שלטון החוק
פגיעה בשלטון החוק, פגיעה במעמד בית המשפט ובשומרי הסף
בכנסת ה-20 עלו שורה של הצעות חוק שמכוונות נגד שלטון החוק, כנגד בית המשפט, היועצים המשפטיים, מבקר המדינה ועוד. ישנן כאלה שכוונו ממש כנגד הרעיון שהכל כפופים לחוק ("החוק הצרפתי"), חלקן נגד שומרי הסף ואחרות כנגד המשטרה ("חוק ההמלצות"). הניסיונות לפגוע בבית המשפט מגוונים: ניסיון למנוע ממנו כליל סמכויות לעשות ביקורת חוקתית, הצעת "פסקת ההתגברות" שקיבלה רוח גבית חזקה עד שנבלמה, והצעות לפגוע בשכר השופטים ובאופן מינויים. כמו כן, ישנן הצעות להפוך את המינויים ליועצים המשפטיים לפוליטיים יותר, וחוקים המחייבים את היועץ המשפטי להגן על עמדת הממשלה ובכך לפגוע בעצמאותו.
הצעת חוק יסוד: השפיטה (תיקון - הפרדת רשויות)
הצעה זו נועדה לשלול חלק מסמכויות בית המשפט לערוך ביקורת מנהלית על החלטות הממשלה והכנסת - בעיקר תוך מחיקת עילת הסבירות וחלק מעילות הביקורת הנוספות (כמו שיקולים זרים). לעתים הצעה זו מכונה גם "פסקת ההתגברות המורחבת" - על אף שאין בה התגברות אלא שלילת הסמכות של בית המשפט מראש.
חוק החסינות
חוק שמבקש לשנות את המצב הקיים, לפיו לחברי הכנסת אין חסינות דיונית מפני העמדה לדין, ונדרשת בקשה של חבר הכנסת לכך, למצב שהיה בעבר, לפיו ישנה חסינות דיונית אוטומטית והיועץ המשפטי נדרש לבקש מהכנסת להסיר אותה. זו הצעה שפוגעת בשלטון החוק ובשוויון בפני החוק.
החוק הצרפתי
לפי ההצעה, "לא יאשר היועץ המשפטי לממשלה לחקור באזהרה ראש ממשלה מכהן, אלא בשל עבירת מין או אלימות או ביטחון או סמים, או אם דחיית החקירה עלולה לגרום לנזק ביטחוני או נזק כלכלי משמעותי".
זוהי פגיעה קשה בשלטון החוק, והעמדת ראש הממשלה "מעל לחוק".
חוק ההמלצות
לפי ההצעה, אסור יהיה למשטרה או לרשות חוקרת אחרת על פי דין, לצרף לחומר החקירה חוות דעת או המלצה מטעמה בשאלת דיות הראיות להגשת כתב אישום וגם לא "סיכום תיק חקירה".
החוק הוא ניסיון לשים מקלות בגלגלי החקירה. הפרקליטות נעזרת בסיכום התיק של המשטרה.
חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – הגבלת זכות העמידה)
לבג"ץ לא תהיה סמכות להיזקק לעתירות כאשר המבקש לא הראה "עניין אישי" בעתירה.
מדובר בניסיון לצמצם את יכולתו של בג"ץ לאכוף את שלטון החוק וכן לפגוע ביכולת של עמותות לעתור.
הצעת חוק יסוד: הכנסת (סייג להגשת עתירה בידי חבר הכנסת בעניין שהוחלט בכנסת)
חבר כנסת או מפלגה "לא יגישו" עתירה לבית המשפט העליון שעניינה ביטול חקיקה או החלטות אחרות של הכנסת, למעט החלטות בעניין אישי הנוגע לאותו חבר כנסת או מפלגה.
זוהי פגיעה בשלטון החוק, ניסיון למנוע עתירות מסוימות לבג"ץ.
חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – ביקורת שיפוטית על חקיקה)
שלילת יכולתו של בג"ץ לפסול חוקים שעומדים בסתירה לחוקי היסוד.
מדובר בהפיכת הכנסת לכל-יכולה, ללא שום פיקוח של בג"ץ.
חוק-יסוד: החקיקה
בהצעת חוק היסוד מוצע לקבוע, בדרך של תיקון עקיף לחוק יסוד: השפיטה, כי רק בית המשפט העליון, בשבתו בהרכב של תשעה שופטים לפחות, יהיה מוסמך לקבוע כי חוק אינו תקף. הצעת חוק היסוד מאפשרת לכנסת להתגבר על פסיקת בית המשפט העליון הפוסלת חוק.
פסקת התגברות תאפשר לכנסת להתגבר על פסילת חקיקה בבג"ץ, ותיתן לה כוח בלתי מוגבל לחוקק חוקים.
חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – שלילת סמכותו של בית המשפט העליון לעניין אישור או פסילת מועמד או רשימה מלהשתתף בבחירות)
ההצעה מבקשת לקבוע כי החלטות ועדת הבחירות לכנסת באשר לפסילת מועמדים או רשימות לא יהיו כפופות לאישור בית המשפט העליון או לערעור בבית המשפט, והחלטתה תהיה "סופית חלוטה, ובלתי ניתנת לערעור".
זוהי פגיעה בסמכות בית המשפט לפקח על פסילת רשימות. בעקיפין תהיה זו גם פגיעה בזכות לבחור ולהיבחר.
הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון – דיווח על תיקון ליקויים)
המבקר לא יתערב בהליך קבלת ההחלטות של גוף מבוקר, תוך כדי התהוותן, ולא ייתן הוראות לגוף כאמור לעשות פעולה מסוימת או להימנע מלעשות פעולה כאמור.
מדובר בצמצום סמכויות מבקר המדינה, באמצעות פגיעה במנהל תקין ושלטון החוק.
פסקת ההתגברות
ניתן לחוקק חוק הפוגע בחוק יסוד כבוד האדם אף אם הוא לא עומד בתנאי פסקת ההגבלה, ובתנאי שהוא עבר ברוב של חברי כנסת.
הפיכת פסיקת בג"ץ להמלצה, הרוב תמיד יוכל להתגבר על פסיקתו.
הצעת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – תוקפו של חוק חורג בעניין מסתננים)
ניתן לחוקק חוק הפוגע בחוק יסוד כבוד האדם אף אם הוא לא עומד בתנאי פסקת ההגבלה, אם הוא עוסק בעניין המסתננים.
החוק יאפשר להתעמר במיעוט וישמש תקדים לסוגיות נוספות.
חוק היועמ"שים
הגברת ההשפעה הפוליטית של השר במינוי יועצים משפטיים של המשרד.
החוק יפגע בעצמאות היועצים המשפטיים ויהפוך אותם לעושי-דברו של השר.
תיקון פקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה - ייצוג המדינה)
חיוב היועץ המשפטי לייצג את עמדת הממשלה גם אם להשקפתו היא מנוגת לדין.
מדובר בפגיעה בעצמאות היועץ המשפטי לממשלה.
הצעת חוק יסוד: שכר נושאי משרה ברשויות השלטון (תיקוני חקיקה)
רפורמה בשכר של כל עובדי הציבור הבכירים.
ההצעה עלולה לפגוע בהגנה החוקתית על שכר השופטים ובכך בעצמאות המוסדית של מערכת המשפט.