השאילתות ככלי פיקוח פרלמנטרי ראיונות עם ח"כ תמר גוז'נסקי וח"כ רובי ריבלין

ראיון עם ח"כ תמר גוז'נסקי

האם את נוהגת להגיש שאילתות? האם השאילתות הן בעלות השפעה?
אני מגישה לפי המכסה 30 שאילתות בשנה. בנוסף לכך אני מגישה שאילתות ישירות. השפעת השאילתה תלויה בדרך כלל בתגובה של השר. לעתים השר מכיר בכך שהנושא המועלה בשאילתה מחייב דיון, והוא מורה לאנשי משרדו להמשיך לטפל בנושא. לעתים ניתנות תשובות כדי לצאת ידי חובה. יש לזכור שבשאילתות המילה האחרונה היא של השר. התשובות יכולות להיות בסגנון של "רשמתי לפני", "העניין ייבדק". התשובה תלויה גם באופי השאִלתה (כללית או ספציפית). פרט לשאילתות, שהן מעין התכתבות בעל פה, חברי הכנסת שולחים מכתבים לשרים. השאילתות הן כלי, אבל לא מדהים.

האם לדעתך החולשה של השאילתות ככלי ביקורת ופיקוח נובעת מאופי הכלי עצמו או מאופן השימוש בו?
גם מכך וגם מכך. עובדה היא ששרים מגיעים למליאה עם תשובות מוכנות שכותבים להם פקידים הבקיאים בנושא. כמה שרים מעזים ומוסיפים דברים בעל פה, ואחרים רק מדקלמים את מה שנכתב בעבורם. לפעמים הבעיה היא בשאִילתות עצמן. אחת הבעיות המרכזיות באפקטיביות של השאילתות היא משך הזמן עד שהשרים מגיבים לשאילתות המוגשות להם. אם הנושא אקטואלי והתשובה ניתנת רק לאחר חצי שנה, זה בעייתי. אפשר כמובן גם להגיש שאילתות בעל פה, שהשר נדרש להשיב עליהן תוך שלושה ימים. עם זאת, יש הגבלה של שתי שאילתות בעל פה לח"כ בשנה.

לאחרונה החל לפעול בכנסת נוהג של "שעת שאלות". כיצד הוא מתנהל והאם הוא כלי ביקורת ופיקוח אפקטיבי?
במסגרת שעת שאלות כבר היו אצלנו שני שרים: שר החינוך והשר לביטחון פנים. בכל פעם מודיעים מראש מי השר שיופיע בפני המליאה ואילו נושאים יעמדו על סדר היום. זה אינו "זמן שאלות" שבו מופיעה הממשלה כולה. השאלות המופנות הן ספונטניות. ביחס לאפקטיביות, אם כוונת השאלה היא האם הצלחנו להביך שרים - קשה לומר. השרים הם פוליטיקאים משופשפים ומצליחים לצאת בשלום מכל נושא. אם הכוונה היא האם עוררנו הד ציבורי - איני יודעת אם שעת השאלות עוררה הד ציבורי רב יותר מאשר שאר דיוני הכנסת.

האם לדעתך דרושים לחברי הכנסת כלים נוספים לשם פיקוח וביקורת על עבודת הממשלה?
הבעיה היא לא רק בכלים אלא בתרבות הפוליטית. עובדה היא שאצלנו, בניגוד לקונגרס האמריקני, אין הכרח לומר את האמת. נניח שתופסים את הפקיד הבכיר מסלף או מעלים מידע (בדיוני ועדה למשל) - אי-אפשר לעשות דבר. כל זמן שיש תרבות כזו, לא הכלי קובע אלא התרבות של אמירת האמת.

ראיון עם ח"כ רובי ריבלין

איך היית מגדיר את תפקידן של השאילתות השונות ?
יש להבחין בין סוגי השאילתות. שאילתה בעל פה היא מוסד חדש שיצר יו"ר הכנסת הקודם דן תיכון. זוהי שאילתה תקשורתית ופוליטית יותר, שתכליתה להביך את השר או להציג שאלה נוקבת. השאילתה נשאלת בעל פה במליאה, ואסור לפרסמה לפני שהיא נשאלת. היא חייבת להיות מוגשת ליו"ר הכנסת עד יום שלישי בשעה 12:00. לאחר הצגתה במליאה יש אפשרות לשני ח"כים, מימין ומשמאל, לשאול שאלות נוספות שעשויות להביך את השר. בנוסף, קיים נוהל חדש - "שעת שאלות" לממשלה - כאשר בכל פעם מופיע שר אחר. חברי הכנסת מציגים את השאלות במשך כחצי דקה, ויש הזדמנות ל30-20- ח"כים לשאול שאִילתה.

נהוגה גם שאילתה בכתב, שיש לה מסורת והיא חשובה במיוחד. כאשר אזרחים מעלים בפני חברי כנסת בעיה שהיא פרטנית אך יש לה גם היבט עקרוני, חברי הכנסת מגישים שאִילתה בכתב לשר. השר נדרש לענות עליה תוך 21 יום, אך לפעמים השרים זקוקים לזמן ארוך יותר כדי לענות. השאילתות בכתב משמשות מכשיר חשוב שמקשר בין האזרח, הכנסת והרשות המבצעת. התכלית של שאילתה בכתב עשויה להיות קבלת מידע, התרעה או רצון להפנות תשומת לב לעניין מסוים או לתקן משהו.

האם השאילתות ו"שעת השאלות" הם כלים אופוזיציוניים בלבד?
לא, הם משמשים כמובן את האופוזיציה לממשלה גם מימין וגם משמאל, אולם ח"כ יכול לנצל את השאילתה לא רק כדי לנגח את השר. יש בין השואלים כאלה שרוצים להפנות את תשומת לִבו של השר לעניין מסוים, מעלים את הנושא באמצעות השאלות, ולאחר מכן יש המשך פעולה בנושא על-ידי השר ועובדי משרדו. בין חברי הכנסת יש כאלה שרוצים רק להשמיע, יש כאלה שרוצים להציג את הממשלה בחדלונה ויש כאלה שבאמת רוצים לדעת - שאלות של מידע. הגורם הקובע הוא טיב השואל וטיב השר.

האם לדעתך יש לאמץ מודלים נוספים של פיקוח מפרלמנטים אחרים?
המודל הטוב ביותר הוא שכל הממשלה יושבת והשרים נשאלים שאלות בהפתעה. זו הדמוקרטיה במיטבה. הציבור ישפוט אם השר אכן בקי בכל ענייני משרדו שהוא נשאל עליהם. אפשר שנוהל כזה יביא להעלאת הרמה של השרים ומשרדיהם.