פרויקט חדש במכון: צבא וחברה

לאחרונה החליטו המטה הכללי של צה"ל והמכון הישראלי לדמוקרטיה על הקמת פורום ציבורי בנושא צה"ל והחברה הישראלית. היעד הרחב של הפורום הוא טיפוח זירה לשם התמודדות עם תופעת הניכור שבין הצבא לבין החברה בישראל, לשם אפיון האחריות המשותפת ולשם טיפוח מודעות לחשיבות זיקת הגומלין ההדוקה בין הצבא לבין החברה ברבדים שונים של שני אלה.

צה"ל תואר בעבר כ"צבא העם", היה חוד החנית בכל הקשור לביטחון המדינה, ונטל חלק חשוב במשימות לאומיות כגון קליטת עלייה וחינוך. במהלך השנים שינתה החברה הישראלית את פניה, וגם פניו של צה"ל נשתנו. שינויים אלה מעוררים צורך בדיון ציבורי, שייבחנו בו שאלות מהותיות במרקם היחסים שבין צה"ל לחברה הישראלית.

במוקד הדיון עומדות סוגיות מרכזיות כגון: מהו תפקידו של צה"ל בחברה הישראלית לאור השינויים שחלו בחברה ובצה"ל? האם פני צה"ל כפני החברה הישראלית, או שהוא מעין חיל חלוץ שלה? האם הוא עדיין מתפקד ככור היתוך או שמשימתו הלאומית המרכזית היא המשימה הביטחונית? האם על צה"ל לקדם ערכים מרכזיים בחברה כמו שוויון וכבוד האדם, וכיצד עליו לעשות זאת? ביחסי הגומלין שבין צה"ל לבין החברה בישראל נשאלת השאלה מה מקומה ומעמדה של הביקורת הציבורית ביחס לצה"ל. בעוד שבעבר היה צה"ל חסין מפני ביקורת ציבורית, הרי שכיום הוא עומד לא-פעם בעין הסערה (חקירת תאונות אימונים, כשלים מבצעיים, מעורבותו בתהליך השלום וכדומה). שאלת מחויבותה של החברה הישראלית כלפי צה"ל ראויה גם היא לדיון.

לנוכח כל השאלות האלה התעורר מצד המטה הכללי של צה"ל כמו גם מצד המכון הישראלי לדמוקרטיה הצורך לנהל דיון פתוח, מעמיק ואמִתי במסגרת פורום "צבא-חברה".

בראש הפורום עומדים הרמטכ"ל ונשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. הפרויקט מרוכז מטעם המכון על-ידי פרופ' ברוך נבו מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה.

הפורום אמור להתכנס פעמים אחדות בשנה, כאשר כל דיון מתרכז בנושא אחד. המשתתפים בדיון הם, מצד צה"ל, קצינים בכירים ובראשן הרמטכ"ל מהצד האזרחי משתתפים אישים מכל גווני החברה הישראלית.

הדיון הראשון במסגרת הפורום התקיים בנובמבר 2000, ועסק בנושא "נשים וצה"ל". על הפרק עמדו שאלות כגון: האם יש מקום לשירות נשים בצבא האם וכיצד מיושם עקרון השוויון בצה"ל מהן הציפיות מהצבא בהשוואה למוסדות אחרים בחברה.

הרמטכ"ל שאול מופז, אשר פתח את הדיון, ציין כי צה"ל הוא גורם רב-עצמה בחברה הישראלית בעיצוב דפוסים, נורמות וערכים חברתיים וכלכליים. הוא סבור ששני ערכים עומדים בבסיס שירות הנשים בצה"ל: ערך השוויון וערך השותפות. יש להגביר את השותפות והשוויון, והדבר יוביל לדעתו למיצוי טוב יותר של כוח האדם העומד לרשות צה"ל וכן ישפיע על מעמדן של הנשים בחברה הישראלית. הרמטכ"ל תיאר את המגמות העתידיות בצה"ל ביחס לשירות נשים וקידומן: פתיחת קטגוריות של תפקידים רבים יותר בפני נשים הפסקת ההכללה של ניסיון קרבי ברשימת הדרישות לתפקידים בכירים שאינם מחייבים ניסיון כזה עריכת מיון המועמדות לפני הגיוס כנהוג לגבי גברים שירות נשים ביחידות קרביות בהתנדבות שינוי תפקיד קצינת ח"ן ליועצת הנשים לרמטכ"ל, וצעדים נוספים. הרמטכ"ל מאמין שהשינויים הללו משמעותיים, וכי התקדמות בכיוון זה תביא למיצוי נכון של היכולת האישית והאיכותית הטמונה באוכלוסיית הנשים. קצינת ח"ן ראשית, תת אלוף סוזי יוגב, הצביעה על מגמות שונות בשירות נשים בצה"ל וקידומן. שתי תופעות אופייניות לשירות נשים בצבא: בידול תעסוקתי ו"תקרת הזכוכית".

בדיון שהתפתח נשמעו עמדות שונות לגבי שירות נשים בתפקידי לוחמה ותרומתה של מגמה זו לשוויון, למורל הצבא ולחברה הישראלית. בדיון הפתוח השתתפו אנשי אקדמיה, ביניהם פרופ' עמיה ליבליך, פרופ' איל בן-ארי, ד"ר הנריאט דהאן, פרופ' מרדכי קרמניצר, פרופ' ירון אזרחי, פרופ' אבי רביצקי וכן גב' נילי אדלר, מנהלת בית הספר הריאלי גב' שלומית עמיחי - מנכ"ל משרד החינוך, גב' שלומית בן-ארי - יו"ר הרשות למעמד האישה, גב' אמונה אלון וכן הסגל הבכיר בצה"ל. כמו כן נשאה דברים שופטת בית המשפט העליון דליה דורנר.

במהלך הדיון נערכה שיחה באמצעות וידאו קונפרנס עם הגנרל ברברה דורנינק מצבא ארה"ב, שחלקה עם משתתפי הדיון מניסיונה ביחס לשילוב נשים בתפקידי לחימה ובפיקוד הגבוה של הצבא האמריקני.
נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר אריק כרמון סיכם את הדיון באומרו ש"הקשר בין תרומה לביטחון לבין שירות משמעותי צריך להיות מיצוי המשאב הנשי בצבא תוך יישום הערך של שוויוניות על בסיס איכות".
נושאי הדיונים הבאים יהיו סוגיות כבוד האדם בצבא, התמודדות עם השכול - בחברה ובצבא, הצבא ותהליכי קביעת מדיניות, סוגיית שירות המילואים ועוד.