כיסוי חלקי: ביקורת שיפוטית על מעקב מדינה מקוון בישראל

ההסדרים הקיימים ביחס לביקורת שיפוטית על מעקב מקוון מטעם המדינה בישראל ובעולם, מציג נתונים שמדגימים עד כמה רופפת הבקרה השיפוטית על מעקב מקוון בישראל. אנו מציעים הסדרים חדשים על מנת לאזן בין הפגיעה בפרטיות לבין הצרכים הבטחוניים.

shutterstock

מעקב מקוון (online surveillance), או מעקב אחר רשתות תקשורת, הוא פעילות מודיעינית שנועדה לאסוף, לשמור, לעבד ולנתח מידע דיגיטלי שמקורו ברשתות תקשורת אלקטרונית ומועבר באמצעות רשת טלפוניה קווית, בתקשורת סלולרית או בתקשורת מחשבים. בתקופה שבה חלק ניכר מהתקשורת האנושית נעשה באמצעים אלקטרוניים, רתימת הטכנולוגיה המודרנית לאיסוף רחב היקף, לאגירה ולניתוח סטטיסטי רב עוצמה של נתוני תקשורת יכולה להניב מודיעין עשיר ומפורט על מושאי המעקב, ולתרום תרומה גדולה לביטחון הלאומי, להצלת חיי אדם ולחקירה ולמניעה של עבירות פליליות.

ואולם פעילות סיגינטית (מודיעין שמופק באמצעות יירוט אותות),SIGINT, או Signal Intelligences, הוא מודיעין שמופק באמצעות יירוט אותות - אם אותות תקשורת (COMINT – Communications Intelligence) ואם אותות אלקטרוניים שלא למטרות תקשורת (ELINT – Electronic Intelligence). בדומה לפעילויות אחרות של ארגוני מודיעין ואכיפת חוק, כרוכה בפגיעה בזכויות אדם. אמנם, פגיעה זו עשויה להיות מוצדקת אם היא נעשית באופן מידתי ולהגשמת התכליות לעיל, אבל יש להכיר בקיומה גם כשהיא מוצדקת. מעקב מקוון פוגע בראש ובראשונה בזכות לפרטיות (ובזכויות משיקות לה),למשל הזכות להגדרה עצמית מידעית (Informational Self Determination) והזכות לסודיות ולשלמות של מערכות מידע אלקטרוניות, שפיתח בית המשפט הגרמני. להרחבה ראו עמיר כהנא ויובל שני, רגולציה של מעקב מקוון בדין הישראלי ובדין המשווה (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2019) בחלק 3.4.1. ובשל האפקט המצנן שלו – גם בזכות לחופש הביטוי.מעקב מקוון עלול לפגוע ביכולת להתבטא בחופשיות בשל החשש שההתבטאות מנוטרת. האפקט המצנן עשוי להשפיע לא רק על חופש הביטוי, אלא גם על מאפייני הפעילות המקוונת של המשתמשים,כך למשל נבחנה השפעת חשיפותיו של אדוארד סנודן על מאפייני החיפוש בגוגל, ראוAlex Marthews & Catherine Tucker, The Impact of Online Surveillance on Behavior, in THE CAMBRIDGE HANDBOOK OF SURVEILLANCE LAW 437–454 (David Gray & Stephen E. Henderson eds., 2017) ובמידת מה גם על פעילותם "בעולם האמיתי", הלא מקוון.

בעידן הרשתות החברתיות מעקב מקוון עשוי להשפיע גם על חופש ההתאגדות. כמו כן, במציאות שבה מכשירי קצה סלולריים והתקני "האינטרנט של הדברים" (IoT)הטכנולוגיה המאפשרת לחפצים פיזיים ולמוצרים לתקשר זה עם זה ועם סביבתם מכונה 'האינטרנט של הדברים' (Internet of Things, או IoT).זוהי הארכיטקטורה המאפשרת חפצים 'חכמים' האוספים, מעבדים ומעבירים נתונים על מנת לייעל את פעולתם. ר' לדוגמא רועי צזנה השולטים בעתיד 56-64 (2017). מאפשרים לעקוב אחר מיקומם, האפקט המצנן של המעקב המקוון עלול להשפיע גם על חופש התנועה והאוטונומיה של הפרט.ראו למשל, בהקשר של מצלמות רחוב, את החשש שהביע השופט הרמלין בעניין תיק חנייה 72118789‏ מדינת ישראל נ' דוד מזרחי (7.10.2018). יובהר כי האפקט המצנן של המעקב המקוון על חירויות הפרט אינו מוגבל להימנעות מהתנהגות או מהתבטאות לא חוקיות בשל חשש מסנקציה פלילית, אלא הוא עלול לכלול מצבים שבהם הפרט נמנע מפעילות חוקית - גם אם שנויה במחלוקת מבחינה חברתית –¬ בידיעה שהוא מנוטר.

מעקב מקוון: הדין הישראלי

בישראל, כשרשויות המדינה רוצות להפעיל פרקטיקות סיגינטיות של מעקב מקוון, הן כפופות לכמה דברי חקיקה ייעודיים, שמבחינים בין סוג התוכן המבוקש (האבחנה בין "נתוני תקשורת" (metadata) – פרטים טכניים על התקשורת, כגון מתי נעשתה שיחת טלפון, ומהם מספרי הטלפון שהיו מעורבים בה; ובין "נתוני תוכן" – על מה דיברו בה) ובין תכליות המעקב.חוק האזנת סתר, תשל"ט-1979, ס"ח 938 תשל"ט (12.7.1979), עמ' 18 (להלן: חוק האזנת סתר); חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), תשס"ח-2007, ס"ח 2122 התשס"ח (21.12.2007), בעמ' 72 (להלן: חוק נתוני תקשורת); חוק שירות הביטחון הכללי, תשס"ב-2002, ס"ח 1832 התשס"ב (21.2.2002), בעמ' 179 (להלן: חוק השב"כ). להרחבה ראו כהנא ושני, רגולציה של מעקב מקוון, ה"ש 2 לעיל בפרק 2. חוק האזנת סתר, שעניינו נתוני תוכן כולל הוראות נפרדות שנוגעות להשגת נתוני תוכןסעיף 1 לחוק נתוני תקשורת מגדיר "נתוני תקשורת" כ"נתוני מיקום, נתוני מנוי או נתוני תעבורה, והכל למעט תוכנו של מסר בזק". נתוני מיקום מוגדרים כ"נתוני איכון של ציוד קצה הנמצא ברשות מנוי" (GeoLoc), נתוני מנוי הם "כל אחד מאלה: (1) סוג שירות הבזק הניתן למנוי; (2) שם, כתובת ומספר זיהוי של המנוי; (3) פרטי אמצעי התשלום של המנוי; (4) כתובת שבה הותקן מיתקן בזק בשימוש המנוי; (5) נתונים מזהים של מיתקן בזק ברשות המנוי;" – מעין רשומת כרטסת לכל מנוי/משתמש בשירות. נתוני תעבורה הם נתוני תעבורת התקשורת של המנוי – סוג המסר שנשלח, מועד שידורו או קבלתו, משך השידור, נפחו או היקפו וכן נתוני הזיהוי של מתקני הבזק שהשתתפו בתעבורה ונתונים מזהים של המנויים הקשורים בהם. לתכליות ביטחוניות ולתכליות של אכיפת חוק. ההוראות של חוק נתוני תקשורת חלות על השגת נתוני תקשורת לתכליות של אכיפת חוק, וסעיף בחוק השב"כ מתייחס להשגת נתוני תקשורת על ידי שירות הביטחון הכללי לתכליות ביטחוניות.

הביקורת השיפוטית מראש (אקס אנטה) על פעילות של מעקב מקוון בישראל חלקית ביותר, ומוגבלת להאזנת סתר או להשגת נתוני אשראי למטרות של אכיפת חוק ומניעת עבריינות, המותנות בצו שיפוטי.סעיף 6 לחוק האזנת סתר; סעיף 3 לחוק נתוני תקשורת. האזנות סתר או השגת נתוני תקשורת על ידי השב"כ אינן כפופות לביקורת שיפוטית מראש. עם זה השב"כ נדרש לצו מאת נשיא או סגן נשיא בית המשפט המחוזי להאזנת סתר לשיחות חסויות (הנהנות מחיסיון עו"ד-לקוח, מטפל-מטופל וכדומה),סעיף 9א לחוק האזנת סתר. אבל במקרים דחופים החקיקה מאפשרת להתיר האזנות סתר ללא ביקורת שיפוטית מראש.סעיף 7 לחוק האזנת סתר; סעיף 4 לחוק נתוני תקשורת.

הביקורת השיפוטית על בקשות לביצוע האזנת סתר אינה טכנית גרידא.ת"פ 49529-12-11 מדינת ישראל נ' בן דרור ואח', (8.4.2013) בפסקה 13 לפסק דינו של השופט שחם. בטרם ייתן השופט צו לביצוע האזנת סתר למתן צו נתוני תקשורת עליו לשקול את מידת הפגיעה בפרטיות הכרוכה בהאזנה המבוקשת ואת מידת נחיצותה. בעניין נחמיאס פורטו שיקולים שבית המשפט נדרש לשקול בהקשר זה – שחלים גם על מעקבים מקוונים מסוימים, בכללם חומרת העבירה נשואת הבקשה ביחס לפגיעה בפרטיות הכרוכה בהאזנת סתר; מידת הנחיצות בהאזנת סתר להשגת מטרותיה; היעדר חלופות מבצעיות אחרות להאזנת סתר; היקף ההאזנה ומידת הגבלתה לחשוד מסוים, למכשיר טלפון מסוים, או שמא היא מתייחס לאנשים לא ידועים שמשתמשים באותו מכשיר.עפ 1302/92 מדינת ישראל נ' מרדכי בן ריימונד נחמיאס, פ"ד מט(3) 309 (1995) (להלן: עניין נחמיאס).

לעומת זה, בכל הנוגע למעקב מקוון בישראל כמעט שאין הסדרה בדין של ביקורת שיפוטית בדיעבד (אקס פוסט). ביקורת זו יכולה להתעורר למשל כשבוחנים את קבילותן של האזנות סתר כראיות: לפי הוראות חוק האזנת סתר, דברים שהוקלטו באמצעות האזנת סתר שלא לפי הוראות החוק אינם קבילים כראייה,סעיף 13 לחוק האזנת סתר. ולכן הם בקשות לפסילתם. ואולם ערוץ זה של בקרה שיפוטית מוגבל למקרים ממשיים של תקיפת קבילות ראיות שמקורן בהאזנות סתר, ואינו תחליף לפיקוח על כלל הפעילות הסיגינטית, שחלק ניכר מתוצריהּ אינו משמש כראיות בבית המשפט.

ביקורת שיפוטית מראש (אקס אנטה) על מעקב מקוון בישראל: נתונים אמפיריים

מבחינה של שיעור הבקשות להאזנות סתר או להשגת נתוני תקשורת לתכליות של אכיפת חוקאין נתונים על היקף הבקשות להאזנות סתר של השב"כ. ראו דנ"מ 8020/15 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' משרד ראש הממשלה (פורסם בנבו, 8.6.2015). שבית המשפט דחה (לוחות 1 ו-2) – עולה שמדובר בשיעור זעום. בארבע השנים הראשונות שלאחר חקיקת חוק נתוני תקשורת (2008-2012), לא נדחו בקשות כאלה כלל וכלל.

לוח 1: האזנות סתר למטרות של מניעת עבירות או גילוין מקור הנתונים: דיווחי המשרד לביטחון פנים לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, כפי שהתפרסמו באתר הוועדה.

שנה	2002	2003	2004	2005	2006	2007	2008	2009	2010	2011	2012	2013	2014	2015	2016
בקשות להאזנת סתר	1,095	1,031	962	996	1,255	1,484	1,797	2,220	2,283	2,682	2,844	3,094	3,310	3,217	3,309
היתרים להאזנת סתר	1,089	1,025	959	982	1,248	1,473	1,781	2,213	2,276	2,676	2,840	3,092	3,300	3,214	3,303
בקשות שנדחו	6	6	3	14	7	11	16	7	7	6	4	2	10	3	6
מספר המואזנים		557	632	614	778	958	1,022	1,288	1,411	1,919	1,777	2,127	2,189	1,926	2,279
מספר קווי בזק	1,100	881	1,024	979	1,205	1,925	2,213					4,276	4,254	4,494	5,108
פרשיות שטופלו בהאזנת סתר						346	440	534	603	697	816
שיעור דחיית הבקשות להאזנת סתר	0.55%	0.58%	0.31%	1.41%	0.56%	0.74%	0.89%	0.32%	0.31%	0.22%	0.14%	0.06%	0.30%	0.09%	0.18%

לוח 2: בקשות להיתרים מכוח חוק נתוני תקשורתמקורות: דיווחי השר לביטחון פנים לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), התשס"ח–2007 מתאריכים 31.7.2012, 1.10.2009). דיווחים אלה אינם כוללים נתונים על בקשות לנתוני תקשורת שבית המשפט דחה, אם היו כאלה. דיווחים משלימים לתקופה זו הושגו באמצעות בקשה מכוח חוק לפי חופש המידע, כמו שפורסם אצל אמיתי זיו "סמסים, מיקום וכרטיסי אשראי: המידע שהמשטרה אוספת עליכם מהסלולר", דה מרקר (1.4.2018(; ראו גם תשובתה של משטרת ישראל לבקשת חופש המידע 5021 לקבלת נתונים סטטיסטיים על יישום חוק סדר הדין הפלילי בדבר נתוני תקשורת מיום 20.12.2017.

תקופה	יולי 2008 – יוני 2009	יולי 2009 –יוני 2010	יולי 2011 –יוני 2012	יולי 2012 -– יוני 2013	אוגוסט 2013 -– דצמבר 2013*	2014	2015	2016
בקשות שהוגשו ואושרו	9,603	14,133	17,597	22,381	6,510	21,060	23,004	24,801
בקשות שנדחו	-	-	-	-	9	50	34	39
שיעור דחייה	-	-	-	-	0.14%	0.24%	0.15%	0.16%

* הנתונים על התקופה אוגוסט–דצמבר 2013 נמוכים שכן הם מתייחסים לתקופה קצרה יותר בשל ההתקנה של מערכת מחשוב חדשה.

ישראל לא לבד: גם בארצות הברית שיעור הדחייה של בקשות להאזנות סתר – לפי הדיווחים השנתיים של מינהלת בתי המשפט האמריקאית על מספר הבקשות להאזנות סתר שנידונו בבתי המשפט הפדרליים והמדינתיים לתכליות של אכיפת חוק ומניעת פשיעה – מזערי.ראו כהנא ושני, רגולציה של מעקב מקוון, לעיל ה"ש 2, לוח 5 בחלק 3.1.3.1. ראוי לציין כי בעניין IordachiIordachi and others v. Moldova, No. 25198/02 EUR. CT. H. R (2009), בפסקאות 13, 51. הצביע בית הדין האירופי לזכויות אדם (ECtHR) על שיעור הדחייה הנמוך של בקשות לצווי ירוט כאינדיקציה לחולשתו של בית המשפט במולדובה, בהסתמכו על נתונים שלפיהם שיעור הדחייה שם נע בין 0.76% ל-2.07%.

מה מקורו של שיעור הדחייה הנמוך? ייתכן ששיעור הדחייה המזערי (בישראל ובמדינות אחרות) מקורו במשקל הנמוך שהשופטים מייחסים לזכות לפרטיות בהשוואה למשקל שהם מייחסים לצורך להגן על שלום הציבור. אפשר שגם ההליך לאישור צווים אלו – הנעשה במעמד צד אחד – תורם לכך, בהיעדר צד טוען נגד הבקשה. ייתכן גם שמקורם של הנתונים בנהלים קפדניים ובבקרות פנימיות של המשטרה, שמונעות הגשת בקשות לא מוצדקות. בישראל הביאה ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא האזנות סתר את עמדתה של הנהלת בתי המשפט, ולפיה השיעור הנמוך של דחיית הבקשות להאזנות סתר אינו מעיד על אי-יעילות של הפיקוח השיפוטי: "בית המשפט נדרש לאזן בין צורכי החקירה ובין הפגיעה בפרטיות. הדרך לעשות כן אינה בדחיית הבקשות להאזנת סתר לבדה, אלא בהטלת מגבלות על אופן ביצוע האזנת הסתר".ועדת החקירה הפרלמנטרית בעניין האזנות סתר, סיכום דיוני הועדה (26.1.2009) סימוכין 00416809 בעמ' 9.

הערכת ההסדר הקיים

קשה לבסס פיקוח אפקטיבי על פעילות סיגינטיתעם זאת, ההליכים שפיתח בשנים האחרונות הטריבונל הבריטי לסמכויות חקירה (Investigatory Powers Tribunal), מאפשרים לארגוני זכויות אדם להתלונן על בסיס "עובדות משוערות". ראו INVESTIGATORY POWERS TRIBUNAL REPORT 2011-2015, 8 (2016); Paul Bernal, Liberty and Others vs. GCHQ and Others, JUSLETTERIT (2015, Case note) בלי להתייחס לאפקטיביות של המנגנונים הקיימים לפיקוח על תלונות,ראו למשל את הביקורת על מוסד הממונה על מבקר תלונות נחקרים (מבת"ן), אצל מרדכי קרמניצר, "אמצעים להתמודדות עם הטרור: עינויים", על חבל דק: המאבק ובטרור והמחויבות לזכויות אדם 64-67 (מרדכי קרמניצר ואחרים, 2017); יותם ברגר "אחרי גניזת אלף תלונות, משרד המשפטים פתח בחקירה פלילית נגד חוקר שב"כ" הארץ (25.1.2018). שכן מי שזכויותיו הופרו אגב פעילות סיגינטית אינו תמיד מודע לכך, ועל כן גם יכולתו להגיש תלונה מוגבלת. מכאן החשיבות המיוחדת של הכפפת פעילות של מעקב מקוון למנגנונים של בקרה שיפוטית מראש (אקס אנטה). ואולם פיקוח כזה על פעילות סיגינטית ניצב בפני אתגרים מיוחדים. בשל טיבו של ההליך, שלפי שעה הוא במעמד צד אחד, נדרשת מהשופט רמת מומחיות טכנו-מודיעינית גבוהה, שתאפשר לו למצוא את האיזון הראוי בין האינטרס הביטחוני ובין אינטרסים שבפרטיות. בלעדיה (ובלעדי צד שטוען נגד הבקשה), קשה יהיה להעריך באופן ביקורתי למשל את היקף הפגיעה בפרטיות הכרוכה בצו המבוקש, או אם אין חלופה פוגענית פחות לפעילות המבוקשת בצו. סד הזמנים המאפיין בקשות לצווי מעקב מקוון (בייחוד בהקשר של מודיעין מסכל) מקשה אף הוא על אפקטיביות ההליך. הלחץ שמייצרים אילוצי הזמנים מדגישים את הצורך במומחיות של הגורם המפקח, ובמתן אפשרות לבחינה בדיעבד של אפקטיביות ההחלטה השיפוטית.לדוגמה ראו את סמכויות האישור אקס אנטה והבקרה אקס פוסט של נציב סמכויות החקירה (IPCO) הבריטי. ראו כהנא ושני, רגולציה של מעקב מקוון, לעיל ה"ש 2, בחלק 3.3.4.9.1.

יש הסבורים שהפיקוח המשפטי בישראל על פעילותם של שירותי המודיעין משמעותי ובמידת מה יעיל, בהדגישם את הביקורת השיפוטית המופעלת בדיעבד על פעילות זו.ראו למשל Raphael Bitton, In Law We Trust: The Israeli Case of Overseeing Intelligence in GLOBAL INTELLIGENCE OVERSIGHT - GOVERNING SECURITY IN THE 21TH CENTURY 141 (Zachary K. Goldman & Samuel J. Rascoff eds., 2016) עם זאת בהיעדר בקרה שיפוטית מראש על פעילות סיגינטית של שירותי הביטחון, ובהתחשב באופייה החשאי, ספק אם כיום בית המשפט הוא גוף פיקוח יעיל על מעקב מקוון בישראל. עם זאת עצם קיומה של בקרה שיפוטית (גם אם בישראל הבקרה מראש חלקית), יש בה כדי להשפיע על מדיניות ההפעלה של אמצעים סיגינטיים. ההערכה שמדיניות זו תיבחן בבית המשפט מייצרת את אפקט הצופה (observer effect), המרסן את מעצבי המדיניות.Ashley Deeks, The Observer Effect: National Security Litigation, Executive Policy Changes, and Judicial Deference, 82 FORDHAM L. REV. 828 (2013) עוד יש לציין כי החלקים שבדיני המעקב המקוון הישראליים שנחקקו לאחר חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אינם חסינים בפני ביקורת שיפוטית. לכן לצד שני ערוצי הביקורת השיפוטית שתוארו לעיל, אפשר גם לתקוף את חוקתיותם של הסדרים אלה. ואכן בעניין האגודה לזכויות אזרח בחן בית המשפט את החוקתיות ואת המידתיות של ההסדר שבחוק נתוני תקשורת.

במקום פסילת החוק, נקטה הנשיאה בייניש דרך של פרשנות מצמצמת, שתואמת את חוקי היסוד. היא קבעה כי כדי לעמוד במבחני המידתיות, הפרשנות החוקתית לחוק נתוני תקשורת מחייבת את הרשות החוקרת לפנות ולבקש צווים רק כשהם נדרשים לשם גילוי עבריין מסוים או בנוגע לחקירה או למניעה של עבירה מסוימת, ולא לצורכי פעילות מודיעינית כללית בנוגע לעבירות או לעבריינים.בג"ץ 3809/08 האגודה לזכויות אזרח נ' משטרת ישראל (פורסם בנבו, 28.05.2012), פסקה 16 לפסק דינה של הנשיאה בייניש.

פיקוח על פעילות סיגינטית: קווים לדמותו של המתווה הרצוי

ואולם ביקורת שיפוטית מראש אינה חזות הכול. עליה להשתלב במארג של מנגנוני בקרה שלצד אישור מראש (authorization), ממלאים גם תפקיד של פיקוח בדיעבד (oversight) ומענה לתלונות. מערך פיקוח שכזה – שבמקביל לביקורת שיפוטית כולל גם מנגנוני ביקורת פנימית, ביקורת פרלמנטרית, ביקורת עצמאית-חיצונית ודין מפורט – משרת, לצד הגנה על זכויות אדם וחירויות הפרט, מגוון תכליות נוספות: חיזוק הלגיטימיות של סוכנויות הביטחון ואכיפת החוק; שמירה על אפקטיביות מבצעית ועל הקצאת משאבים יעילה; הבטחת ציות פנים ארגוני להוראות הדין; ושמירה מפני ניצול לרעה של סמכויות.

המתווה הרצוי הוא הקמה של נציבות סיגינטית – גוף ביקורת עצמאי, מעין-שיפוטי, בעל מומחיות ביטחונית, טכנית ומשפטית, שיפעיל פיקוח מראש (אקס אנטה) על מעקב מקוון של רשויות המדינה. נציבות זו – בדומה למודל הבריטי של נציב סמכויות החקירה (IPCO) – יכולה להיות עוד גורם, נוסף על הגורמים הנותנים את הצו,למודל הבריטי ראו כהנא ושני, רגולציה של מעקב מקוון, לעיל ה"ש 2, בחלק 3.3. המאשר אותו מראש. מאחר שלצד פיקוח מראש (אקס פוסט), נדרש גם גורם עצמאי שמפעיל פיקוח פוסט בדיעבד (oversight) על פעילות זו, ניתן לשקול להחיל את המודל הבריטי, ולהקנות לנציבות גם סמכויות לפיקוח בדיעבד נוסף על סמכויות האישור (authorization) מראש (אקס אנטה). יש להקנות לנציבות זו גישה מלאה למידע הנדרש לה כדי למלא תפקיד זה, לרבות לחומר מסווג, ולהקצות לה משאבים נאותים כדי להבטיח בחינה ראויה של בקשות לשימוש באמצעי סיגינטי.מבקרים טוענים שהקצאה חסרה של משאבים – בעיקר משאבי כוח אדם - למנגנוני בקרה על ארגונים ביטחוניים מסבירה את חוסר האפקטיביות שלהם. בנוגע לארגוני מודיעין ראו למשל Kent Roach, Review and Oversight of Intelligence in Canada", in GLOBAL INTELLIGENCE OVERSIGHT 183 (Zachary K. Goldman & Sameul J. Rascoff, eds., 2016); Russell A. Miller, Intelligence Oversight – Made in Germany, in GLOBAL INTELLIGENCE OVERSIGHT, שם, בעמ' 270. 

בהיעדר גוף עצמאי וייעודי שמפקח בישראל על פעילות סיגינטית, רצוי לכל הפחות לחזק את המנגנונים הקיימים, ובתוכם את בית המשפט. אשר על כן, יש להרחיב את פריסתה החלקית של הביקורת השיפוטית כך שתשתרע על פעילות סיגינטית גם בנוגע להאזנות סתר ואיסוף נתוני תקשורת לתכליות ביטחוניות שעושה השב"כ. יש להקצות משאבים למען הכשרת השופטים הדנים בבקשות אלה ולפיתוח מומחיותם בתחום. דרך נוספת לפיתוח הדין יציר הפסיקה הוא הגברת היסוד האדוורסרי שבהליך באופן שיבטיח את ייצוגו של האינטרס הציבורי בהגנה על חירויות הפרט ועל הזכות לפרטיות, וכן את ייצוגם של מושאי המעקב נשוא הצו המבוקש בהליך.ראו כהנא ושני, רגולציה של מעקב מקוון, לעיל ה"ש 2, בחלק 5.3.1.