הספריה הדמוקרטית - פרסומים חדשים
לאחרונה הופיעו שני ספרונים חדשים בסדרה "הספריה הדמוקרטית" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, בשיתוף הוצאת הקיבוץ המאוחד. מטרת הסדרה הינה להעשיר את הדיון בנוגע לסוגיות אקטואליות בתחום הפוליטי, שחלקן אף שנוי במחלוקת.
לאחרונה הופיעו שני ספרונים חדשים בסדרה "הספריה הדמוקרטית" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, בשיתוף הוצאת הקיבוץ המאוחד. מטרת הסדרה הינה להעשיר את הדיון בנוגע לסוגיות אקטואליות בתחום הפוליטי, שחלקן אף שנוי במחלוקת.
חוק המפלגות בישראל- דן אבנון (עורך)
קובץ זה, שהוא פרי של מחקר ייחודי שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה, עוסק בחוק המפלגות התשנ"ב-1992. בפרק הראשון בוחנת עליזה בר חקיקה בנושא מפלגות במדינות דמוקרטיות, מתוך כוונה להבין את הרקע להסדרת פעילותן של מפלגות. מהדיון עולה כי ברוב המדינות בהן נחקק חוק מפלגות (להוציא את ישראל ופינלנד), הוא נחקק לאחר שבמדינות הללו שררו במשך תקופות ארוכות או קצרות משטרים לא דמוקרטיים. כאשר שבו מדינות אלו לכונן משטר דמוקרטי, ביקשו המחוקקים לעגן בחוק את מעמדן של המפלגות, ועל-ידי כך להעניק לחברי מפלגות סעד חוקי לשעת צרה, עת רשויות השלטון עלולות ליפול בידי קבוצות לא-דמוקרטיות.
בפרק השני סוקר דן אבנון את הוראות חוק המפלגות בישראל ואת משמעויותיו לגבי מפלגה הבאה להרשם אצל רשם המפלגות. סקירה זו כתובה כתדריך לסוגיות שיש לפתור בטרם ניגשים לרישום זה. הפרק גם כולל ניתוח של תכני החוק, תוך שימת דגש מיוחד על השאלה, עד כמה תורם החוק להפנמת הערכים הדמוקרטיים שביסוד המשטר במדינת ישראל.
בפרק השלישי מנתח אריאל בנדור את משמעות התחיקה והפסיקה בענייני מפלגות, שקדמו לחקיקת חוק המפלגות, לאור החוק החדש. הוא מבהיר את המעמד החוקי של המשפט המקובל בנושא מפלגות, לאחר שנחקק חוק המפלגות, תוך התייחסות ביקורתית לכוונת המחוקק כי חוק המפלגות ייצור תשתית תחיקתית מתאימה למפלגה: יישות משפטית בעלת מאפיינים מיוחדים.
בפרקים ב' וג' מובאות המלצות לתיקונים ותוספות שמן הראוי - עפ"י תפיסת המחברים - להוסיף לחוק המפלגות. לבסוף, כלולים בקובץ מספר נספחים: לבסוף, כלולים בקובץ מספר נספחים: נוסח חוק המפלגות התשנ"ב-1992, תקנות משרד המשפטים לביצוע החוק, וכן סעיפים מתוך חוקים אחרים המוזכרים בחוק המפלגות והנוגעים לו ישירות.
משאלי-עם בישראל- דנה אריאלי-הורוביץ
על רקע התביעה לעריכת משאל-עם ביחס לנושאים טריטוריאליים, המושמעת מאז כינונה של הממשלה לאחר הבחירות לכנסת ה-13, סוקר ספרון זה את הצורות והשיטות השונות להפעלתו של משאל-עם. במסגרת זו מוצג הנסיון שנצבר במדינות בהן נהגו לערוך משאלי-עם בסוגיות מגוונות, וביתר פירוט האופן בו הופעלו משאלי-עם בשווייץ, צרפת, בריטניה ומדינות שונות בארה"ב. מובאת גם סקירה היסטורית של התביעות למשאלי-עם בישראל, תוך התייחסות לתנאים בהם התעוררה תביעה מעין זו.
המחברת מעריכה את החסרונות והיתרונות הצפויים במידה שייעשה שימוש במשאל-עם בנושא הסכם שלום. הבקורת, בעיקרה, מתמקדת בחוסר ההתאמה שבין שימוש בכלי של הכרעה פוליטית לבין הפשרה המאפיינת את התרבות הפוליטית הישראלית.
החלק האחרון של הספרון כולל את דבריהם המעודכנים של פרופ' ירון אזרחי, מהאוניברסיטה העברית, פרופ' ורנון בוגדנור, מאוניברסיטת אוקספורד, ועו"ד חיים צדוק, שר המשפטים לשעבר. הדברים נאמרו לראשונה בשולחן העגול בנושא משאלי-עם שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה בדצמבר 1991.