ריאיון עם אריק כרמון בנושא רשויות מקומיות

 לקראת הבחירות ברשויות המקומיות נפגשנו עם נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר אריק כרמון כדי לדון עמו בעמדתו בנוגע למערכת היחסים בין השלטון המקומי לארצי, ולמאפייני המצב הא-נומלי בה ,ומצב זה נדון גם במסגרת דיוני מושב הבוקר של פורום קיסריה האחרון ובהצעותיו של המכון לרפורמות אשר יביאו לפתרון המצב.

יש בעיה מהותית, מובנית ואינהרנטית במערכת הרשויות המקומיות, והיא נובעת מהעובדה שמאז קום המדינה ועד ימינו עדיין אין הגדרה חוקתית לשלטון המקומי. למעשה כבר שישים שנים שמערכת היחסים בין השלטון המקומי לבין השלטון הארצי מתבססת על חוק מהתקופה הבריטית: 'פקודת המלך בענייני השלטון המקומי'. מצב זה אינו יכול להימשך - הגיע הזמן להעניק הגדרה חוקתית לשלטון המקומי, והמכון הישראלי לדמוקרטיה לקח על עצמו לעשות זאת במסגרת הצעת 'חוקה בהסכמהלחצו כאן לעיון בספר המסקר את הכינוס השמיני של המועצה הציבורית בנושא ההיבטים החוקתיים, המשטריים והפרוצדורליים של השלטון המקומי.

בשל המבנה החוקתי הפגום, המצב הקיים היום ברשויות המקומיות הוא מצב א-נומלי, ויש לו שלושה מאפיינים מרכזיים:

• מערכת יחסים בעייתית בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי: נציגי השלטון המרכזי הם פקידים, ואילו נציגי השלטון המקומי הם נבחרי ציבור וקובעי מדיניות. פעמים רבות יש התנגשות בין שני הצדדים, אולם בשל היעדר הסדרה של מערכת היחסים ביניהם, אין דרך למנוע התנגשות זו, או לפתור אותה.
• שיטת הבחירה של ראשי השלטון המקומי: בשנות השבעים שונתה שיטת הבחירה של ראשי השלטון המקומי, ונעשתה הפרדה - פתק אחד בעבור ראש הרשות, ופתק אחר בעבור הסיעה (להרחבה ראו המאמר 'הבחירות לרשויות המקומיות - איך, כמה, מי ולמה'). כך נוצר מצב שבו לראש הרשות יש לכאורה כוח רב, אולם בדומה למה שהתרחש במערכת הארצית במסגרת 'הבחירה הישירה' לראשות הממשלה בשנות התשעים, הפיצול בין שני הפתקים הוביל לפיצול גדול של סיעות. כתוצאה מכך במקרים מסוימים מספר חברי המועצה הוא כמספרם של חברי הסיעות, או קרוב לזה, וחופש הפעולה של ראש הרשות בעייתי למדי. זוהי גם הסיבה שהמכון הישראלי לדמוקרטיה מתנגד לכינונו של משטר נשיאותי - למנוע מצב אשר יפגע ביכולת המשילוּת של ראש הממשלה. (להרחבה: 'לא למשטר נשיאותי בישראל!'), אין סיבה לשנות כליל את שיטת הבחירות הקיימת היום ברשויות המקומיות, אך המלצתו של המכון הישראלי לדמוקרטיה, כפי שניסחו אותה פרופ' אבי בן בסט וד"ר מומי דהן (להרחבה: 'המשבר ברשויות המקומיות - יעילות מול ייצוגיות'), היא להעלות את אחוז החסימה כך שרשימות אשר קיבלו פחות מאחוז מסוים לא תיכנסנה למועצה המקומית. רפורמה זו תוביל להקטנה של מספר הסיעות ברשות המקומית ותאפשר יכולת משילות טובה יותר לראש הרשות.
• אחת התוצאות הבולטות של המציאות הא-נומלית היא שראשי רשויות מקומיות שנאבקים לפלס את דרכם מחפשים דרכים עוקפות למציאות הקיימת, ופעמים רבות הם נקלעים למציאות של שחיתויות או האשמות בעוולות אשר ביצעו כביכול.

היום אנו חיים במשטר ריכוזי מאוד, והדבר בא לידי ביטוי הן בשלטון הארצי והן בשלטון מרכזי. בשל כך האזרח הישראלי חש שאין לו כל יכולת השפעה במישור הארצי, שכן אין לו השפעה על הרשימה שהוא מצביע לה (אלא אם השתתף בפריימריז) וכי אין לו השפעה במישור המקומי, משום שהוא אינו מעורב באופן ישיר בנושאים המרכיבים את חיי היום-יום שלו. אין ספק שעלינו להביא לתיקונו של מצב זה על ידי טיפול שורש עמוק בתרבות הפוליטית שלנו.

כדי לשנות את המציאות הפוליטית, המכון הישראלי לדמוקרטיה מציע רפורמות מרחיקות לכת אשר יביאו לביזור ולהגדרה מחדש של סמכותן של המערכות המשטריות והמערכות הניהוליות ואחריותן. שינוי כולל זה טומן בחובו הגדרות חדשות ל'דמוקרטיה השתתפותית' (participatory democracy) (להרחבה: דגמים של שיתוף אזרחים מאת דנה בלאנדר ואפרת וקסמן), והן גם יפתחו פתח להשתתפות אינטנסיבית ברמה המקומית.

אחת הדוגמות אשר ממחישה בצורה הטובה ביותר את יתרון הביזור היא ההצעה לרפורמה במערכת החינוך: בדומה להצעה שעלתה במסגרת דוח ועדת דברת, ולצערנו הרב אינה מתממשת, אנו מציעים להחזיר את החינוך לקהילה; במקום המצב הקיים, שבו אין כל קשר בין ההורה לבין בית הספר, ולהורה אין הזכות להעיר בעניין תכניות הלימודים וכישורי המורים, אנו מציעים שהרשות המקומית תהיה הסמכות הניהולית של מערכת החינוך. ראש מחלקת החינוך של הרשות יפעל עם גוף של נציגי ציבור, שיכלול מורים, נציגי בתי ספר, הורים, אנשי ציבור וכן הלאה. כך יהיה אפשר לחזק ולהדק את מעורבות הקהילה בבתי הספר, ובה בעת לחזק את השלטון המקומי.

זוהי רק דוגמה אחת מני רבות אשר ממחישה כיצד אפשר להגדיל את השתתפות התושבים בנושאים מהותיים, ובכך להפוך את התהליכים המוניציפליים לבעלי עניין וחשיבות ולהביא לחיזוק השלטון המקומי. זוהי המשימה המוטלת עלינו כעת, והמכון הישראלי לדמוקרטיה משנס מותניו ונכון לעשות זאת.