תפקידיהם של מכוני חשיבה ברפורמה פוליטית

בכנס שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה לכבוד חנוכת משכנו החדש התכנסו אקדמאים, פוליטיקאים ומקבלי החלטות מישראל ומהעולם במטרה לתאר ולהגדיר את מהותם ותפקידיהם של "מכוני חשיבה" (think tanks) בקידומה של רפורמה פוליטית.

פרופ' ג'ורג' שולץ, לשעבר שר החוץ האמריקאי, שהשתתף בדיון באמצעות סרט וידאו מהחווה שלו במסצ'וסטס, קבע כי ממכון חשיבה טוב נובעים רעיונות הניתנים ליישום, ועל מכון החשיבה להקדיש זמן לתרגום הרעיונות האלה לתוכניות הניתנות לביצוע. לדעתו, מכון חשיבה מצליח קולט אנשים בעלי רקע ביצוע על מנת להקנות להם פרספקטיבה נוספת לכשיחזרו לתפקידיהם הציבוריים.

פרופ' ברוס מקלורי, אורח נוסף מחוץ לארץ, שהצטרף לדיון באמצעות וידיאוקונפרנסינג, תיאר את שיטות עבודתו של מכון "ברוקינגס", ושינגטון, שבראשו הוא עומד. מכון "ברוקינגס" מקבל פניות מהקונגרס האמריקאי לגבש עבורו המלצות פעולה. אין לצפות ליישום מיידי של המלצות, מזהיר פרופ' מקלורי, והכרח להבין שכוח ההשפעה של מכון חשיבה הוא לטווח הארוך. במכון "ברוקינגס" נוהגים להוציא לאור ספרים ברמה גבוהה מאוד, המחקרים משמשים כלי להבהרת עמדות שונות. תחום פעילותו של מכון החשיבה מורכב מכמה "קהלי יעד": א. פוליטיקאים המכהנים בתפקידים ציבוריים; ב. עיתונאים ואנשי תקשורת; ג. הקהילה האקדמית; ד. אנשי עסקים בכירים.

מכוני חשיבה יכולים לגשר בין האוניברסיטאות לבין הפוליטיקה, ותפקידם להציע ייעוץ רציונלי שיסייע בקביעת מדיניות. "ברוקינגס" מקפיד שלא לנקוט עמדות בנושאים המעוררים מחלוקת, אלא לנקוט עמדות בנושאים המעוררים מחלוקת, אלא לנסות לתת ביטוי להשקפות מנוגדות. כמו כן, מקפיד "ברוקינגס" להיות בלתי מפלגתי. מכון "ברוקינגס" אינו שולף, פתרונות מיידיים לסוגיות העולות אלא קובע מראש, לטווח של שנתיים-שלוש, את הנושאים העיקריים שיהיו על סדר היום הציבורי, ומקדיש להם עיון.

הדיון התרכז, בין יתר הנושאים, בבעיות של נקיטת עמדות פוליטיות והזדהות מפלגתית מצדם של מכוני חשיבה. פרופ' מרדכי קרמניצר, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מייחס חשיבות רבה להימנעות מנקיטת עמדות מפלגתיות, וזאת כדי להבטיח שהציבור ייחס מהימנות מרבית לתוצרתו של המכון. ואולם, פרופ' קרמניצר מצדד בנקיטת עמדות ברורות בנסיבות מסוימות: כאשר הנושא חיוני ובעל חשיבות לטווח הארוך, כאשר הנושא על-מפלגתי, וכאשר מכון החשיבה הוא הגורם היחיד בזירה.

פרופ' יחזקאל דרור מהאוניברסיטה העברית רואה גם הוא את עיקר תרומתו של מכון חשיבה בהשפעתו בטווח הארוך. לדעתו, על מכון חשיבה לתת מידע לציבור, לפוליטיקאים ולאנשי התקשורת ההמונית. פרופ' דרור מציע דרכים לפעילות מוצלחת של מכון מחקר: להקפיד על רמה גבוהה מאוד של מחקרים ושל הצוות המחקרי; להזרים מידע מתאים ובעיתוי מתאים לעוזריהם וליועציהם של מקבלי ההחלטות; לעסוק בסוגיות שלא זכו לטיפול במסגרות אחרות; ולחקור באופן יסודי כמה נושאים חשובים שאין עליהם מחלוקת - ע"י כך ייטיבו לרכוש את אמונו של קהל היעד. כמו כן רצוי לפרסם סוגים שונים של מחקרים - ניתוחים שמציגים נושא מסוים מכל צדדיו, ניירות המלצה המביעים את עמדת המכון כמוסד.

על תרומתו של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשיפור המדיניות בישראל שררה הסכמה בקרב פוליטיקאים מכל הקשת הפוליטית: ח"כ נעמי חזן וח"כ יהושע מצא ציינו את תרומתו של המכון לביסוס הדמוקרטיה הפרלמנטרית בישראל, אבל ח"כ מצא הדגיש את חשיבותו של עיתוי מתאים להצגת המלצותיו של המכון; השר יוסי ביילין רואה במכון מקור למידע מהימן עבור חברי כנסת המתקשים להשיג את המידע ממקורות אחרים; עוד ציין ביילין כי המכון מאפשר דו-שיח בין פוליטיקאים לבין אנשי אקדמיה. ח"כ בנימין נתניהו מיקד את חשיבותו של המכון בכך שהוא מאפשר שינוי מבוקר, מגבש רעיונות ומסייע בהעברת הרעיונות לציבור.