העדפה מתקנת בישראל

נקודת המוצא לנייר עמדה זה היא כי העדפה מתקנת, מכשיר ליישומו של צדק חברתי שהופעל בעולם המערבי מאמצע שנות השישים, היא אמצעי יעיל להשגתו של שוויון מהותי על כן יש לנסות ולהשתמש בו גם בישראל. יחד עם זאת, הדעת ניתנת גם לקשיים, לבעיות ולחסרונות העולים מיישומה של העדפה מתקנת, ומוצעות דרכים להתמודדות עִמם בתנאים המיוחדים השוררים בישראל. מטרותיו של נייר העמדה הן להבהיר מהי העדפה מתקנת, מדוע וכלפי אילו קבוצות ראוי ליישם אותה בישראל ומהם האמצעים שיש לנקוט כלפי כל אחת מן הקבוצות.

נקודת המוצא לנייר עמדה זה היא כי העדפה מתקנת, מכשיר ליישומו של צדק חברתי שהופעל בעולם המערבי מאמצע שנות השישים, היא אמצעי יעיל להשגתו של שוויון מהותי על כן יש לנסות ולהשתמש בו גם בישראל. יחד עם זאת, הדעת ניתנת גם לקשיים, לבעיות ולחסרונות העולים מיישומה של העדפה מתקנת, ומוצעות דרכים להתמודדות עִמם בתנאים המיוחדים השוררים בישראל. מטרותיו של נייר העמדה הן להבהיר מהי העדפה מתקנת, מדוע וכלפי אילו קבוצות ראוי ליישם אותה בישראל ומהם האמצעים שיש לנקוט כלפי כל אחת מן הקבוצות.

העדפה מתקנת אינה מסתפקת בהענקת תנאי פתיחה שווים לכל אדם להתמודדות על השגת משאבים חברתיים וכלכליים. מטרתה של מדיניות זו היא להביא לשוויון בתוצאות, כלומר בחלוקתם של אותם משאבים.

לצורך זה היא מתירה הפליה הפוכה ומכוונת כדי לפצות קבוצות שונות אשר הופלו לרעה בעבר. העדפה מתקנת מזוהה לרוב עם שיטת המכסות (quotas), כלומר עם הקצאת שיעור מסוים של משרות ותפקידים לבני קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במגזרי התעסוקה השונים. אולם לאור טענות רבות שהועלו כנגד שיטה זו - כגון עידוד בינוניות, אי-התאמה, הנצחתה של תחושת נחיתות בקרב הזכאים להעדפה מתקנת והפליה לרעה של פרטים שאינם אחראים להפליית בני הקבוצות בעבר - נייר עמדה זה מציע אמצעים מתונים יותר ליישומה של העדפה מתקנת.

בישראל נעשה שימוש מסוים בהעדפה מתקנת, למשל בתיקון לחוק שיווי זכויות האישה מאפריל 2000 ובחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (1998) אולם בחוקים הקיימים מתגלים ליקויים וחסרים אשר הפּסיקה הדלה בנושא אינה מציעה להם פתרונות: המחוקק אינו מגדיר קריטריון להכרעה בשאלה בעבור אילו קבוצות ראוי ליישם מדיניות זו אין עמדה חד-משמעית בשאלה אילו תכניות של העדפה מתקנת רצוי להפעיל ואילו אמצעים יש לנקוט כדי להבטיח את ביצוען אי-אפשר ללמוד האם ובאילו תנאים הפעלתה של העדפה מתקנת מותרת באופן וולונטרי בסקטור הפרטי.

נייר העמדה מנסה להשיב על שאלות אלה בהסתמך על ניסיונן של המדינות המערביות שמופעלות בהן תכניות העדפה מתקנת, על ניתוח החוקים הקיימים בהן ועל הביקורת כלפיהם. על סמך הנתונים הרבים שנאספו הוחלט להתרכז בארבע קבוצות אוכלוסייה שהמאפיין המשותף העיקרי שלהן הוא היותן קרבנות לאפליה רבת שנים: נשים, ערבים, בני עיירות פיתוח ומוגבלים. המחקר דן בהסדרים הכלליים שיש לנקוט, וכן באלה המיוחדים לכל קבוצה על-פי מאפייניה הייחודיים: מצבה הכלכלי-החברתי, אמצעי ההעדפה המתקנת שכבר ננקטו לגביה, חומרת ההפליה כלפיה והתחומים השונים שנדרש בהם תיקון. הוא מתייחס לתחומי חיים שונים שאשפר להפעיל בהם אמצעי העדפה מתקנת, בראש ובראשונה בתחום הכלכלי, אך גם בחינוך או בהשכלה הגבוהה ובפוליטיקה.

ההמלצות הכלליות הן:

- הקמת רשות להעדפה מתקנת במשרד רה"מ, שתהיה אחראית על החלוקה לקבוצות והפעלת אמצעי ההעדפה המתקנת כלפיהן.

- הקמת פונקצית מטה בנציבות שירות המדינה הממונה על העדפה מתקנת, לקידומם ושילובם של בני קבוצות היעד בשירות הציבורי.

- מינוי ממונים מנציגי הקבוצות השונות במשרדי הממשלה השונים, שיהיו אחראים על הסברה, גיוס והכשרת מועמדים בשירות הציבורי מבני קבוצותיהם.

- הקמת מנגנונים לטיפול בתלונות על הפליה בכל יחידה שמופעלת בה תכנית העדפה מתקנת.
בנוגע לקבוצות הערבים ותושבי עיירות הפיתוח, הוצע להפעיל תכניות העדפה מתקנת גם בחינוך ובמוסדות ההשכלה הגבוהה,

לאור הפלייתן הקשה של קבוצות אלה בעבר. בין ההמלצות:

1. העדפה מתקנת ישירה: הקצבת אחוז מסוים של מקומות לסטודנטים ערבים ובני עיירות פיתוח בכל אחת מן הפקולטות, וכן הורדת דרישות הקבלה. אין לנקוט אמצעי זה באופן גורף, ולכן אין לבצע הורדה משמעותית מדי של דרישות הקבלה.

2. העדפה מתקנת עקיפה: תכניות הסתגלות לקליטת סטודנטים ערבים ובני עיירות פיתוח, וכן שילוב המתאימים בסגל האקדמי.
בנוגע לסטודנטים הערבים, הוצע להתחשב בשני גורמים:

(1) שיעור הסטודנטים הערבים המתקבלים ללימודים בפקולטה ללא צורך בהעדפה מתקנת
(2) צרכים תעסוקתיים: הקלה על הקבלה לחוגים מסוימים שיש להם ביקוש רב ביישובים אלה, כגון פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית.

אפשר לנקוט כמה אמצעים כדי לצמצם את הפגיעה בבני קבוצות שאינן נחשבות כזכאיות להעדפה: ראשית, להפעיל את ההעדפה המתקנת בצורה הדרגתית ולהגביל מראש את תקופת הפעלתה. שנית, להפעיל חובת דיווח שנתי לגוף מפקח. גוף זה יוודא כי התכניות המיושמות משיגות את מטרתן, או יקבע שאין צורך בהפעלתן שכן הגוף המפוקח מקיים את חובת הייצוג ההוגן ללא צורך בהן. הדיווח יכלול בין היתר נתונים על רמת הייצוג של עובדים מן הקבוצות המיועדות להעדפה מתקנת, על-פי דרגות שיעור השכר והתפקידים הממולאים על-ידיהם. כמו כן יש לדווח על מספר העובדים שנשכרו, פרשו או קודמו, ועל דרגתם בכל אחת מן הקטגוריות.