תקציב הביטחון בדעת הקהל הישראלית

תקציב הביטחון מעלה מדי שנה בשנה שאלות נוקבות בנוגע לממדיו ולאופן חלוקתו. ישנם הסבורים שיש להגדילו, אחרים חושבים שיש לקצצו, והשאר טוענים כי יש להשאירו כפי שהוא. סקרי מרכז גוטמן בוחנים את דעת הקהל בעניין שאלות אחדות הנוגעות לתקציב הביטחון.

היות שמשאבי המדינה מוגבלים, העלאת תקציב הביטחון כרוכה בוויתורים בהקצאת המשאבים במקומות אחרים ובוויתורים מצד האזרחים. לפני שנעסוק בדעת הקהל בסוגיות אלו, להלן מעט נתונים על תקציב הביטחון.בשנת 2007 עמד תקציב הביטחון של מדינת ישראל על 50.6 מיליארד ש"ח, שהם כ-17% מתקציב המדינה.התקציב אינו כולל את תקציב המוסד, השב"כ, מג"ב, פיקוד העורף והסיוע לתעשיות הביטחון. ראו אשר אריאן, ניר אטמור ויעל הדר, 2007. מדד הדמוקרטיה הישראלית 2007: לכידות בחברה שסועה, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה: 81. לתקציב הביטחון שני מקורות מרכזיים: הראשון, כ-70% ממנו, בא מתקציב המדינה; השני, כ-30% ממנו, מקורו במענק ובסיוע מארצות הברית.תקציב המדינה 2007, אגף התקציבים: www.mof.gov.il/budget2006/fbudget.ht

בסקר שערך מרכז גוטמן במדגם מייצג של אוכלוסיית ישראל לפני כשנה (פברואר 2007) הוצגו שאלות אחדות על תקציב הביטחון. השאלה הראשונה שהוצגה הייתה 'האם לדעתך יש לקצץ את תקציב הביטחון, להשאירו כמות שהוא או להקטין אותו?'. 44% מהנשאלים השיבו כי לדעתם יש להגדיל את תקציב הביטחון; 43% חשבו שיש להשאירו כפי שהוא; ו-13% סברו שיש לקצצו. יש לציין כי המדגם כלל נשאלים יהודים וערבים, ובאופן כללי לא נתגלו פערים משמעותיים בתשובותיהם.

אך השאלה אינה תאורטית בלבד, והיא נוגעת לכל אחד מהנשאלים. לכן הוצגה שאלה אחרת: 'האם אתה מוכן או לא מוכן שיעלו בארץ את המיסים כך שגם אתה תשלם יותר מיסים, והכסף יוקדש לנושא הביטחון?'. מן הנתונים עולה כי בקרב היהודים בשנת 2007, 29% מוכנים לשלם יותר מסים למען הגדלת תקציב הביטחון.הנתונים כאן נוגעים למדגם בקרב יהודים בלבד מסיבות טכניות: עד לשנת 1996 לא נשאלו השאלות בשפה הערבית. בהשוואה היסטורית ניכרת מגמת ירידה בשיעור התומכים בכך, אך היא מלווה בעליות ומורדות לאורך השנים, ואין זה מפתיע לנוכח האירועים הביטחוניים והמדיניים הרבים שהתרחשו בעשרים השנים האחרונות והשפיעו על דעת הקהל.

נכונות לשלם יותר מיסים לטובת תקציב הביטחון
(מדגם בקרב יהודים בלבד) באחוזיםהנתונים לקוחים מסקרי 'ביטחון לאומי' ומ'סקר הדמוקרטיה'. להרחבה ראו אתר מרכז גוטמן

בסקר הדמוקרטיה בשנת 2007 נשאלו האנשים אם הם חושבים כי יש לדרוש מאזרחים ויתורים הקשורים ברמת החיים שלהם, כמו לקנות פחות דברים או לשלם יותר מסים. ככלל, רק 27% סברו כי יש מקום לוויתורים, לעומת 73% שאינם מוכנים לוויתורים. בקרב התומכים בהגדלת תקציב הביטחון, רק 53% מהנשאלים חשבו כי האנשים בהחלט אינם צריכים להיות מוכנים לוויתורים - אחוז קטן בהרבה מכלל האוכלוסייה. במילים אחרות, אלו שתומכים בהעלאת תקציב הביטחון מוכנים גם לוותר לשם כך על דברים אחרים.

בשאלה אחרת שנשאלה, 'האם יש לך תחושה שהממשלה דורשת ממך יותר מדי ויתורים?', כמחצית מהאוכלוסייה (47%) חשבו שהממשלה דורשת מהם יותר מדי ויתורים; 39% ענו כי הממשלה דורשת מהם ויתורים במידה הראויה; ו-14% סברו כי הם נדרשים למעט מדי ויתורים מצד הממשלה. וכיצד מתפלגת האוכלוסייה הסבורה כי יש לקצץ את תקציב הביטחון? 62% מהתומכים בקיצוץ תקציב הביטחון חשבו שהממשלה דורשת מהם יותר מדי ויתורים, לעומת זאת בקרב התומכים בהגדלת התקציב, 47% מהנשאלים קבעו כי הממשלה דורשת מהם יותר מדי ויתורים - שיעור הזהה לכלל האוכלוסייה.

כמו כן, בדקנו מהי מידת נכונותם של התומכים בהגדלת תקציב הביטחון לשלם יותר מסים ולקצץ בשירותים חברתיים. הנתונים מצביעים על תופעה מעניינת: מתוך המעוניינים להגדיל את תקציב הביטחון, רק 23% חושבים שמוצדק ומוצדק מאוד לקצץ בשירותים חברתיים לשם כך, לעומת 77% שסבורים כי לא צריך לקצצם. כמו כן, רק 36% מוכנים לשלם יותר מסים כדי שהכסף יוקדש לביטחון, לעומת 64% שמתנגדים לכך. נתונים אלו עדיין גבוהים יותר מנכונותה של כלל האוכלוסייה לקצץ בשירותים חברתיים ולשלם יותר מסים: רק 18% מכלל המדגם מוכנים לקצץ בשירותים חברתיים למען תקציב הביטחון, ורק 27% מביעים נכונות לשלם יותר מסים כדי שהכסף יוקדש לביטחון.

מבין אלו שחשבו שיש לקצץ את תקציב הביטחון, התמונה שעולה אינה מפתיעה כלל: רק 7% חושבים שמוצדק ומוצדק מאוד לקצץ בשירותים חברתיים, לעומת 93% שחושבים שקיצוץ כזה הוא לא מוצדק ולא מוצדק כלל. כמו כן, רק 6% מוכנים לשלם יותר מסים כדי שהכסף יוקדש לביטחון, לעומת 94% שאינם מוכנים לכך.

הורידו את התרשים: ויתורים ותקציב הביטחון (באחוזים)

הקשר שעולה מתרשים זה בין השינוי בתקציב הביטחון ובין הנכונות לוויתורים ברור: אלו אשר חושבים כי צריך להגדיל את תקציב הביטחון מוכנים ליותר ויתורים, ובמידה פחותה מהשאר הם חושבים שהממשלה דורשת יותר מדי ויתורים. אלו שסבורים כי יש לקצץ את תקציב הביטחון חושבים כי הממשלה דורשת יותר מדי ויתורים, ומביעים נכונות פחותה מהשאר לוויתורים. ההבדלים באים לידי ביטוי באופן הברור ביותר בהבעת הנכונות לתשלום יותר מסים לטובת תקציב הביטחון.