מק"י
מפלגה קומוניסטית ישראלית
מק"י
נוסדה בשנת 1948
שורשיה של מק"י במפלגה הקומוניסטית שפעלה בתקופת המנדט הבריטי. ב-1947, בעקבות תמיכתה של ברית המועצות בתכנית החלוקה של האו"ם, השתתפה במוסדות המדינה שבדרך (מועצת העם ומועצת המדינה הזמנית). נציג מטעמה אף חתום על הכרזת העצמאות. לאחר הכרזת המדינה קיבלה את שמה ונודעה בקיצור שלה מק"י. שינוי עמדתה של ברית המועצות כלפי ישראל החזיר את המפלגה לתפיסות אנטי-ציוניות שאפיינו אותה קודם לכן, ומאז היא ביססה את מעמדה כמפלגה אנטי-מערכתית שהתנגדה לאוריינטציה המערבית של ישראל, שללה את קיבוץ הגלויות וקראה לכינון משטר סוציאליסטי ולהגדרה עצמית לערבים.
המפלגה זכתה לתמיכה ניכרת בקרב ערביי ישראל. מסוף שנות החמישים נפערה תהום אידאולוגית בשורות המפלגה בין המחנה האחד, יהודי ברובו (בראשות משה סנה), ובין המחנה האחר הערבי-לאומני בעיקרו בראשות מאיר וילנר ותופיק טובי. בסופו של דבר ב-1965 הביא הפער לידי פילוג: המחנה בראשותם של מאיר וילנר ותופיק טובי הקים את רק"ח והותיר את מק"י ככוח פוליטי שנחלש והתדלדל עד שבראשית שנות השמונים חדל מלהתקיים כליל כישות פוליטית. משחדלה להתקיים, אימצה רק"ח את השם מק"י, ובמתכונתה הנוכחית מק"י היא הרכיב העיקרי ברשימת חד"ש.
שמואל מיקוניס, משה סנה, מאיר וילנר, תופיק טובי.