האיחוד הלאומי



האיחוד הלאומי

האיחוד הלאומי

נוסדה בשנת 1999

האיחוד הלאומי נוסד ב-1999 לקראת הבחירות לכנסת החמש עשרה כרשימה משותפת של שלוש מפלגות ימין קטנות - תקומה, מולדת וחירות. בראש הרשימה הוצב בני בגין, ואולם משהתברר כי הרשימה זכתה בארבעה מושבים בלבד, הוא הכריז על פרישתו ולא תפס את מקומו כחבר כנסת. במהלך מושב הכנסת פרשה חירות מהסיעה, אך לעומת זאת הצטרפה אליה מפלגת ישראל ביתנו. שיתוף הפעולה בין האיחוד הלאומי לישראל ביתנו הבשיל לכדי התמודדות ברשימה משותפת בבחירות לכנסת השש עשרה (2003). בראש הרשימה הוצב אביגדור ליברמן, והיא זכתה בשבעה מושבים. ב-2005 פרשה ישראל ביתנו מהסיעה המשותפת, ובבחירות לכנסת השבע עשרה (2006) התמודד האיחוד הלאומי ברשימה משותפת עם המפד"ל. ב-2009, לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה, נערך ניסיון לחזק את השותפות ולהקים מפלגה שתייצג את כל מפלגות הימין, ואולם בעקבות חילוקי דעות חל פיצול, ובסופו של דבר התמודדה רשימת האיחוד הלאומי כשהיא מאגדת תחתיה את המפלגות תקומה, התקווה, מולדת וארץ ישראל שלנו. בשלהי 2012 התפרקה הרשימה ובאיחוד הלאומי נותרו למעשה רק נציגי תקומה. הללו חברו לבית היהודי והתמודדו איתו במסגרת רשימה משותפת בבחירות 2013 ו-2015.

מפלגת האיחוד הלאומי ממוקמת בשוליים הימניים של המפה הפוליטית. אף כי המפלגה אינה דתית בהגדרתה, ובכל גלגוליה היו בה מועמדים שאינם דתיים, היא פונה בעיקר לקהל מצביעים דתי-חרד"לי. המפלגה שואפת להעמיק את החינוך היהודי בבתי הספר, לחזק את הזהות היהודית והצביון היהודי במדינה. היא דוגלת בעיקרון של שלמות הארץ, תומכת במפעלי ההתיישבות ביהודה ושומרון וקוראת לנקיטת מדיניות תקיפה בנושאי ביטחון. בנושאי כלכלה המפלגה דוגלת בליברליזציה של המשק ובעידוד היוזמה הפרטית.

table
שנת בחירות קולות מושבים (מנדטים) אחוז הקולות רשימת מועמדים מצע
2009 112,570 4 3.3 המועמדים המועמדים מצע מצע
2006 224,083 9* 7.1 המועמדים המועמדים
2003 173,973 7** 5.5 המועמדים המועמדים
1999 100,181 4 3.0 המועמדים המועמדים

* רשימה משותפת עם המפד"ל.
** רשימה משותפת עם ישראל ביתנו.

רחבעם זאבי, בני אלון, אריה אלדד, אורי אריאל, בצלאל סמוטריץ'

 

האיחוד הלאומי השתתפה בממשלתו הראשונה של אריאל שרון והחזיקה בתיק התיירות (רחבעם זאבי, ולאחר הירצחו בני אלון) והתשתיות (אביגדור ליברמן מטעם ישראל ביתנו). היא המשיכה להיות חלק גם מממשלתו השנייה של שרון (מ-2003) כשהיא מחזיקה בתיקי התיירות (אלון) והתחבורה (ליברמן). את שני השרים פיטר מהממשלה ראש הממשלה שרון על רקע התנגדותם לתכנית ההתנתקות. אורי אריאל כיהן מטעם המפלגה בממשלות ה-33 (שר הבינוי והשיכון) וה-34 (שר החקלאות).