נשים והפוליטיקה המקומית – ההתפכחות שלאחר הבחירות?
ב-22 באוקטובר 2013 נערכו הבחירות לרשויות המקומיות בישראל. במערכת הבחירות שקדמה להן נשבה רוח נשית של שינוי, ורבים קיוו שמערכת בחירות זו תביא בשורה חדשה לייצוג הנשי בפוליטיקה המקומית שכן מספר חסר תקדים של נשים התמודד לראשות הרשויות המקומיות וברשימות למועצות, בכלל זה ברשויות מקומיות ערביות וחרדיות. כך ב-44 מתוך 73 רשויות ערביות התמודדו נשים, ובמחצית הרשימות הן מוקמו בחמשת המקומות הראשונים ברשימה.לנתונים ראו ג'קי חורי, "הבחירות ברשויות הערביות: הנשים עוברות קדימה", הארץ, 02.10.2103. לראשונה גם הוגשה רשימה של נשים בעיר החרדית אלעד."לראשונה: מפלגת אמהות חרדיות באלעד", ynet, 29.09.2013. עוד נשים חרדיות הגישו את מועמדותן ברשימות לרשויות שונות, אבל הסירו אותן בעקבות לחצים שהופעלו עליהן.
ואולם למרות התעוררותו של העניין הפוליטי בקרב מועמדות נשים במהלך מערכת הבחירות, תוצאות הבחירות לא שינו במידה ניכרת את ייצוג הנשים ברשויות המקומיות. אבל אין פירושו של דבר שמדובר בכישלון, שכן בבחירות אלה יש לראות צעד ראשון בדרך הארוכה לשינוי ולהשתלבותן של נשים בפוליטיקה המקומית.
במאמר זה אסקור את המניעים להשתתפותן של נשים בפוליטיקה המקומית כמו שבאו לידי ביטוי במערכת הבחירות לרשויות המקומיות, את הזיקה בין ייצוג נשים בפוליטיקה המקומית והלאומית, ולבסוף את השאלה מה אפשר ללמוד מתוצאות הבחירות האחרונות על סיכויי השתלבותן של נשים בזירת הפוליטיקה המקומית ועל החסמים העומדים בדרכן.
הגידול בהשתתפותן של נשים בפוליטיקה המקומית יכול ללמד על רצונן להשתתף בתהליכי קבלת ההחלטותראו דבריה של יפעת זמיר, מנכ"לית עמותת "כוח נשים", אצל אריק בנדר, "הבחירות המקומיות 2013: יותר נשים רצות", אתר מעריב, 21.07.2013 - הנחה המתיישבת עם העובדה שבבחירות לכנסת התשע עשרה (2013) נבחר מספר שיא של נשים.27 נשים מתוך 120 חברי הכנסת, אם כי שיעור זה עדיין נמוך במידה ניכרת משיעור הנשים באוכלוסייה. על ייצוג נשים בכנסת ראו אסף שפירא, עופר קניג, חן פרידברג ורעות איצקוביץ'-מלכה, ייצוג נשים בפוליטיקה: ישראל במבט השוואתי (מחקר מדיניות 99), ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2013, עמ' 34. ואולם נראה שהשתתפות הנשים במישור המקומי שונה איכותית מהשתתפות פוליטית בכל זירה אחרת, שכן זירה זו מתאימה להובלת שינוי, בפרט לנשים.
זיקתן החזקה של נשים לפוליטיקה המקומית קשורה לעובדה שהנושאים המצויים על סדר יומה של הרשות המקומית מוכרים לנשים ונוגעים להן במיוחד, כמו שתיארה זאת מי שעמדה בראש רשימת האימהות החרדיות באלעד, מיכל צ'רנוביצקי: "בסופו של דבר, נשות העיר הן אלו שמעבירות יותר שעות באלעד, הן אלו שמשתמשות יותר בתחבורה הציבורית, הן אלו שמעבירות שעות רבות בפארקים ובגינות, הן מתנהלות מול הצוות וההנהלה בגנים, במעונות ובבתי הספר, ושדואגות לפעילות ילדיהן במהלך אחר הצהריים ובחופשים. האמהות כאן הן מי שהולכות לטיפת חלב, וברוב המקרים גם לקופות החולים. לכן זה רק טבעי שנשים ואמהות הן אלו שידאגו לכל הנושאים במועצה, ובל נשכח שמדובר בתחומים שמהווים את התשתית הבסיסית של שרותי התושב בעיר"."לראשונה: מפלגת אמהות חרדיות באלעד" (לעיל הערה 2).
נשים ואימהות הודיעו על התמודדותן בבחירות לכמה מועצות מקומיות במטרה להשפיע בנושאים הנוגעים למרחב חייהן, למשפחותיהן ולילדיהן, והן ביקשו לחולל שינוי בתהליכים המקומיים של קבלת ההחלטות, החסרים לדעתן נקודת מבט נשית ואימהית.ובלשונה של מיכל צ'רנוביצקי: "מורגש חוסר מובהק של המבט הנשי והאימהי, ואת זה אנחנו באות לתקן", שם.
ואולם לטענתי לא רק הזיקה לתחומי פעילותה של הרשות המקומית משפיעה על נכונותן של נשים להשתתף בפוליטיקה המקומית; הפוליטיקה המקומית מטבעה זמינה לנשים ומזמינה את השתתפותן. היא אפשרית להן משום שהחסמים המאפיינים את הפוליטיקה הלאומית דומיננטיים הרבה פחות, והקרבה הפיזית והמהותית בין הנבחרים לבוחרים מקלה על מציאת התאמה בין צורכי התושבים למצעם של הנציגים, במקרה זה הנציגות. הודות לקשר הישיר והבלתי אמצעי עם קהל הבוחרים נשים אינן זקוקות לתמיכה פוליטית מפלגתית ואף לא להון גדול. לכן למשל הנשים שהתמודדו למועצת העיר אלעד לא ניהלו קמפיין תחרותי במובן המוכר, תמונותיהן לא התנוססו על כרזות ושלטים, ואף מפלגה פוליטית לא עמדה מאחוריהן. גיוס התומכים והתומכות נעשה בשיטת "חבר מביא חבר". רשימת הנשים אמנם לא זכתה לייצוג במועצת העיר אלעד, אך הצליחה להשמיע את הקול הנשי במערכת הבחירות.
מאפיין נוסף העושה את הזירה המקומית אטרקטיבית לנשים היא העובדה שהפוליטיקה המקומית מאפשרת שיתופי פעולה ויצירת בריתות על בסיס הסכמה בנושאים מקומיים, בניגוד לפוליטיקה הלאומית, המחייבת הסכמה בנושאים השנויים במחלוקות פוליטיות ואידאולוגיות. הפוליטיקה המקומית מאפשרת לפרטים שאינם בהכרח בעלי זהות אידאולוגית דומה להתאגד יחד סביב מטרה חברתית משותפת ולהתמודד ברשימה למועצת הרשות. עובדה זו מסבירה למשל את החבירה של אשכנזייה, מזרחית, ליטאית, חסידה ודתית-לאומית לרשימה משותפת במטרה לקדם את טובתן של נשים ואימהות באלעד. נשים אלה, אפשר לשער, מובחנות ושונות זו מזו באורח חייהן ובתפיסותיהן, ובכל זאת הצליחו לחבור יחד מתוך הסכמה נשית שאת האינטרסים המשותפים להן אפשר לקדם היטב וביעילות במישור המקומי.
אפשר שהפעילות הפוליטית המקומית תשמש לנשים מקפצה נוחה לפוליטיקה הלאומית, אבל לא בהכרח. יש מטרות שלשמן הפוליטיקה המקומית מתאימה יותר, ומעבר לפוליטיקה הלאומית עלול לחבל בקידומן. כך למשל צמחה התנועה הפמיניסטית בישראל בראשית שנות השבעים והתבססה במישור המקומי, אבל ניסיונה לפעול כתנועה ארצית לא צלח.ראו יעל עצמון, "אליטות בתנועה הפמיניסטית", בתוך: אליעזר בן-רפאל ויצחק שטרנברג (עורכים), אליטות חדשות בישראל, ירושלים: מוסד ביאליק, 2007, עמ' 238. עם זאת שינויים בפוליטיקה המקומית עשויים להביא לידי שינויים גם ברמה הלאומית. דוגמה טובה לכך היא מאבקן של נשות היישוב העברי לזכות בחירה לנשים: המאבק החל והצליח בראשון לציון ובהדרגה התרחב גם לשאר המושבות.בשנת 1919, לאחר מאבק שבראשו עמדו נחמה פוחצ'בסקי (איכרה, הסופרת העברייה הראשונה ופעילת ציבור) ועדינה כהנסקי (נציגת אנשי העלייה השנייה) קיבלו הנשים זכות בחירה לאספה הכללית של המושבה, ובבחירות שנערכו בט"ו בכסלו תר"פ (6 בדצמבר 1919) הן נבחרו להנהגתה. ב-1920 ניתנה זכות בחירה לנשים בבחירות הכלליות לאספת הנבחרים. מתוך אתר מוזיאון ראשון לציון.
הפוליטיקה המוניציפלית איננה בהכרח מקומית בלבד, שכן נשים ואימהות רואות במועמדותן הפוליטית המקומית מעומדוּת משותפת עם נשים אחרות המתמודדות ברשימות למועצות ברשויות מקומיות אחרות. עובדה זו מעצימה את יכולתן לפעול ולהשפיע מעבר לגבולות המקומיים."אנחנו חבורה אחת שיש לה אותן מטרות, ואם יהיה פרוייקט מוצלח בעיר אחת נוכל בקלות לתקשר עם קבוצות אחרות בארץ ו'לייבא' אותו. בחזון שלנו תהיה ממש רשת של קורי עכביש של אמהות בפוליטיקה בכל הארץ - ולכן אני חושבת שההשפעה תהיה ארצית ולא מקומית", אומרת יערה ישורון ממזכרת בתיה, ראו ליאת רותם מלמד, "טרנד חדש: אמהות מתמודדות למועצת העיר", Ynet, 17.09.2013. כך הפוליטיקה המקומית יכולה לשמש כלי יעיל ונוח לקידום מטרות וסדרי יום חברתיים שבסופו של דבר ישפיעו על החברה בכללותה, במנותק מהפוליטיקה הלאומית.
ייתכן שהבנה זו היא שהובילה את חברת הכנסת חנין זועבי להתמודד על ראשות העיר נצרת. בהודעה שמסרה לתקשורת אמרה: "למועמדותי יש משמעות מעבר לגבולות העיר, שהיא בירת הציבור הערבי... מדובר בפעם ראשונה בה אישה ערביה מתמודדת על ראשות עיר בבחירה ישירה".מתוך: מבזק וואלה חדשות 28.08.2013. אף שבסופו של דבר לא נבחרה זועבי לראשות עיריית נצרת, עצם מועמדותה הייתה תקדים במגזר הערבי, שבו הרשויות המקומיות נחשבות זירה פוליטית רבת עוצמה. (עוד על הבחירות ברשויות המקומיות הערביות ראו מאמרו של שלומי דסקל בגיליון זה).
התמורות בנוף הפוליטי המקומי אכן מתחוללות, אך כנראה אינן מספיקות, כמו שמלמדות תוצאותיהן של הבחירות לרשויות המקומיות. לפני הבחירות האחרונות רק 12% מהנבחרים ברשויות המקומיות בישראל היו נשים. במועצות הרשויות כיהנו 376 נבחרות ציבור מתוך 3,250 נבחרים. 5 נשים בלבד מתוך 255 כיהנו בתפקיד ראשת הרשות המקומית.הנתונים מתייחסים לשנת 2009, ראו פרסום הדוברות וההסברה, אתר מרכז השלטון המקומי, 14.04.2011. בבחירות 2013 נבחרו רק שלוש נשים לכהונת ראשת רשות.שתיים נבחרו בסיבוב הראשון ואישה נוספת בסיבוב השני. עוד אישה עומדת בראשות רשות מקומית (ערד) שבה לא נערכו בחירות במועד זה. שתי נשים נוספות עומדות בראש מועצות אזוריות שבהן טרם התקיימו בחירות. בסך הכול 6 נשים עומדות כיום בראש רשות מקומית. בנוגע להרכב המועצות המקומיות וייצוג הנשים בהן לאחר בחירות 2013 עדיין אין בידינו נתונים מעודכנים. זאת ועוד, מחקר של מרכז המידע והמחקר של הכנסת מצא כי שיעור הנשים הנבחרות למועצות המקומיות בישראל נמוך מכל המדינות האחרות שנבדקו במחקר.המחקר השווה בין 29 מדינות ופרלמנטים ברחבי אירופה, ראו ליאור בן-דוד ואורלי אלמגור-לוטן, ייצוג נשים בשלטון המקומי: נתונים על ישראל וסקירה משווה, ירושלים: הכנסת - מרכז המחקר והמידע, 2009. ב-38% מהרשויות המקומיות שנבדקו הנשים אינן מיוצגת במועצת העיר כלל.שם, עמ' 2. גם מועצת העיר אלעד נותרה מאוישת בגברים בלבד.
האם פירושו של דבר שתוצאות הבחירות המקומיות מסמלות את כישלון המאבק הנשי בפוליטיקה המקומית בישראל? אינני בטוחה. הגידול הניכר שחל בשיעור השתתפותן של נשים במערכת הבחירות לרשויות המקומיות חשוב כשהוא לעצמו, על אחת כמה וכמה בשממת הפוליטיקה המקומית בארצנו. שינויים מהותיים, אני סבורה, אינם יכולים להתרחש בתוך מערכת בחירות אחת. נשים מתמודדות לא הצליחו לקצור את פֵּרות מאמציהן לא משום שהציבור אינו רוצה בנוכחותן, אלא מפני שהפוליטיקה המקומית אינה רגילה בהן. השלטון המקומי בישראל נשלט ומנוהל על ידי גברים, ורק מעטות מהנשים המתמודדות היו בעלות ניסיון וכוח פוליטי מספיק כדי לנצח בהתמודדות מול פוליטיקאים ותיקים ומנוסים. הנשים שהצליחו להגיע להישגים בבחירות אלה היו נשים שהכירו את הפוליטיקה המקומית היטב. לרבות מהמתמודדות היה זה ניסיון פוליטי ראשון. חרף התוצאות המאכזבות מערכת בחירות זו היא סמן חשוב בדרך להגדלת חלקן של הנשים בפוליטיקה המקומית ולחיזוק השפעתן. כדי להשיג מטרה זו יש להכיר בעובדה שנשים עדיין ניצבות לפני חסמים המונעים את מעורבותן בפוליטיקה. תשובה לחסמים אלה יכולה להיות קביעת מכסות לייצוג הולם של נשים בשלטון המקומי, הכל כך טבעי להן ובכל זאת חסר אותן.
הצלחת המהלך תלויה גם בשינוי פני הפוליטיקה המקומית בכללותה. שיעור ההשתתפות הנמוך בבחירות המקומיות הוא מפגן של אדישות הציבור כלפי זירה זו. תוצאות הבחירות מאכזבות ומדאיגות במיוחד לא משום כישלונן של נשים בזירה המקומית, אלא בעיקר מפני שהן מעידות על דלותה של הדמוקרטיה המקומית ועל המקום השולי שהיא תופסת בציבוריות הישראלית. החזרת אמון הציבור בדמוקרטיה המקומית ובמוסדות הנבחרים תשפיע בהכרח לטובה גם על מקומן של הנשים ועל הצלחת מאבקן בזירה הפוליטית המקומית.