פרויקט חדש במכון - 'חוקה בהסכמה'

לאחרונה הושק מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה פרויקט 'חוקה בהסכמה', המבקש ליזום מסע ציבורי רחב היקף שיביא בתוך מספר שנים לכינונה של חוקה.

לאחרונה הושק מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה פרויקט 'חוקה בהסכמה', המבקש ליזום מסע ציבורי רחב היקף שיביא בתוך מספר שנים לכינונה של חוקה.

הנחת העבודה של 'חוקה בהסכמה' היא שהשסעים החברתיים בישראל מובילים למאבקים חריפים בין קבוצות שונות ומהווים איום מוחשי על המשך קיומה של הדמוקרטיה. חוקה אשר תושג בהסכמה תמתן שסעים אלה ותקטין את תחושת העוינות והניכור בין מרכיבי החברה בישראל. חוקה שתיכתב בהסכמה רחבה תשמש גשר מעל לכל התהומות, תיצור אחדות אזרחית, תייצב ותשפר באופן משמעותי את הדמוקרטיה הישראלית ותשמש בסיס איתן להמשך קיומה של המדינה. חוקה שתתקבל בהסכמה רחבה תקבע את הלגיטימציה כלפי כללי המשחק הדמוקרטיים וכלפי המוסדות הממלכתיים ותחזק אותה, והיא צפויה לתרום תרומה מכרעת לגיבוש זהות קולקטיבית מאחדת ומקרבת - בשונה מהשסעים המעמיקים ומתרחבים בין מרכיבי החברה בישראל. כמו כן היא עשויה לתרום לאווירה שבה חילוקי דעות בין הקבוצות השונות בישראל יתנהלו תוך הכרה ולגיטימציה הדדית ובמסגרת כללי משחק מוסכמים.

הניסיון המעמיק והמרכזי לגבש הסכמה על תוכני החוקה פועל זה למעלה משנה במסגרת פרויקט המועצה הציבורית בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר.

במועצה הציבורית (על פעילות המועצה הציבורית ראה פרלמנט, גיליון 29) נערכים דיונים במטרה לגבש את ההסכמות ואת הפשרות הנדרשות בדרך לחוקה בהסכמה. במועצה לוקחים חלק נציגים המשקפים במידה רבה את הרכב החברה הישראלית על גווניה וכן את המתחים בתוכה. המועצה הציבורית קיימה כנסים אחדים שבהם ביררה, סיכמה, ערכה והדפיסה דיונים והסכמות בכמה נושאים. מן הניסיון של הכנסים ניתן ללמוד כי קיים סיכוי ממשי להגיע לחוקה בהסכמה. תהליך הבירור והדיון הציבורי לכשעצמו הוא רכיב חשוב בשיכוך המתחים בחברה הישראלית.

פרויקט 'חוקה בהסכמה' משלים את פעילותה של המועצה הציבורית, בשולחו זרועות לכמה זירות נוספות בעלות חשיבות ראשונה במעלה:

מועצות אזוריות: גיבושן והקמתן של מספר מועצות, אשר בדומה למועצה הציבורית דנות בחוקה ורכיביה. המועצות ירחיבו את הדיון הציבורי, יגדילו את מעגל המתדיינים בנושאים החוקתיים ויכלו להקרין השפעה על תוכני החוקה מלמטה כלפי מעלה הן יעניקו משוב להצעות ולרעיונות שהועלו במועצה הציבורית ויעלו את המהלך החוקתי לסדר היום התקשורתי המקומי. ארבע מועצות אזוריות נמצאות עתה בשלבי הקמה מתקדמים: בחיפה, בנגב, בשרון ובמודיעין-מכבים-רעות.

מועצת עורכי הדין: מועצה זו, בראשותו של פרופ' דוד ליבאי ובהשתתפות עשרות עורכי דין מהבכירים בישראל, תדון בנושאים הקשורים בחוקה ותוכל להגיב, לבקר ולהשפיע על תכנים מוצעים לחוקה מנקודת מבט עניינית-מקצועית.

מועצת דור ההמשך: מועצה הכוללת חברים עד גיל 45 ממגזרים שונים בחברה - שופטים, בכירים בשירות הציבורי, אנשי צבא, אנשי היי-טק, פרסומאים ועוד. אנשים אלה - המצטיינים ביצירתיות, במעוף ובנכונות למעורבות - יוכלו להפרות את הדיון ולתרום לשיח החוקתי.

הפרויקט החינוכי: 'חוקה בהסכמה' רואה בתחום החינוך רכיב עיקרי בפעילותה, ובבתי הספר זירה חשובה לחינוך "אזרחים דמוקרטים". המיזם מבקש להביא להטמעת ערכים חוקתיים בקרב תלמידי בתי הספר וכן לטיפוח פתיחות וסובלנות לאחר ולשונה, באמצעות הנעת תהליך שינוי ותגבור של הוראת האזרחות והחינוך לדמוקרטיה בבתי הספר. הפעילות, בשיתוף משרד החינוך, כוללת הפעלת פרויקט ניסיוני בכ-30 בתי ספר תיכוניים מכל המגזרים, שבמסגרתו ישתלמו צוותי הנהלה והוראה ויתמחו בסוגיות חוקתיות. במקביל ייחשפו תלמידי בתי הספר לערכים הקשורים בחוקה, ויוכנו חומרי לימוד והוראה שישמשו את המערכת עם הרחבת הפעילות בשנים הבאות.

בנוסף, 'חוקה בהסכמה' מעלה קמפיין תקשורתי כדי לגייס את דעת הקהל, לעורר מעורבות ציבורית ולהעלות את הנושא החוקתי על סדר היום הציבורי. המסע הציבורי רחב ההיקף, יחד עם פעילות 'המועצה הציבורית' והזרועות השונות של 'חוקה בהסכמה', יביאו, כך מקווה, בתוך כמה שנים לכינונה של חוקה למדינת ישראל. בהנחה שלאזרחי ישראל מכנה משותף אזרחי-דמוקרטי, יש לשער שאפשר יהיה להגיע להסכמה. לאחר 53 שנות חיים משותפים, הגיע הזמן לעשות מאמץ רציני שיוביל לחוקה בהסכמה.

תיקון טעות

במאמר "בחירת מנהיג המפלגה" שהתפרסם בגיליון 33 של פרלמנט נאמר כי מנהיג הליכוד (וחרות לפניה) מנחם בגין לא נבחר מעולם למנהיג מפלגתו, בהתכוון שלא התמודד מולו מעולם מועמד אחר. ברם, ביוני 1979 הציג את מועמדותו לראשות תנועת החרות הסופר וההיסטוריון שמואל כץ. ההצבעה שנערכה הייתה גלויה, ומר כץ זכה לתמיכה מועטה.