ישראל ביתנו
נוסדה בשנת 1999
מפלגת ישראל ביתנו נוסדה לקראת הבחירות לכנסת החמש עשרה (1999) על-ידי אביגדור ליברמן. היא החלה את דרכה כמפלגה שפנתה בעיקר לעולים מחבר מדינות העמים (ברית המועצות לשעבר). במהלך כהונת הכנסת הצטרפה ישראל ביתנו לסיעת האיחוד הלאומי, ובבחירות לכנסת השש עשרה (2003) התמודדה עמה יחד ברשימה משותפת. לקראת הבחירות הבאות פרשה ישראל ביתנו מהרשימה המשותפת והתמודדה כמפלגה עצמאית הפונה אל הציבור הימני-חילוני ואל ציבור העולים. המפלגה הגיעה לשיא כוחה בבחירות לכנסת השמונה עשרה (2009), כשזכתה ב-15 מושבים והייתה לסיעה השלישית בגודלה בכנסת. בבחירות 2013 התמודדה ישראל ביתנו במסגרת רשימה משותפת עם הליכוד. הרשימה המשותפת - הליכוד ביתנו - זכתה ב-31 מושבים, אולם שיתוף הפעולה בא לקיצו במהלך שנת 2014 כאשר הסיעה המשותפת התפלגה. בבחירות לכנסת ה-20 חזרה ישראל ביתנו להתמודד באופן עצמאי ומאז כוחה עומד על 5 עד 8 מושבים.
ישראל ביתנו מציגה שילוב של עמדות ימניות-נציות בתחום המדיני-ביטחוני לצד עמדות חילוניות-אזרחיות בשסע הדתי-חילוני. היא תומכת בפתרון מדיני המתבסס על חילופי אוכלוסין ויצירת שתי מדינות בעלות אוכלוסייה הומוגנית מבחינה לאומית. המפלגה מחזיקה בעמדות ימניות גם בנושא הכלכלי, ובמצעה היא מחויבת לעידוד היוזמה הפרטית. נושא שמעסיק רבות את המפלגה הוא מבנה המשטר בישראל: במטרה לייצב את המערכת הפוליטית המפלגה מציעה לאמץ שיטת ממשל נשיאותית. למרות זיהויה כמפלגת ימין מובהקת, היא מוצבה מחדש לאחר הבחירות לכנסת ה-21 (אפריל 2019) כמפלגת מרכז. זאת, עקב התנגדותה להקמת ממשלה של הליכוד והמפלגות החרדיות. מאז הבחירות של ספטמבר 2019 ישראל ביתנו נחשבת לאחת המפלגות הביקורתיות ביותר נגד ראש הממשלה נתניהו ומשתייכת לגוש מתנגדיו.
