דיון על מעמד בית המשפט העליון

"אם נוותר על אי-התלות, אם ניצור בתי משפט אשר עומדים מול לחץ פוליטי המבקש להשפיע על תוצאות הדיונים שלהם - נפגע לא רק בבתי המשפט, אלא בכל פרט המתדיין בפניהם, כולל אלה הלוחצים". זוהי אחת הטענות שהעלה השופט (בדימוס) מאיר שמגר, לשעבר נשיא ביהמ"ש העליון, בדיון מיוחד על עצמאותה של הרשות השופטת בישראל, שנערך ביום 17 בספטמבר 1996 במכון הישראלי לדמוקרטיה, בשיתוף עם המרכז לזכויות אדם בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. המשתתפים, שבאו להביע תמיכה ברשות השופטת בעקבות האיומים המופנים כלפיה בתקופה האחרונה, כללו בין היתר את שר המשפטים לשעבר מר משה ניסים, פרופ' רות גביזון מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, פרופ' ירון אזרחי, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה וכן חברי כנסת בהווה ובעבר, אנשי אקדמיה וציבור מתעניין. הדיון היה פתוח לתקשורת.

פרופ' דוד קרצ'מר מהמרכז לזכויות אדם פתח את הדיון בהדגשת חשיבותו של בית המשפט העליון לדמוקרטיה ולזכויות האדם. בין היתר קרא להבחין בין הביקורת של רבים מן המשתתפים נגד פסק דין או שופט זה או אחר, לבין דה-לגיטימציה של המוסד עצמו. מר משה ניסים המשיך בקו זה בתורו, והטעים כי ביקורת על בית המשפט מותרת, אולם תוך שמירה על הכבוד הראוי. הביקורת שהושמעה לאחרונה חרגה מכלל זה בצורתה ובטון המאיים שלה. יחד עם זאת, לדעתו אין היום סכנה לעצמאות בית המשפט, שכן הביקורת לא באה מגורמים שיש בכוחם לשנות את מעמדו.

פרופ' רות גביזון התייחסה לחשיבות של עצמאות בית המשפט מן ההיבט של זכויות אדם. לדידה, יש צורך מבני בגוף שיפוטי המחויב למסורת ההומניסטית ומנותק מאינטרסים, שיגן על זכויות המיעוט גם כנגד החלטת הרוב - אף שלכאורה היא החלטה דמוקרטית. פרופ' ירון אזרחי הוסיף כי בית המשפט העליון הוא יצירת הרוב, לצורך הגבלת עצמו לשם יציבות והישרדות של הסדר הפוליטי. רשות שופטת חזקה דרושה על אחת כמה וכמה, לאור השינויים בעצמתן של הרשויות האחרות בעקבות הבחירות הישירות לראש הממשלה ובתנאים של היעדר חוקה כתובה.

לאחר שהדוברים הציגו את עמדתם נפתח הדיון לתגובות. הח"כ לשעבר ידידיה בארי הביא מובאות מן העבר בהן הובעה ביקורת על בית המשפט העליון על-ידי גורמים שהתדיינו בפניו. פרופ' מרדכי קרמניצר, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, התייחס לתפקידו של בית המשפט כמגן על מי שנמצא מחוץ לקונסנזוס הפוליטי. לדעתו, הרטוריקה אודות הסכנה למעמדו של בית המשפט העליון מופרזת, שכן חוסר האמון ברשות הובע על-ידי מי שאינם נותנים אמונם גם בדמוקרטיה עצמה.

גם פרופ' אליעזר לדרמן, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, איננו מאמין שיש סכנה למוסד השפיטה, שכן ברגע שהשפיטה תהיה תלויה לא יהא משפט. עם זאת, יש מקום לזהירות מצד בית המשפט בכניסה לתחומים רגישים. ח"כ יעל דיין התייחסה לאיום על הדמוקרטיה מכיוון הפרלמנט, והניסיון לשנות חוקי יסוד.

פרופ' רות גביזון הסכימה שתוצאות הבחירות האחרונות מהוות מקור לבעיה, בשל תסכול מן העובדה שהמהפך בשלטון לא התבטא בהגמוניה במוקדי עצמה נוספים. לדעתה, יש היום ויכוח אמתי על תפקיד בית המשפט בחברה, ואין להמעיט מעצמת הבעיה. השופט (בדימוס) שמגר הוסיף שההתמודדות על מערכות השלטון גם היא חלק ממשחק הכוחות הלגיטימי, ואין להגביל תהליכים אלה מתוך רצון להגביל התקפות פסולות ואסורות.

דר' אריק כרמון, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, קישר את אווירת האיומים על חייו של ברק עם המצב ערב רצח  ראש הממשלה לפני עשרה חודשים, וסיכם בקריאה ברורה וחד-משמעית נגד הפגיעה באתוס הדמוקרטי בישראל.