבים אבודים-לכאורה, תכונה שהקנתה לו את הכינוי "הודיני האיטלקי".

אתמול הוכרע המרוץ לנשיאות ברזיל כאשר דילמה רוסף נבחרה לנשיאה החדשה. היא מתווספת לשורה ארוכה של נשים בעולם שנבחרו בשנה החולפת למשרות רמות דרג. באילו מדינות מכהנות מנהיגות ובאילו תפקידים? מה משפיע על ייצוג נשים? ומה מצבה של ישראל בתחום זה לעומת מדינות אחרות? קראו במאמר זה.

ב-12 בספטמבר התקיים בטורקיה משאל עם לאישור חבילת רפורמות חוקתיות. קרוב ל-40 מיליון אזרחים השתתפו במשאל, וברוב של כ-58% אושרה ההצעה. בעיני רבים היה משאל העם מאבק בין שוחרי הדמוקרטיה החילונים ובין שוחרי האסלאם השמרני בראשות ראש הממשלה רג'פ טייפ ארדואן. אולם הצגה כזאת של הדברים היא שטחית וחוטאת לאמת. המציאות מורכבת יותר: אישור משאל העם נושא אתו תקוות למדינה טורקית העומדת בסטנדרטים דמוקרטיים גבוהים יותר לצד חשש אמתי מכרסום בחילוניותה של המדינה.

בפעם השלישית בתוך שלושה חודשים הסתיימה מערכת בחירות במצב של חוסר הכרעה. לאחר התוצאות התקדימיות בבריטניה – שהביאו לידי היווצרותה של קואליציה ראשונה בשישים השנים האחרונות, והתוצאות התקדימיות בהולנד (לראשונה הפכו הליברלים למפלגה הגדולה), בבחירות באוסטרליה, לראשונה מאז 1940, אף לא מפלגה אחת זכתה ברוב המושבים.

בשנת 2010, נערכו בשש מדינות אירופאיות בחירות כלליות, שבעקבותיהן התחזקו מפלגות הימין ונחלשו מפלגות השמאל. היו אף מקרים בהם זכו מפלגות ימין קיצוני בהישגים גדולים. מאמר זה מציג את המושג "ימין קיצוני" ומבהיר באיזו תנועה אידאולוגית ובאילו מפלגות מדובר ומנסה למפות את מפלגות הימין הקיצוני באירופה.

בראשית יוני התפטר מתפקידו יוקיו האטוימה, ראש ממשלת יפן. ראש הממשלה החדש הוא הרביעי במספר בתוך פחות מארבע שנים. גם בישראל נשמעות טענות שראשי הממשלה מתחלפים לעתים תכופות מדי. האם הן מבוססות?

הבחירות בבריטניה יצרו מצב נדיר: פרלמנט שבו לשום מפלגה אין רוב. התוצאה הבלתי נמנעת היא ממשלה קואליציונית – לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה. על תוצאות הבחירות והרכבת הממשלה קראו במאמר שלפניכם.

מערכת הבחירות בבריטניה של שנת 2010 התבלטה בשל מצבה הכלכלי העגום של בריטניה, והיא אחת המעניינות ביותר, שכן הפעם היה כמעט בלתי אפשרי לחזות מה יהיו התוצאות. רוב הסקרים חזו כי מפלגת הלייבור תאבד מושבים רבים והשמרנים יקבלו את מרב הקולות. התוצאות אימתו בחלקן את התחזיות.

הבחירות הכלליות בבריטניה התקיימו במאי 2010. התחזית לפיה תתעורר בריטניה למצב נדיר שבו לאף מפלגה אין רוב בפרלמנט התממשה, ובריטים רבים חשים אי-נוחות רבה לנוכח האפשרות שבבריטניה תכהן ממשלת מיעוט או ממשלה קואליציונית.

המפלגות בישראל סובלות מרמת אמון נמוכה מאוד של הציבור. אחת הסיבות המרכזיות היא הקלקולים בהליכי ההצטרפות למפלגות המטילים צל כבד על איכות הפריימריז ועל ניקיונם. קבלני קולות, מפקדי ארגזים וטופסי חברות מזויפים הן תופעות מוכרות. במאמר זה מובאים אמצעים לצמצום התופעות האלה.

השבוע לפני עשרים שנה נפלה ממשלתו של יצחק שמיר בהצבעת אי אמון בכנסת. נפילת הממשלה סימנה את תחילתה של תקופה בת כשלושה חודשים שבמהלכה נחשפה הפוליטיקה הקואליציונית הישראלית במערומיה וצנחה לתהומות חדשים.

ב-29 לנובמבר נערך בשוויץ משאל עם. הסוגייה שהאזרחים נקראו להכריע בה הייתה היוזמה לתקן את החוקה באופן שתאסור על בניית צריחים על גבי בתי תפילה מוסלמים ברחבי המדינה. עצם העובדה שבמדינה דמוקרטית וסובלנית כגון שווייץ אושרה יוזמה המגבילה במהותה את חופש הפולחן היא אולי בגדר הפתעה.

בבחירות שנערכו בגרמניה בספטמבר 2009 רשמו הנוצרים-דמוקרטים בראשותה של הקאנצלרית אנגלה מרקל ניצחון. מרקל נשארת בשלטון, והפעם היא תכונן קואליציה עם הליברלים, הנחשבים שותפים טבעיים ונוחים יותר מהסוציאל-דמוקרטים, שהיו שותפיה בממשלה היוצאת.

ב-30 באוגוסט נפל דבר במערכת הפוליטית היפנית ביפן. בבחירות שלחו אזרחי יפן מסר ברור שלפיו הם עייפו מהשלטון הנצחי של המפלגה הליברל-דמוקרטית (LDP), והם מוכנים להסתכן ולתת אשראי שלטוני למפלגה חדשה יחסית, המפלגה הדמוקרטית (DPJ).

ב-30 באוגוסט ייערכו ביפן בחירות כלליות לבית התחתון. נכון לעכשיו מורים הסקרים כי יש סבירות גבוהה שיהיו אלה בחירות היסטוריות, שכן הליברל-דמוקרטים (LDP), האוחזים בהגה השלטון ברצף (חוץ מ-11 חודשים) זה יותר מחמישים שנה, עומדים לנחול הפסד צורב. אנו נלווה את מערכת הבחירות הזו בסדרת מאמרים. בראשון נסקור בקצרה את ההיסטוריה של יפן ואת קווי המתאר של המערכת הפוליטית שלה. במאמר השני נסקור את מערכת המפלגות ונתמקד בגורמים שהביאו את הליברל-דמוקרטים אל סף הפסד היסטורי. במאמר השלישי ננתח את תוצאות הבחירות ואת הממשלה החדשה שתקום.

בראש קבוצה בלתי פורמלית זאת עומד שר הביטחון לשעבר חה"כ שאול מופז, ועל כן הצעת החוק מכונה "חוק מופז". לטענת המבקרים יש בהצעת חוק זו ניצול ציני וכוחני של הרוב הקואליציוני כדי לקדם תיקון "שתפור לפי מידות" ונועד לפורר את סיעת האופוזיציה הראשית.

החודש ימלאו יובל שנים לבחירות לכנסת ה-11. בבחירות אלה התמודד הליכוד (או "חרות" לפניו) לראשונה ללא מנהיגו מנחם בגין, ובעקבותיהן קמה ממשלת אחדות ייחודית שנשענה על מנגנון של רוטציה בראשות הממשלה בין המנהיגים של שתי המפלגות הגדולות - שמעון פרס ויצחק שמיר.

החל מאמצע אפריל התקיימו בחירות כלליות בהודו, הנחשבת לדמוקרטיה הגדולה בעולם. מספר המצביעים העצום - יותר מ-400 מיליון - הופך את הליך ההצבעה מורכב מאוד, ועל כן הבחירות בהודו מתפרשות על פני חמישה ימי הצבעה נפרדים לאורך כחודש. בתום ספירת הקולות התברר כי מפלגת הקונגרס ובעלות בריתה הגדילו במפתיע את כוחן וקיבלו מנדט מחוזק למשול בתת-היבשת עוד חמש שנים. לקווי המתאר של המערכת הפוליטית בהודו ראו מבט עולמי משווה. 

ב-31 במרס 2009 הושבעה הממשלה ה-32 של מדינת ישראל, היא "ממשלת נתניהו השנייה" –  כינוי הניתן לה על מנת להבדילהּ מהממשלה בראשות נתניהו שכיהנה בין 1996 ל-1999. מיום הבחירות עד השבעת הממשלה חלפו 49 ימים. פרק זמן זה  ארוך בהשוואה לפרקי הזמן שנדרשו להקמת ממשלות בעשור האחרון, אך הוא בהחלט אינו חריג.

עשרה ימים לאחר הבחירות לכנסת ה-18, הטיל נשיא המדינה על מנהיג הליכוד בנימין תניהו את המשימה של הרכבת הממשלה. כיצד מתרחש תהליך ההרכבה בדמוקרטיות אחרות, מי ממנה את האדם שעליו תוטל המלאכה והאם הוא מוגבל בזמן?

הכנסת החדשה שלאחר בחירות 2009 נותרה מרובת מפלגות, והרכבת ממשלה יציבה עודנה אתגר לא פשוט. ואולם לפחות מזווית ראייה אחת הכנסת החדשה רושמת לזכותה שיפור: ייצוג שיא של חברות כנסת.

ב-18 בנובמבר התכנסה הוועידה של המפלגה הדתית-לאומית (מפד"ל) והצביעה בעד פירוק מוסדות המפלגה והתמזגותה של המפד"ל אל תוך מפלגת הימין החדשה שקמה לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה. בכך נעלמה מהמערכת הפוליטית אחת המפלגות הוותיקות ביותר.

בראשית השנה האזרחית, כאשר החל המרוץ הארוך לבחירת מועמד המפלגה הדמוקרטית לנשיאות, היו רק בודדים שנתנו לברק אובמה סיכוי כלשהו לזכות במרוץ. עוד פחות מכך האמינו באפשרות הכמעט דמיונית שאובמה, מועמד שחור, ייבחר לנשיאה ה-44 של ארצות הברית. אך במהלך 11 החודשים שחלפו הצליח אובמה לסחוף אחריו אמריקנים רבים. בדרך הוא הצליח לגבור על הילרי קלינטון, על ג'ון מקיין אך אולי יותר מכול – הוא הצליח לגבור על דעות קדומות, לבטל פחדים קמאיים, לנטרל את נושא הגזע ולהיבחר לנשיא ארצות הברית בניצחון ברור ומשכנע.

באוסטריה ובקנדה, שתי דמוקרטיות ותיקות, נערכו בעת האחרונה בחירות כלליות. מטבע הדברים, לא היה כל קשר בין שתי מערכות הבחירות האלה, אך בכל זאת אפשר להצביע על כמה קווי דמיון.

לאחר חודשים רבים של חוסר ודאות במערכת הפוליטית נפל לבסוף הפור ונתקבלה ההחלטה להקדים את הבחירות לכנסת ה-18. התחושה השוררת בקרב הציבור היא שמדינת ישראל הולכת בעת האחרונה פעמים רבות מדי לבחירות ושקצב חילופי הממשלות בה מהיר מדי. 

בימים אלו מונחת על שולחן הכנסת הצעת חקיקה המבקשת לתקן את דיני ההתיישנות הפלילית בישראל. קראו על מהות הדין הקיים, עיקרי ההצעה לשינוי ומהותה וביקורת הצעת החקיקה והצעות לשיפורה.

בשעה שהקרב במפלגה הרפובליקנית הסתיים זה כבר, המרוץ הדמוקרטי הוכרע רשמית רק בראשית יוני. מאמר זה, השלישי בסדרה, סוקר את ההתפתחויות בשני המרוצים מאז 'יום שלישי הגדול' בפברואר.

ב-11 וב-12 באפריל הלכו אזרחי איטליה לבחירות, בפעם השנייה בתוך שנתיים. לאחר שנתיים בשליטת גוש השמאל, חזר הגה השלטון לידי הימין ולידיו של סילביו ברלוסקוני, מנהיגו הבלתי מעורער ב-15 השנים האחרונות. לברלוסקוני זו תקופת הכהונה השלישית בתפקיד ראש ממשלה.

ב-15 במרס מלאו ארבע שנים לכניסתו לתוקף של 'חוק הרעלה' בצרפת. חוק שנוי במחלוקת זה הטיל איסור על חבישת כיסוי ראש לנשים מוסלמיות במוסדות חינוך ציבוריים. חקיקתו עוררה דיון ער ותוסס בחברה הצרפתית בפרט ובאירופה בכלל, ובמוקדו המתח בין הזכות לחופש דת ולחירות אישית ובין הערכים הליברליים-חילוניים העומדים בלב החברה האירופית של המאה העשרים ואחת.

בחירות בארצות הברית בכתבה הקודמת בסדרה הוסברו השיטות לבחירת המועמדים לנשיאות ארצות הברית, הוצגו המועמדים הבולטים משתי המפלגות הגדולות והובאו תוצאות הבחירות המקדימות שנערכו במהלך חודש ינואר.

הבחירות המקדימות (פריימריז) לנשיאות ארצות הברית, יריית הפתיחה של מערכת הבחירות בארצות הברית נורתה בראשית חודש ינואר עם תחילתן של הבחירות המקדימות (פריימריז) בשתי המפגלות הגדולות.

לאחר משבר פוליטי חוקתי שנמשך למעלה משלושה חודשים, הלכו ב-22 ביולי אזרחי טורקיה לקלפיות כדי לבחור פרלמנט חדש. הבחירות הוקדמו ממועדן המקורי ביוזמת ראש הממשלה, בתגובה לקשיים שהתגלו בבחירת נשיא חדש לרפובליקה. הבחירות נתפסו כמבחן חשוב לחברה ולדמוקרטיה בטורקיה וכמאבק איתנים בין המצדדים בשימור אופייה החילוני של הרפובליקה לבין הכוחות השמרניים האִסלאמיסטים, בראשותו של ראש הממשלה רֶצֶ'פּ טַייפ אֶרדואן, שמפלגתו זכתה בניצחון סוחף בבחירות.

הבחירות לתפקיד יושב ראש מפלגת העבודה נערכו ב-28 במאי. תוצאות הבחירות ישליכו לא רק על הזירה הפנים-מפלגתית, אלא גם על הרכב הממשלה ועל יציבותה. זו הפעם השישית מאז 1992 שבה נבחר יושב ראש בשיטת פריימריז – כלומר על ידי חברי המפלגה. לפני כן נבחרו מנהיגי המפלגה על ידי גופים בוחרים מצומצמים יותר.

גובהו של אחוז החסימה בישראל נמצא מאז 1992 בתהליך העלאה הדרגתי, והוא עומד היום על 2%. במסדרונות הכנסת נשמעות היום יזמות להעלאתו לרמות גבוהות יותר, של בין 2.5% ל-4%.

האם מוסד נשיא המדינה נחוץ? מי אמון על בחירת הנשיא? מהן דרכי הבחירה האפשריות? האם הצבעה גלויה היא בגדר הליך מקובל?

בחירות 2006 בארצות הברית - ניצחון סוחף לדמוקרטים, הבחירות שנערכו ב-7 בנובמבר 2006 בארצות הברית הביאו לשינוי מהותי בנוף הפוליטי שלה.

נייר רקע לכינוס השביעי של המועצה הציבורית.