'לא אפתח!' צעק מיץ פטל, 'זה סוד!'
פרטיות והגנת מידע על אודות קטינים
הדרכים בהן גורמים שונים אוספים מידע על אודות קטינים מצביע על ההשלכות העתידיות האפשריות של מציאות זו. להלן סקירה של המצב המשפטי בישראל הנוגע להגנת מידע על אודות קטינים, ודרכים למניעת פגיעה בפרטיותם של קטינים.
shutterstock
בעקבות מהפכת המידע כל פעולה שלנו, ברשת ומחוצה לה, מייצרת מידע. למידע זה ערך רב בעיני גורמים מסחריים ומדינתיים, והם משתמשים בו לצרכים מגוונים. רבות נכתב על האיום שמציאות זו מציבה לפרטיות של כל אחד ואחת מאיתנו בכלל, ולפרטיותם של קטינים בפרט. כיום גורמים רבים אוספים מידע על אודות קטינים, כמעט בכל מרחב שהם נמצאים בו, כשלקטינים עצמם שליטה מעטה (אם בכלל) על המידע שנאסף. כמו שפירטתי בהרחבה במקום אחר, כיום המרחב הפרטי של קטינים בתוך המרחבים העיקריים של חייהם הולך ומצטמצם.סאני כלב "מרחבי ילדות? פרטיות, מעקב וצמצום המרחב הפרטי של קטינים בעידן הדיגיטלי" מן הפרט אל הכלל: פרטיות, משפט וחברת המעקב (מיכאל בירנהק, עורך, צפוי להתפרסם ב- 2019) . מציאות זו עלולה להשפיע על עתידם של קטינים בהקשרים חברתיים, תעסוקתיים ורומנטיים,JOHN PALFREY & URS GASSER, BORN DIGITAL, HOW CHILDREN GROW UP IN A DIGITAL AGE, 61 (2016) וכן לפגוע בהם מבחינה התפתחותית.להרחבה ראו כלב, לעיל ה"ש 1. בנוסף, מידע על אודות קטינים עלול לזלוג גם לגורמים עברייניים, ובכך לסכן את ביטחונם.
ברשימה זו אתאר כיצד גורמים שונים אוספים מידע על אודות קטינים. אציג את המצב המשפטי בישראל הנוגע להגנת מידע על אודות קטינים מתוך השוואתו למצב בארצות הברית ובאיחוד האירופי, אציין את הקושי העומד בהסתמכות בנושא על הסכמת הורים וקטינים, אתייחס בקצרה לפער בין עקרון טובת הילד לזכויותיו בהקשר האמור, ואסיים בכמה רעיונות להתמודדות עם המצב המתואר.
מידע על אודות קטינים נאסף בין היתר בעקבות פעילותם הענפה ברשת. הרשת בכלל והרשתות החברתיות בפרט הן חלק מרכזי בחיי קטינים: בשבילם זה מקום למפגש ולשיח,DANAH BOYD, IT'S COMPLICATED: THE SOCIAL LIVES OF NETWORKED TEENS 20 (2014). ומרחב שמאפשר להם ללמוד, להחליף רעיונות ולפתח יצירתיות.Sonia Livingstone & Ellen Helsper, Balancing Opportunities and Risks in Teenagers’ Use of the Internet: The Role of Online Skills and Internet Self-Efficacy, 12 NEW MEDIA & SOC’Y 309, 310 (2010) קטינים מנהלים ברשת קשרים חברתיים רבים שמרכזיים לחייהם, ולרשת תפקיד חשוב בתהליך העצמתם ופיתוח זהותם.SONIA LIVINGSTONE & JULIAN SEFTON-GREEN, THE CLASS: LIVING AND LEARNING IN THE DIGITAL AGE (2016)
מרכזיות הרשת בחייהם של קטינים לא נעלמה מעיניהן של ענקיות האינטרנט, ובשנים האחרונות הן השיקו אתרים ושירותים שמיועדים לקטינים כגון "יוטיוב לילדים" ו"פייסבוק מסנג'ר לילדים", נוסף על האתרים המשמשים מתבגרים כגון יוטיוב. גם בישראל פועלים אתרים שמיועדים לקטינים כגון "מיקמק" ו"פרוגי". מגיל מסוים קטינים מחזיקים ברשותם טלפונים חכמים, פועלים רבות ברשתות חברתיות כגון וואטסאפ, אינסטגרם וסנאפצ'ט, ומשתמשים ביישומונים (אפליקציות) מגוונים.
למידע על תחומי עניין, על רגשות ועל מחשבות של קטינים ערך רב לתאגידים מסחריים,Paul M. Schwartz & Daniel J Solove, The PII Problem: Privacy and a New Concept of Personally Identifiable Information, 86 N.Y.U. L. Q. REV. 1814, 1860 (2011) והם אוספים אותו באמצעות רכישתו מרשתות חברתיות ומתוך שימושם של הקטינים באתרים, ביישומונים ובמשחקי רשת.למחקרים ונתונים בנושא ראו Milda Macenaite & Eleni Kosta, Consent for processing children’s personal data in the EU: following in US footsteps?, 26 INFOR, & COMM. TECH. LAW 146, 150-151 (2017) כך למשל נתבעה חברת דיסני בטענה שאספה מידע על אודות קטינים ביישומונים ובמשחקי רשת בניגוד להוראות החוק האמריקני. תלונה דומה הוגשה לאחרונה נגד חברת גוגל בטענה שאספה מידע על אודות קטינים מתחת לגיל 13 במסגרת שימושם ביוטיוב, ללא הסכמת הוריהם, אף שידעה שמדובר בקטינים. ג'ואל באקאן (Bakan) טוען שתאגידים מסחריים משקיעים משאבים רבים לניצול קטינים למטרות רווח לנוכח חוסר המודעות של הורים והתעלמות הרשויות.JOEL BAKAN, CHILDREN UNDER SIEGE: HOW BIG BUSINESS TARGETS CHILDREN (2011)
מידע על אודות קטינים נאסף גם בשל התנהלות הוריהם. דוגמה עיקרית בהקשר זה היא שימושם של הורים במערכות חכמות למעקב אחר ילדיהם. חשבו על הורים שמשתמשים במערכת של "בית חכם", הכוללת רשת מצלמות במעגל סגור (CCTV) המאפשרת להם לצפות בילדיהם ולהקשיב להם בכל שעות היממה. נוסף על סוגיית הפרטיות של הקטינים מול הוריהם, שימוש במערכות אלה עלול לחשוף אותם לגורמים עברייניםמייקי לוי "תחקיר: מאות מצלמות רשת פתוחות בישראל – גם אם החלפתם סיסמה" וואלה-חדשות TECH (7.8.17). וכן לגורמים המסחריים המפעילים את המערכות. חשבו גם על הורים שמשתמשים ביישומונים ובתוכנות למעקב אחר התנהלותם של ילדיהם ברשת ומחוצה לה. תוכנות אלה מדווחות להורים על תוכני התכתובת של ילדיהם ברשתות חברתיות ומאפשרות להם לקבל מידע בדבר מיקומם הגאוגרפי. מכשירים לבישים מספקים להורים מידע על מיקום ילדיהם וכן מידע ייחודי דוגמת היקף הפעילות הפיזית שלהם מחוץ לבית. גורמים שונים, לרבות חברות מסחריות וגורמים אחרים, עשויים להשתמש במידע האישי והרגיש הזה שלא לטובתם של הקטינים. באופן פרדוקסלי הורים שמשתמשים במערכות האמורות במטרה להגן על ילדיהם, למעשה חושפים אותם לגורמים שעלולים לפגוע בהם.
מידע רגיש על אודות קטינים עשוי להיחשף גם בעקבות שימוש של הורים במערכות סיוע חכמות בביתם כגון Siri ו-Amazon Echo, או מערכות דומות שמיועדות לקטינים כגון Amazon Echo Dot Kids. מערכות אלה, המבוססות על טכנולוגיה של בינה מלאכותית, מיועדות לקיים אינטראקציה יומיומית עם קטינים באופן שעשוי לחשוף אותם בצורות שונות. דוגמה דומה היא "צעצועים חכמים"Deborah Lupton & Ben Williamson, The Datafied Child: The Dataveillance of Children and Implications for Their Rights, 19 NEW MEDIA & SOC’Y 780, 784 (2017). ככל שיתפתחו מנגנוני ה"אינטרנט של הדברים" כך יוכלו עוד מכשירים ביתיים לאסוף מידע על אודות קטינים באופן שיביא לידי כך שמידע אישי רב ורגיש עליהם יישמר במאגרי מידע של חברות מסחריות בלי שהורי הקטינים, והקטינים עצמם, יוכלו לשלוט בו ולדעת כיצד נעשה בו שימוש.
עוד נזכיר את הפגיעה בפרטיותם של קטינים שעלולה להיגרם בעקבות חשיפת מידע של הורים על ילדיהם ברשת. הדוגמה העיקרית היא הורים שמעלים תמונות וסרטונים של ילדיהם לרשתות חברתיות, תופעה המכונה Oversharing או Sharenting.Stacey B. Steinberg, Sharenting: Children's Privacy in the Age of Social Media, 66 EMORY L.J. 839 (2017) על פי דוח נציבות ההגנה על ילדים בבריטניה משנת 2018, עד הגיעו של קטין לגיל 13 יספיקו הוריו להעלות לרשת כ-1300 תמונות וסרטונים שלו.Children's Commissioner, Who Knows What About Me? (Nov. 2018) מידע על אודות קטינים נאסף גם בעקבות פעילות של רשויות המדינה, לדוגמה מערכת החינוך.ראו לדוגמה: Michael Birnhack & Lotem Perry-Hazan, Privacy, CCTV, and School Surveillance in the Shadow of Imagined Law, 50 LAW & SOC'Y REV. 415 (2016) נושא זה מחייב דיון אחר במקצת, ולא ארחיב עליו כאן.
הסוגיות לא נעלמו מעיניהם של מאסדרים ברחבי העולם. בגרמניה אסרו הרשויות על מכירה ושימוש בבובות "חכמות" מטעמים של הגנה על פרטיות קטינים, והמליצו להורים להשמיד אותן.Philip Oltermann, German Parents Told to Destroy Doll that Can Spy on Children, GUARD. (Feb. 17, 2017) בארצות הברית הוציא גם ה-FBI, מאותם טעמים, אזהרה לצרכנים בנושא.FBI, Consumer Notice: Internet-Connected Toys Could Present Privacy and Contact Concerns for Children (Jul.17 .2017) במאי 2018 פנו חברי קונגרס אמריקנים למנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס, בכמה שאלות הנוגעות להגנה על קטינים שמשתמשים ב- Amazon Echo Dot Kids.Joseph Bien-Kahn, Inside the Decades-Long Fight to Protect Your Children's Data From Advertisers, INTELLIGENCER (Aug. 13, 2018) ובצרפת הוזהרו הורים שהם עלולים להיתבע אם יפרסמו תמונות אינטימיות של ילדיהם ברשת.David Chazan, French Parents “Could Be Jailed” For Posting Children's Photos Online, TEL. (May. 1, 2016)
המשפט הפדרלי האמריקני והוראות הדין של האיחוד האירופי מעניקים התייחסות מיוחדת להגנה על מידע הנוגע לקטינים..להרחבה: סאני כלב "פרטיות ילדים בעידן האינטרנט – מדיניות הסדרה מוצעת", איגוד האינטרנט הישראלי (2016). בארצות הברית ההגנה על פרטיות קטינים מוסדרת בעיקרה תחת החוק להגנה על פרטיות ילדים ברשת (Children's Online Privacy Protection Act - COPPA).Children's Online Privacy Protection Act (COPPA), 15 U.S.C. §§ 6501-6506 (1998) החוק קובע שאתרי אינטרנט ושירותי רשת נוספים שמבקשים לאסוף מידע אישי מקטינים מתחת לגיל 13, לרבות תמונה או סרטון המציגים את דמותם, חייבים לקבל את הסכמת הורי הקטין. החוק מפרט מה מפעילי אתרים חייבים לכלול במסמכי מדיניות הפרטיות שלהם, ואוסר עליהם וכן על מפעילי יישומונים ושירותים מקוונים אחרים לשווק מוצרים לקטינים מתחת לגיל 13 ללא הסכמת הוריהם לכך. החוק אוסר על מפעילי אתרים שאינם פונים לקטינים לאסוף מידע אם קיימת ידיעה ממשית על כך שמדובר בקטין, והוא גם אוסר על איסוף מידע שאינו נדרש למטרת השירות.
התקנות האירופיות בדבר הגנת מידע (GDPR – General Data Protection Regulation)Regulations (EU) 2016/679 of the European Parliament and of the Council (27.4.16) מציגות כללים ועקרונות שעוסקים באופן ספציפי בהגנה על מידע הנוגע לקטינים. התקנות קובעות שקטינים זכאים להגנה ספציפית וייחודית מפני שהם מודעים פחות לסיכונים ולהשלכות של השימוש שנעשה במידע עליהם, בייחוד כשמדובר במידע אישי שנאסף לצורכי פרסום או במסגרת שירותים שפונים לקטינים. על פי התקנות, איסוף מידע על קטינים טעון הסכמה של הוריהם. התקנות קובעות שכלל זה יחול על קטינים עד גיל 16, ושמדינות האיחוד רשאיות להוריד את גיל הסף, בתנאי שלא יפחת מ-13 שנים. על נותני השירותים ואוגרי המידע להשקיע מאמצים סבירים – בתלות בטכנולוגיה שברשותם – כדי לאמת שאת ההסכמה נתן גורם מוסמך. הסברים בדבר השימוש שייעשה במידע חייבים להיות בשפה פשוטה וברורה כך שקטינים יוכלו להבינם. עוד צוין שקטינים יוכלו לדרוש את מחיקת המידע מהרשת בנסיבות מסוימות.
בניגוד לדין האמריקני והאירופי, הדין הישראלי אינו כולל התייחסות מיוחדת וכוללת להגנה על פרטיות של קטינים ברשת ובכלל.בשנת 2017 הוגשה הצעת חוק פרטית שביקשה להעניק התייחסות מיוחדת לפרטיות קטינים בדין הישראלי. ההצעה לא קודמה. ראו הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – הגנה על פרטיות של קטינים), התשע"ז-2017, פ/3942/20. חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, אינו מעניק התייחסות מיוחדת לפרטיות קטינים, וכך גם לא התקנות שהותקנו מכוחו. למעשה, הדין הישראלי מגן על פרטיות קטינים במצבי קיצון ותו לאו.דוגמה למצבים אלו ניתן לראות בכתבי אישום שהוגשו בגין צילום קטינים בביתם במצבים אינטימיים והעברת הסרטונים לאתרים המציגים תכנים פדופילים. תמיר סטיינמן "חשפו ילדיהם במצבים אינטימיים" רשת 13 (26.8.18). גם בתי המשפט הישראליים עדיין לא נדרשו לסוגיה באופן מפורש ועקרוני. משמעות הדבר שההגנה החוקית על פרטיותם של קטינים בישראל פחותה מזו העומדת כיום לקטינים בארצות הברית ובמדינות האיחוד האירופי. נקודה זו מתחדדת על רקע העובדה שמידע רב על קטינים ישראלים נאסף במערכות, במכשירים וביישומונים שבבעלות חברות שאינן אמריקניות או אירופיות, כך שהוראות הדין האמריקני והאירופי אינן חלות עליהם.
דיני הפרטיות בדין האמריקני, האירופי והישראלי מבוססים במידה רבה על תפיסת הפרטיות כשליטה.מיכאל בירנהק "שליטה והסכמה מדעת: הבסיס העיוני של הזכות לפרטיות", משפט וממשל יא 9 (2007). עם זאת חיזוק השליטה במידע על קטינים אינו פתרון קסם.לביקורת על הסתמכותן של התקנות הכלליות בדבר הגנת מידע (GDPR) על מנגנון ההסכמה ראו Milda Macenaite & Eleni Kosta, לעיל ה"ש 8. הסכמה הורית אינה מספקת, הן משום שלעיתים דווקא ההורים הם הגורם הפוגע בפרטיות ילדים, והן משום שבמקרים רבים הורים חסרים את הידע הנדרש להגנה על מידע. מתוך מחקר שנערך בימים אלה עולה שאף שהורים מכירים בחשיבותה של הפרטיות לילדיהם, בפועל חלק ניכר מהם אינו פועל כדי להגן על מידע שנוגע אליהם.מתוך מחקר איכותני שעורך המחבר בימים אלו. מתוך המחקר עולה שהתנהלות זו של ההורים – המהווה ביטוי נוסף של "פרדוקס הפרטיות" – מקורה כנראה בשילוב של כמה גורמים: היעדר ידע טכנולוגי של הורים; חוסר מודעות לנושא; וההנחה שבהקשר של האינטרנט אי אפשר להגן באמת על פרטיות. גם הסתמכות הדין על הסכמת קטינים היא בעייתית, שכן אף שקטינים נוטים לתת משמעות גדולה לפרטיות במישורים חברתיים, ככלל הם נעדרים הבנה מספקת בדבר האינטרס של גורמים מסחריים במידע עליהם, ואת אופן השימוש של גורמים אלו במידע.Valerie Steeves & Priscilla Regan, Young People Online and The Social Value of Privacy, 12 J. INFO. COM. & ETHICS IN SOC'Y, 298 (2014)
הדיון על פרטיות קטינים וההגנה על מידע שנוגע אליהם חייב להיעשות על בסיס ההכרה במתח בין העיקרון של טובת הילד לזכויותיו. על פי עקרון טובת הילד – שהוא עיקרון הגנתי מטבעו – יש להגביר את הפיקוח על התנהלות קטינים ברשת לשם הגנה עליהם. מכאן נקבע באיחוד האירופי שברירת המחדל היא שאיסוף מידע על קטינים עד גיל 16 מחייב הסכמה הורית. מנגד, על פי העיקרון של זכויות הילד – שהוא עיקרון ליברלי – יש לאפשר לקטינים לממש את זכויותיהם בהתאם לגילם וליכולותיהם, פרט למקרים שבהם הדבר יביא לידי פגיעה ממשית וקשה בהם. בשל רוחב היריעה לא ארחיב על הדברים, רק אציין בקצרה שכלפי מדיניות האיחוד האירופי בנוגע לגיל ההסכמה ההורית (Digital age of consent), הופנתה הביקורת שהיא פוגעת יתר על המידה ביכולתם של קטינים לממש את זכויותיהם במרחב הרשתי.Joseph Savirimuthu, EU General Protection Regulation Article 8: Has Anyone Consulted the Kids? MEDIA POLICY PROJECT BLOG (March. 1, 2016)
ראשית יש לעדכן את דיני הפרטיות הישראליים כך שיותאמו לעקרונות הקבועים בעניין בדין האירופי. יש לחייב גורמים שאוספים מידע על אודות קטינים לפעול בשקיפות וליידע באופן קל להבנה כיצד הם משתמשים במידע, לאילו שימושים ולאילו גורמים הם מעבירים אותו. יש לקבוע כללים שיאפשרו שליטה טובה יותר של הורים ושל קטינים במידע, לרבות האפשרות של קטינים לדרוש את הפסקת השימוש בו ואת מחיקתו.להצדקות להכרה בזכותם של קטינים לחזור בהם מהסכמה לוויתור על פרטיותם שניתנה על-ידי הוריהם, ראו סאני כלב "'אני מחליט עליי' – פרטיות ילדים בעידן הדיגיטלי והזכות לחזרה מהסכמה הורית" עיוני משפט מא 61 (2018). כמו כן יש להחמיר את הסנקציות – הפליליות והאזרחיות – שאפשר להטיל במקרה של שימוש פסול במידע על אודות קטינים, ולקבוע תקנים מחמירים לאבטחת מידע שנוגע אליהם.
ברמה העקרונית יש להתייחס אחרת לקטינים בגילאים שונים. בנוגע למתבגרים (בני 13 ומעלה), על יסוד גישת הפרטיות כשליטה, יש לחייב גורמים שאוספים מידע עליהם לפעול ככל האפשר כדי ליידע אותם בדבר ההשלכות של השימוש במידע, ולקבל את הסכמתם לכל פעולה שהם עושים במידע זה. ראוי לחייב גורמים מסחריים לכלול אזהרות בדבר שימושים שעשויים להיחשב בעייתיים לקטינים, ולקדם קוד אתי מוסכם שיהיה הבסיס להתנהלותם של גורמים מסחריים מול מתבגרים. בנוגע לקטינים צעירים, יש לנקוט גישה שונה ולפיה יש לאפשר להם מרחב וירטואלי "נקי" ככל האפשר. לשם כך יש לאסור על גורמים מסחריים לאסוף מידע על קטינים בגילים אלו, או לכל הפחות לאסור עליהם, להשתמש בו לצרכים מסחריים. עמדה זו מבוססת רעיונית על גישתה של אניטה אלן,ANITA L. ALLEN, UNPOPULAR PRIVACY: WHAT MUST WE HIDE? (2011) ולפיה לנוכח חשיבותה של הפרטיות ואי-יכולתו של הפרט לנהל אותה כראוי, יש מצבים שמחייבים "כפייה" של הגנה על פרטיות, גם במחיר הפגיעה ביכולתו של הפרט לשלוט במידע.גישה זו נחשבת פוגעת בחדשנות. עם זה ספק אם הגבלת איסוף ושימוש במידע על קטינים בגילים צעירים אכן תביא לידי פגיעה כזאת, וגם אם כן, ייתכן שזה מחיר חברתי שראוי לשלם.
עוד יש לאמץ את הכלל הקבוע בדין האמריקני, ולפיו מפעילי אתרים ונותני שירותים ברשת שאינם פונים לקטינים יימנעו מלאסוף מידע על אדם כשהם יודעים שמדובר בקטין. יש לקבוע גם "נקודת איפוס ומחיקת מידע", שבמסגרתה גורמים מסחריים שאספו מידע על אודות קטינים בטרם הגיעו לגיל 18, יחויבו למחוק את המידע ולהפסיק את השימוש בו בהגיע הקטינים לגיל 18, אלא אם יקבלו בקשה מטעם הקטינים שלא לעשות כן.
דגש מיוחד יש להעניק להגברת המודעות והחינוך לנושא. ראוי להנחות הורים שלא לחשוף מידע על אודות ילדיהם ברשת וליידעם בדבר הבעייתיות שבעריכת מעקב טכנולוגי אחריהם. עוד ראוי שקטינים יחונכו מגיל צעיר בדבר חשיבות ההגנה על פרטיות ומידע ברשת. קשה לדמיין נושא מרכזי יותר שצריך להילמד כיום בבתי ספר שיכין אותם לעולם הטכנולוגי שאליו אנו מובילים אותם.
תלמיד מחקר לתואר שלישי, מרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים, הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן, אוניברסיטת תל-אביב. מרצה מן החוץ, אוניברסיטת תל-אביב והמרכז האקדמי למשפט ולעסקים. הציטוט בכותרת מתוך חיה שנהב מיץ פטל (1970).