נשים וחברה אזרחית

בארץ פועלים למעלה מחמישים ארגונים של נשים, רובם ארגונים למען נשים ולפתרון בעיות ייחודיות שהן מתמודדות עמן, כגון מעונות ילדים, סיוע לאימהות חד-הוריות וייעוץ משפטי. חלקם מכילים סדר יום כללי, ובו ענייני שלום וביטחון ורווחה.

מבוא

בארץ פועלים למעלה מחמישים ארגונים של נשים, רובם ארגונים למען נשים ולפתרון בעיות ייחודיות שהן מתמודדות עמן, כגון מעונות ילדים, סיוע לאימהות חד-הוריות וייעוץ משפטי. חלקם מכילים סדר יום כללי, ובו ענייני שלום וביטחון ורווחה.

יש תשובות שונות לשאלה מדוע נשים מתארגנות בארגונים על טהרת הנשיות:

1. נשים יכולות לעשות דברים בדרך אחרת - הפוליטיקה הקיימת מאופיינת בדומיננטיות גברית, וכדי לשנותה יש לייצר חלופה שתהלום את תפיסת המציאות בעיניים נשיות.
2. נשים אינן מצליחות להיטמע בפוליטיקה הכללית ולכן עליהן ליצור מרחבי פעולה משל עצמן.

תנועות נשים צמחו על רקע של רעיונות פוליטיים ושינויים חברתיים:

• התנועה והגישה הפמיניסטית - התנועה והאידאולוגיה יחד חוללו את המסגרת החברתית והתפיסתית שבתוכה צמחו הארגונים. השינויים במבנה החברתי הביאו למעורבות פוליטית של נשים ואפשרו את פעילותן בחברה האזרחית. האידאולוגיה אפשרה את המעבר מהזירה הפרטית אל הזירה הציבורית וחוללה שינוי תודעתי בעניין תפקידן של נשים. הגישה הפמיניסטית מעלה את הרעיון שנשים יכולות לנהל פוליטיקה שונה מפוליטיקה של גברים. על כן יש יתרון מהותי לפעילות במסגרת נשית בלבד, משום שהיא מציבה חלופה רעיונית ופועלת מתוך זווית ראייה אחרת.
• שינויים חברתיים-כלכליים - השתתפותן של נשים בכוח העבודה, העלייה ברמת ההשכלה של נשים והשינוי במבנה המסורתי של חלוקת התפקידים במשפחה העצימו את הנשים ועודדו אותן לפעול למען שיווי זכויות בכל תחומי החיים.
• פוליטיקה חדשה - שנות השישים הביאו עמן עלייה ניכרת ברמת החיים, והיא הובילה למעבר מדפוס חיים של הישרדות קיומית לטיפוח איכות החיים ולהחלפת הפוליטיקה המסורתית, שבראש מעייניה הכלכלה והביטחון, לפוליטיקה של זהויות - מגדריות ואתניות.

סדר היום של הפוליטיקה החדשה מתמקד בנושאים של זכויות מיעוט, שוויון בין המינים, שלום ואיכות סביבה. צמיחת הפוליטיקה החדשה התרחשה בד בבד עם התרחבות והתעצמות של החברה האזרחית, וארגוני הנשים השתלבו במגמה זו.

קריטריונים לסיווג ארגוני נשים

1. תוכן

א. ארגונים שפועלים למען נשים במתן שירותים, בנושאים שקרובים ללבן של נשים (לדוגמה הטרדה מינית ואלימות במשפחה) ובנושאי שוויון.

ב. ארגונים שפועלים לטובת אינטרסים כלליים בתחום הפוליטיקה, החברה והכלכלה, דוגמת ארגוני שלום.

ההבחנה בין תחומי הפעילות אינה חד-משמעית, שהרי שוויון הוא אינטרס של החברה כולה, ומצוקתן של אימהות חד-הוריות היא סממן של מדיניות כלכלית שמשפיעה עלדמותה של החברה כולה.

2. מאפיינים כלכליים-חברתיים של המשתתפות

מעמד בינוני גבוה - בדרך כלל ארגונים ותנועות מחאה.
מעמד כלכלי נמוך - התארגנויות מקומיות על רקע מצוקה קיומית.

3. צורה

ארגונים ממוסדים ותנועות מחאה, שהן התארגנויות ממוסדות פחות עד לא ממוסדות כלל.

4. היקף

פריסה של הארגון ברמה המקומית, הארצית או העולמית.

ראו לוח 1: מיון הארגונים הנדונים במאמר לפי מסגרת נושאים וקריטריונים שהוצגו לעיל

ארגוני נשים בעבור נשים

שירות

מראשית כינונה של החברה הישראלית התקיימו בצד המוסדות הכלליים גם תנועות נשים. דוגמה לשלוש תנועות כאלו הן נעמ"ת, ויצ"ו ואמונה. ראשיתן של התנועות בשנות העשרים (נעמ"ת וויצ"ו) והשלושים (אמונה) של המאה העשרים, והן נועדו לייצג את ענייניהן של החלוצות והפועלות. היום שלוש התנועות מספקות שירותים המזוהים עם צרכים נשיים, כגון מעונות יום לילדים, והן פועלות לקידום מעמד הנשים במרחב הציבורי.

לפי הרצוג (1999) נופך ההתנדבות של הפעילות בארגונים אלו משמר סטראוטיפים על אופני המעורבות של נשים בקהילה מבלי שתהיה לנשים בארגונים אלו עצמה פוליטית.

שוויון

ארגונים עם סדר יום פוליטי מובהק: 'שדולת הנשים' נוסדה ב -1984 והיא לובי לקידום מעמד האישה באמצעות חינוך, חקיקה ומשפט. 'התנועה הפמיניסטית' נוסדה בתחילת שנות השבעים, אתגרה את התפיסות המקובלות והציעה בחינה מחודשת של החברה בעזרת כלים פמיניסטיים. הקבוצה התמקדה ביצירת קבוצות להגברת המודעות הפמיניסטית ובפעולות מחאה.

תנועות מחאה בנושאי ביטחון

בצד ארגונים ממוסדים שפעילותם מתמקדת בחברה אזרחית, יש גם מחאה פוליטית בנושאים שעל סדר היום. אופן השתתפות כזה בדרך כלל מאורגן פחות, והוא מתעצב על פי סוגיות דחופות שעולות על הפרק. בישראל סוגיית הביטחון מרכזית מאוד, וסביבה נרקמו פעולות אזרחיות מימין ומשמאל. מחאה מסוג זה מעלה שאלות ותביעות שנוגעות לכלל החברה, אך למרות זאת קמו בעניינים ביטחוניים תנועות בהרכב נשי בלבד.

הקשר בין תנועות נשים לבין תנועות שלום אינו ייחודי לישראל. מהתנועות המפורסמות: 'הצעיף השחור'בדרום אפריקה, נגד האפרטהייד נגד נשק Greenham Common Women, ובבריטניה נגד נשק גרעיני.

בישראל יש יותר מעשר תנועות שמשלבות בין נשים לשלום. עם זאת סקרי דעת קהל בארץ אינם מלמדים על הבדלים בין עמדות של גברים לעמדות של נשים בנושאים הקשורים בסכסוך הישראלי פלסטיני (הרמן, 2002 ). עם תנועות אלו אפשר למנות את 'נשים בשחור', נשות 'מחסום ווטש', 'שובי' ו'קואליציית נשים לשלום'.

תנועת 'נשים בשחור', מהוותיקות שבארגונים, החלה לפעול בירושלים ב -1988 במשמרות מחאה במועד קבוע ובצמתים קבועים. הנשים הקפידו על מראה אחיד של בגדים שחורים והעבירו מסר שהתבטא בכיתוב 'די לכיבוש'. הפעילות נפוצה ברחבי הארץ, ובשנות התשעים מִשמרות נשים בשחור התפשטו בעולם וניתקו מההקשר הישראלי.

'נשים בשחור' מעולם לא הגדירה את עצמה קבוצה פמיניסטית, ועם זאת התפתחו בה דפוסים ייחודיים לתנועה נשית:

• מבנה ארגוני - מבנה הארגון ניחן במאפיינים פמיניסטיים של הסכמיות, ביזור, היעדר היררכייה, ואוטונומיה של כל משמרת לנסח את חוקיה.
• אופן פעולה -
  א. דרכי הפעולה של הארגון תאמו צרכים של נשים. מבנה המשמרות ואופיין אפשרו לכל הנשים לתרום למאבק, בלי נסיעות, בלי להיות נוכחות במרכזי ערים, ואף להביא אתן את הילדים.
  
  ב. נשים בשחור השתמשו בגוף ועשוהו לנושא מסר. לאופן מחאה כזה הוקדשה תשומת לב רבה בגישה הפמיניסטית, שהציעה את הביטוי 'הגוף המוחה' (ששון-לוי ורפפורט, 2002)
• מסר - עמימות המסר אפשרה למגוון נשים להזדהות עמו ולהעניק לו פרשנות הקרובה ללבן. כך התנועה הצליחה להכיל ריבוי עמדות (והכלה נתפסת מאפיין נשי). נוסף על כך מסר השלום הנשי קרא לשני הצדדים, ישראל ופלסטין, ליצור חברה שמדגישה חינוך, רווחה ואמנות על פני ביטחון (Svirsky, 2003).

מן הצד האחר של המפה הפוליטית נמצאת התנועה נשות רחלים - היא הקימה משמרת זיכרון בצומת תפוח בשומרון בעקבות פיגוע ובהמשך הקימה את היישוב רחלים בשומרון. פעילותן של הנשים החברות בתנועה התאפיינה במחאה נשית שקטה שהדגישה מסרים רגשיים (בניגוד לרציונליות גברית, שנמצאה לא יעילה) ובשילוב מסרים אימהיים ודאגה לילדים (אלאור, 199).

אימהות וביטחון

תנועות נשים שעוסקות בנושאים ביטחוניים נתקלות בקשיים לנוכח הדומיננטיות הגברית בשיח הביטחוני, ואחת הדרכים שלהן לעקוף מכשול זה הוא לדבר מתוקף היות חברותיה אימהות. 'ארבע אימהות' (1997), שפעלה למען הנסיגה מלבנון, היא דוגמה לתנועה שהשתמשה בדימוי של האם השולחת את בניה לצבא ודואגת להם והפכה אותו למקור למחאה בנושא ביטחוני כללי. אחת המייסדות הסבירה: 'ידענו שצעקת הרחם היא זו שתבקיע. אם לא היינו מדברות בשם האמהות היינו נמסות כמו מרשמלו' (שביט, 2006). תנועות דומות פועלות גם במקומות אחרים בעולם, לדוגמה 'אמם של חיילים' ברוסיה שנאבקה להחזיר את החיילים מצ'צ'ניה.

מחאה בתחום הרווחה

נשים שפעילות במאבקים בתחומי הרווחה מגיעות בדרך כלל ממעמד חברתי-כלכלי נמוך. בשל מדיניות כלכלית נאו-ליברלית וצמצום מעורבותה של המדינה בתחומי הרווחה השכבות החלשות בחברה נפגעות, ובתגובה מתעוררים מאבקי מחאה של ארגונים מלמטה למעלה (grassroots). הנשים הן קרבנות של מדיניות זו היות שבשל המצוקה הכלכלית והיעדר הסיוע הממשלתי הן מתקשות למלא את תפקידן במשפחה. ההתארגנות נובעת אפוא בראש ובראשונה ממצוקה קיומית, והעובדה שמדובר בהתארגנויות של נשים היא פועל יוצא של היותן אימהות הדואגות לילדיהן.

דוגמות מן העולם: "האימהות של שכונת אקרי בריו דה-ז'נרו" -  Acari(1990) הובילה מאבק על זכויות כלכליות חברתיות ופוליטיות, ומאבק זה שינה את התפיסה בציבור של תושבי שכונות העוני, עד כדי שהשכונה נהפכה לסמל ההתנגדות לקיפוח הממשלתי. תנועת 'אימהות נגד אלימות' בניו יורק (1991) נאבקה באלימות בשכונות כדי לספק סביבה בטוחה למשפחותיהן.

בארץ: מאבקן של האימהות החד-הוריות בהנהגתה של ויקי קנפו. בהיעדר משאבים ונגישות למוקדי הכוח נכנסה ויקי קנפו לשיח התקשורתי על ידי שקשרה את עצמה עם סמלים מרכזיים לתרבות הישראלית. לדוגמה, ההחלטה ללכת ברגל ממצפה רמון לירושלים קיבלה השראה ממסעות צבאיים; גם הצגתה את עצמה בהיותה אם תאמה את התפיסות הרווחות בציבור בעניין תפקידן של נשים (גל עזר, 200).

סיכום

תנועות נשים הולכות ומתרבות, ועובדה זו משתלבת עם המגמה הכללית של צמיחת החברה האזרחית בעולם ובישראל. סקירת המאפיינים הייחודיים לארגוני הנשים משאירה שאלה פתוחה: האם ארגוני נשים תורמים לאינטרס הנשי ומספקים לחברה חלופה לתפיסה הגברית הקיימת או שמא ההתארגנות בארגונים חד-מיניים מותירה את הנשים מחוץ למעגלי ההשפעה המרכזיים.

מקורות

אלאור, תמר, 1993 . 'משילה לא רואים את איסלנד: אירוע רחלים', אלפיים 7: 59-81.

אריסטופנס, 1997 . ליסיסטרטה, ירושלים: שוקן.

גל עזר, מירי, 2006 . 'ויקי קנפו: גוף, הביטוס, מיגדר, לאומיות ומחאה', גדיש 10: .292-290.

הרמן, תמר, 2002 . 'תנועת השלום הישראלית: תמונת מצב והערכת סיכויים'
http://www.shatil.org.il/data/tamar_herman_research.doc

קמפף, רונית, 1996 . 'החיפוש אחר בקיעים בחומה: האינטראקציה בין קבוצות מחאה של נשים לבין
העיתונות הישראלית', פתו"ח 3: .26-4.

שביט, ארי, 28 ביולי 2006 . 'הפעם זה אחרת, הפעם אין ברירה', הארץ.

ששון לוי, אורנה, ותמר רפפורט, 2002 . 'גוף, אידיאולוגיה ומגדר בתנועות חברתיות', מגמות מא (4) 513-489.

Herzog, Hanna, 1999. Gendering Politics: Women in Israel, Ann Arbor: The
University of Michigan Press.

Lemish, Dafna, and Inbal Barzel, 2000. 'Four Mothers: The Womb in the Public Sphere', European Journal of Communication 15 (2): 147-169.

Lind, Amy, and Martha Farmelo, 1996. 'Gender and Urban Social Movements, Women's Community Responses to Restructuring and Urban Poverty', UNRISD Discussion Paper no. 76.

Svirsky, Gila, 2003. 'Local Coalitions, Global Partners: The Women's Peace Movement in Israel and Beyond', Journal of Women in Culture and Society 29 (2): 543-550.