תפקיד הפרלמנט באישור התקציב - מבט השוואתי

בשנים האחרונות חלו ברוב המדינות המתועשות שינויים מפליגים בחשיבה הכלכלית והניהולית, ובעקבותיהם השתנו דפוסי הכנת תקציב המדינה וניהולו. תהליך התקצוב במדינות השונות דינמי, והוא לובש ופושט צורה עם השינוי במושגי המנהל הציבורי. המגמה הכללית היא לכיוון של ביזור סמכויות, ולפתיחת התהליך להשתתפות ממשית ואחראית של נציגי הציבור בפרלמנטים. לאור חשיבות הנושא נתמקד בחלקו של הפרלמנט במגמה המסתמנת, ונבחן את המצב הקיים במדינות שונות.

מחקרים מורים על כך שברוב המדינות הדמוקרטיות גבר כוחו של בית המחוקקים בתהליך התקצוב. הפרלמנטים פעלתנים יותר, נוקטים עמדה עצמאית יותר בנושאי תקציב מאשר בעבר ודורשים לראות חלופות שונות. הדיונים התקציביים הפכו בפרלמנטים רבים למפורטים יותר, ומתקיימים במרוצת שנה שלמה. בכל זאת, מידת העצמאות מול היערכות הממשלה תלויה בהליכים חוקיים, במסורת ובאופי היחסים בין הרשות המחוקקת לבין הרשות המבצעת.

בארה"ב, תרומת הנבחרים לתהליך התקצוב היא מכריעה. לקונגרס כוח של ממש בקביעת התקציב: התקציב הוא בגדר בקשה המוגשת לקונגרס, והלה רשאי לקבל, לשנות, להגדיל או לפסול אותו. אם הנשיא והקונגרס אינם מגיעים לכלל הסכמה, ייתכן מבוי סתום. חוק התקציב והפיקוח של הקונגרס משנת 1974 קבע תהליך תקצוב המתרכז ב"החלטה משותפת על התקציב" ונועד לחזק את עצמאות הקונגרס לעומת סמכות הנשיא. חברי הקונגרס יכולים להישען על כמה סוכנויות סיוע המעמידות לרשותם את המידע וכלי הניתוח הדרושים להתמודדות עם הצעת התקציב. הדיונים ברשות המחוקקת נמשכים לאורך חודשיים וחצי ויותר.

גם בבריטניה יש לפרלמנט תפקיד מרכזי בהעברת חוק התקציב. הרפורמות שהונהגו בשנת 1979 היו הבסיס להקמת 13 ועדות פרלמנטריות לבדיקת תכניות ההוצאה של הממשלה. הדיונים התקציביים נמשכים בוועדות לאורך שנה שלמה, ואלה רשאיות לבקש הבהרות מפקידים ומשרים.

בשבדיה, ועדת הכספים היא הראשונה העוסקת בנושא התקציב. דיוניה מתרכזים בפרמטרים העיקריים של גודל התקציב, ההכנסות והגירעון. לרשות הוועדה צוות של שבעה עובדים, בהם ארבעה כלכלנים. הוועדה מפרסמת בתום דיוניה המלצות והנחיות לפרלמנט, אך אלה אינן מחייבות. לאחר מכן מתכנסות לדיונים מקבילים ועדות הכספים של כל משרד ממשלתי. לכל אחת מוועדות אלה צוות מקצועי משלה, והן יכולות לשכור מומחים חיצוניים ולהזמין חוות דעת על נושאים שונים. מדי שנה משנות הוועדות 30 עד 40 סעיפים מתוך 700 סעיפי התקציב שבהצעות הממשלה, בסכומים המגיעים לכ-1% מכלל התקציב. כמוכן נהוג לבחון סוגיות מרכזיות באמצעות מינוי ועדות לבחינת הנושא, ובהן חברים תמיד אישי ציבור, מומחים חיצוניים וחברי פרלמנט מומחים. הדיונים התקציביים בפרלמנט השבדי נמשכים לאורך שישה חודשים.
בבלגיה, הפרלמנט מורכב משני בתים - בית הנבחרים והסנאט. הוא מעורב בשלבים מסוימים של הכנת התקציב. הדיון המעמיק בתקציב מחולק בין כמה ועדות מתמחות: כספים, מדיניות כלכלית, עניינים סוציאלים, תעסוקה, חקלאות, מדיניות חוץ ועוד. כל הוועדות המתמחות מדווחות למליאה. אולם, בשונה מהמקרים הקודמים, נבחרי הקואליציה מאשרים בדרך כלל את התקציב כמעט ללא הסתייגות. משך התהליך בפרלמנט הבלגי הוא כשלושה חודשים.