הפנתרים השחורים
נוסדה בשנת 1971
תנועת מחאה של אנשי שכונות מצוקה שפעלה בראשית שנות השבעים ושאלה את שמה מתנועת מחאה חברתית של אפרו-אמריקנים בארצות הברית. התנועה פעלה בעיקר בירושלים ובתל אביב ויזמה הפגנות רבות שהסתיימו לא פעם באלימות ובהתנגשויות עם המשטרה. בכלל יעדי התנועה היו חיסול משכנות העוני, חינוך חינם מגיל הגן ועד האוניברסיטה ושיפור הייצוג של המזרחים במערכת הפוליטית. עוד התבטאו חבריה נגד העדפת צורכי הביטחון על פני צרכים חברתיים.
בבחירות לכנסת השמינית (1973) התמודדה התנועה בכוח מפוצל: קבוצת הרוב בראשות צ'רלי ביטון התמודד ברשימת הפנתרים השחורים, ואילו קבוצת המיעוט בראשות אדי מלכה התמודד ברשימת פנתרים כחול-לבן. שתי הרשימות לא עברו את אחוז החסימה. ב-1977 הצטרף פלג של הפנתרים השחורים לרשימת חד"ש, וצ'רלי ביטון כיהן כחבר כנסת מטעם רשימה זו עד 1990