יום עיון: רפורמה בשלטון המקומי

במסגרת טיפולו של המכון הישראלי לדמוקרטיה ברפורמות בכל רשויות השלטון, נערכו לאחרונה שני ימי עיון שעסקו ברפורמות בשלטון המקומי. בראשון, שנערך באוקטובר 1999 (ראה פרלמנט, גיליון 26), נבחנו והוצגו הבעיות המרכזיות של השלטון המקומי והועלו כיווני התמודדות אפשריים אתן. ב-15 במאי 2001 ערך המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף עם ח"כ קולט אביטל יום עיון נוסף באותו נושא. הפעם נבחנו שאלות הנוגעות למצב השלטון המקומי בישראל, ונדונה האפשרות לחוקק חוק יסוד: שלטון מקומי.

במסגרת טיפולו של המכון הישראלי לדמוקרטיה ברפורמות בכל רשויות השלטון, נערכו לאחרונה שני ימי עיון שעסקו ברפורמות בשלטון המקומי. בראשון, שנערך באוקטובר 1999 (ראה פרלמנט, גיליון 26), נבחנו והוצגו הבעיות המרכזיות של השלטון המקומי והועלו כיווני התמודדות אפשריים אתן. ב-15 במאי 2001 ערך המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף עם ח"כ קולט אביטל יום עיון נוסף באותו נושא. הפעם נבחנו שאלות הנוגעות למצב השלטון המקומי בישראל, ונדונה האפשרות לחוקק חוק יסוד: שלטון מקומי.

בין המשתתפים נכחו ראשי ערים, שר הפנים ואנשי משרדו, נציגי משרד האוצר, חברי כנסת, ראשי מרכז השלטון המקומי, אנשי אקדמיה, נציגים מחוג דורבן (חוג רעיוני המתמקד ביחסי שלטון מקומי ומרכזי) וחוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה.

שר הפנים אלי ישי פתח את יום העיון, והציג את הבעיות השונות העומדות בפני הרשויות המקומיות. הוא מפקפק בנחיצותו של חוק יסוד תחת זאת, הוא טוען, צריך לפתור את הבעיה באופן פנימי, בתוך הממשלה, בין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי, ובמסגרת תיקוני חקיקה אחדים. הוא סבור שיש לטפל בליקויים בצורה הדרגתית, ולא יומרנית כל כך.

ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, הביע תמיכה כללית ביזמה לחוקק חוק יסוד בנושא השלטון המקומי. הוא הדגיש את הצורך בחוק שיסדיר באורח ברור את מעמדו של השלטון המקומי בישראל, והביא דוגמאות למצב שבו שירותים חיוניים (כמו כבאות ושירותי דת) נפגעים מחוסר הבהירות של חלוקת תחומי האחריות בין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי. בנוסף, הפנה ח"כ גפני את תשומת הלב למצבן הרעוע וחסר הסמכויות של המועצות העירוניות: מאז הונהגה הבחירה הישירה לראשות הערים בשלהי שנות השבעים, ראש הרשות כמעט שאינו זקוק למועצות.

פרופ' דוד נחמיאס הציג את חשיבותו של השלטון המקומי במסגרת הרחבה של הדמוקרטיה. לטענתו, השלטון המקומי נמצא כיום במשבר חמור של סמכות ושל אחריות.

לאחר דברים אלה נבחנה סוגיית החקיקה של חוק יסוד, תוך הצגת הקשיים של ראשי הערים מנקודת מבטם ומניסיונם. ראש עיריית קריית מלאכי ליאור קצב טען שהסדרת היחסים בין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי חשובה והכרחית במיוחד מבחינתן של עיירות פיתוח ורשויות מקומיות אחרות בעלות מעמד סוציו-אקונומי נמוך. הוא טען כי חלק לא-מבוטל מהגירעונות ברשויות המקומיות מקורו בכך שממשלת ישראל מטילה על הרשויות את המשימות שהיא אמורה לבצע.

גם ראש עיריית נצרת ראמז ג'ראיסי קבל על ההסדרים הנוכחיים עם השלטון המרכזי. הוא הביא לדוגמה את נושא התעשייה והתעסוקה. יזם מקומי צריך לעבוד כמעט בלעדית מול גופים של השלטון המרכזי - ועדות מחוזיות, משרד הפנים, משרד התמ"ס. ג'ראיסי טוען כי בדרך זו נוצר קיפוח של רשויות מקומיות חלשות, והדגיש את המצוקה בתוך הרשויות הערביות. ראש עיריית רעננה זאב ביילסקי הדגים את המצב האנומלי של הרשויות המקומיות על-ידי כך שאפילו כיוון מחדש של זמני רמזור (כמענה להתפתחויות עירוניות) יכול להתבצע רק על-ידי משרד התחבורה - דבר הגורם לעיכובים מיותרים ולעגמת נפש לתושבים.

ראש עיריית ירושלים אהוד אולמרט אמר שהמצב הקיים גורם לעתים תכופות לשלטון המקומי לסבול מדימוי שלילי על לא עוול בכפו. מכיוון שהשלטון המרכזי פחות נגיש (יותר אמורפי ומרוחק), האזרח הפשוט נוטה לפנות לשלטון המקומי בסוגיות שאינן כלל בתחום סמכותו של השלטון העירוני אלא בסמכות השלטון המרכזי.

ביום העיון הוצגו שתי גרסאות מוצעות לחוק יסוד: שלטון מקומי. גרסה ראשונה הוכנה על-ידי ראש עיריית ראשון לציון מאיר ניצן, מטעם מרכז השלטון המקומי. זוהי גרסה מקיפה ומפורטת ביותר שתכליתה לחזק את מעמד השלטון המקומי בעיני האזרחים ובעיני השלטון המרכזי. נושא השלטון המקומי הוא נושא חשוב דיו כדי שייחקק לגביו חוק יסוד.

גרסה שנייה, במתכונת תמציתית, הוכנה על-ידי היועץ המשפטי של מרכז השלטון המקומי, עו"ד נתן מאיר. שתי גרסות אלה עוררו בקרב המתדיינים את סוגיית התבנית הרצויה לחוק היסוד - מפורטת או תמציתית. עו"ד מאיר טען כי חוק יסוד חייב להיות קצר, דקלרטיבי ומדבר על עקרונות. לכן, לצִדו צריך לחוקק גם חוק רגיל של שלטון מקומי.

היו שטענו שבמקום להיכנס לתהליך ארוך ומוּעד לכישלון כמו חקיקת חוק יסוד, עדיף לקחת קטעים ממנו ולהתגבר על קשיים נקודתיים שיאפשרו למערכת להתייעל באופן מידי, ולא להתיימר להתמודד עם הבעיה כולה.