המפלגה הליברלית
נוסדה בשנת 1961
המפלגה הליברלית נוסדה בשנת 1961 לקראת הבחירות לכנסת החמישית בעקבות המיזוג בין הציונים הכלליים והמפלגה הפרוגרסיבית. המפלגה אחזה באידיאולוגיה ליברלית קלאסית במובן החברתי-כלכלי של המושג: דגלה בכלכלה חופשית ובצמצום מעורבותה של הממשלה במשק, לחמה בעוצמתה של הסתדרות העובדים הכללית וקראה להנהגת ביטוח בריאות ממלכתי. גם בסוגיית דת ומדינה הציגה קו ליברלי, כשבין היתר קראה לכינון חוקה. מבחינה מדינית היא הייתה יונית בהרבה מחרות.
המפלגה הליברלית נוסדה בכוונה להיות הכוח המוביל בימין המערכת הפוליטית ולהציב חלופה שלטונית למפא"י, ואולם לאחר בחירות 1961 נופצה התקווה שכן המפלגה זכתה ב-17 מושבים בלבד, פחות מהמושבים שקיבלה חרות, יריבתה בימין המפה הפוליטית. בעקבות האכזבה איחדה המפלגה כוחות עם חרות וכוננה את גח"ל (גוש חירות-ליברלים). בתגובה לאיחוד כוחות זה פרשו אחדים מהליברלים שלא ראו בעין יפה את שיתוף הפעולה עם בגין והקימו את הליברלים העצמאיים (ל"ע). המפלגה הליברלית התמודדה ב-1965 ו-1969 במסגרת גח"ל, ומהבחירות לכנסת השמינית (1973) במסגרת הליכוד, ותמיד שמרה על מעמדה כמפלגה אוטונומית בתוך רשימות אלה. במהלך השנים חלה תפנית ימינה בעמדותיה המדיניות, וההבדלים האידיאולגיים בינה ובין חרות, שותפתה הבכירה לרשימת הליכוד, היטשטשו. ב-1988, לקראת הבחירות לכנסת השתים עשרה, התפזרה המפלגה ונטמעה בליכוד, שהפך למפלגה מאוחדת.
בתוך רשימות אלה. במהלך השנים חלה תפנית ימינה בעמדותיה המדיניות, וההבדלים האידיאולגיים בינה ובין חרות, שותפתה הבכירה לרשימת הליכוד, היטשטשו. ב-1988, לקראת הבחירות לכנסת השתים עשרה, התפזרה המפלגה ונטמעה בליכוד, שהפך למפלגה מאוחדת.
פנחס רוזן, יוסף ספיר, שמחה ארליך, יצחק מודעי, משה ניסים.