חופש הביטוי
בכנסת ה-20 עלתה שורה ארוכה של הצעות חוק הפוגעות בחופש הביטוי וההתאגדות. אשכול שלם של הצעות עוסק ב"ארגוני השמאל" - חוקים שונים העוסקים בעמותות הפועלות למען זכויות אדם ודומיהן, שמטרתם להצר את צעדיהן של העמותות, בין אם בניסיון לסגור אותן כליל, למנוע את מימונן, מניעת הגעתן לבתי הספר ("חוק שוברים שתיקה") ועוד. דוגמה נוספת היא אחת מההצעות המרכזיות שעברה, בשם "חוק השקיפות", שהייתה ניסיון לעשות "שיימינג" לעמותות שמקבלות מימון זר. לבסוף, התוכן שלה רוכך באופן משמעותי. הצעות נוספות עוסקות בסנקציות נוספות על מי שקורא ל"הטלת חרם" וכן ישנן כאלה שמנסות למנוע צילום והפצה של חומרים אודות חיילי צה"ל. גם בעניין חופש אמנותי – עלה "חוקו הקולנוע" וכן החוק שכונה "נאמנות בתרבות" שפרסמה השרה מירי רגב, שנועד לאפשר לה שליטה רבה יותר בתכנים במימון משרדה.
חוק העמותות
החוק מבקש להטיל מספר חובות על עמותות, שרוב מימונן מגיע מ"ישות מדינית זרה". יהיה עליהן לציין את העובדה שעיקר מימונה הוא מישות מדינית זרה, וכן את שמות הישויות המדיניות המממנות. ניסיון לעשות "שיימינג" לעמותות, ויהווה פגיעה בחופש ההתאגדות והביטוי. החוק לא מתייחס לשקיפות באשר לעמותות במימון פרטי מחו"ל.
חוק החרם
בחוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם יתווסף סעיף שיאפשר קבלת פיצוי גם בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים. פגיעה קשה בחופש הביטוי והתעלמות מופגנת מפסק הדין של בג"ץ בעניין חוק החרם מ-2011.
הצעת חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם
מתן סמכות לשר החינוך לפטר דה פקטו מרצים באקדמיה, על סמך התבטאות שיש בה "קריאה לחרם" על מדינת ישראל או על ההתנחלויות. ניסיון לפגוע בחופש הביטוי האקדמי.
חוק שוברים שתיקה
החוק קובע כי שר החינוך יקבע כללים למניעת כל פעילות במוסד חינוך, על ידי כל אדם או גוף חיצוני שפעילותו עומדת בסתירה חמורה ומשמעותית למטרות החינוך הממלכתי לפי סעיף קטן (א'), או שבשל פעילותו מחוץ לישראל קיים חשש שחיילי צבא הגנה לישראל יועמדו לדין, בערכאות בינלאומיות ובמדינות זרות, על פעולה שביצעו במסגרת תפקידם. פגיעה בחופש הביטוי, פגיעה באוטונומיה של מנהלים להזמין ולהשמיע גם דעות מחוץ לקונצנזוס.
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה
לפי הצעת החוק, בהגדרת "מוסד ציבורי" לעניין ההכרה לצורכי מס בתרומות, יתווסף להגדרה גם התנאי הבא: "ובלבד שהמוסד הציבורי אינו פועל נגד מדינת ישראל בעולם. לעניין זה יראו מוסד ציבורי המפרסם פרסומים המאשימים את מדינת ישראל בביצוע פשעי מלחמה וכן מוסד ציבורי המשתתף בקריאה לחרם על מדינת ישראל או מי מאזרחיה כמוסד ציבורי הפועל נגד מדינת ישראל בעולם". ניסיון להשתיק ביקורת של עמותות על צה"ל והממשלה.
חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון - הצבת דגל באירוע ציבורי))
ההצעה מטילה חובה להצבת דגל המדינה באירוע פומבי שבו מיועד להשתתף נציג רשמי של המדינה, וכן קובעת כי בכל אירוע ציבורי שבו עתיד לשאת נאום נציג רשמי של המדינה, יוצב דגל המדינה על הבמה שעליה יישא את נאומו, במקום בולט לעין ולאורך כל זמן הנאום. פוגע בחופש הביטוי של נציגי המדינה, עלול להגבילם ולמנוע מהם להשתתף בדיונים.
נאמנות בתרבות
הצעת החוק קבעה מתן סמכות לשרת התרבות לשלול תקציבים מגופים לפי העילות הקבועות בחוק "הנכבה" וכן למנוע מתן תקציבים מראש. פוגע בחופש הביטוי האמנותי ועלול ליצור אפקט מצנן משמעותי בכל תחומי העשייה התרבותית.
חוק הקולנוע
הצעת החוק מבקשת להקים מאגר בוחני תסריטים ("לקטורים"). הגם שהמאגר לכאורה פתוח לרישום רחב ללא התערבות תכנית, הרי שמוצע להקנות סמכות לשר לקבוע הוראות לעניין סיווג לקטורים לסוגים והרכב ועדות הלקטורים בקרנות הקולנוע. בכך החוק יאפשר לממשלה להתערב בשיקול הדעת המקצועי והאמנותי של קרנות הקולנוע ולצמצמו. קרנות הקולנוע הן מוסדות תרבות עצמאיים אשר אחראים על מסייעים להפקת יצירות קולנועיות. התיקון כולל שני מהלכים משלימים אשר עלולים לצמצם את היקף היצירה הקולנועית האמנותית החופשית; האחד, הקמת מערך קבילות נגד קרנות הקולנוע אשר יקושר לגובה התקציב העומד לרשותן והשני, הצעה להעביר סכום ניכר מהתקציב המיועד להפקת יצירות למסלול חדש שעניינו הפקות מסחריות.
הצעת חוק העונשין (תיקון - איסור תיעוד של חיילי צה"ל)
ההצעה מציעה עבירות פליליות חדשות כנגד מי שמסריט, מצלם ומקליט חיילים בעת מילוי תפקידם, כאשר כוונתו היא "לערער את רוח חיילי ישראל ותושביה". בהתאם, ייאסר גם להפיץ ברבים חומרים כאמור, בין אם בתקשורת ובין אם ברשתות חברתיות. פגיעה קשה בחופש הביטוי ובעיקר בחופש העיתונות. ניסיון למנוע ביקורת על הצבא
הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירה של פגיעה בקשרי החוץ של ישראל)
עבירה פלילית רחבה הכוללת "עשיית מעשה כדי לפגוע באינטרסים של מדינת ישראל", שיכולה לחול כמעט על כל מעשה של ביקורת כלפי הממשלה.