חברי כנסת חדשים ותפיסת התפקיד

ח"כ אלכס לובוצקי 

ש': כיצד היית מגדיר את עבודתך כחבר כנסת. מהו העיקרון המרכזי בתפיסת התפקיד שלך?
ת': אני רואה עצמי קודם כל כמחוקק, ומקדיש הרבה מזמני לפעולת החקיקה. אולם חברי הכנסת מהווים מנהיגות פוליטית, והבניין הזה נותן הזדמנויות ואמצעים לקידום נושאים שונים, לא רק באמצעות חקיקה. העובדה שאתה נמצא במרכז העניינים ובמוקד הזירה הפוליטית מגבירה את יכולת ההשפעה שלך. בהבחנה בין נציג לשליח אני מרגיש עצמי שליח. אין לי חשיבה סקטוריאלית ואינני רואה עצמי כמייצג ציבור מסוים. אני פועל לקידומם של נושאים שנראים חשובים בעיני ויביאו תרומה לעם ישראל לדורות.

ש': הספרות טוענת כי אחד השינויים הבולטים בהרכב ואופי חברי הפרלמנט הוא התמקצעות גוברת והולכת. העבודה הפוליטית הופכת להיות משרה מלאה לאורך זמן. מה דעתך על הבחנה זאת, ומהו לדעתך המצב בישראל?
ת': במהלך השנה נוכחתי לדעת שאם אתה רוצה להשפיע באמת בנושא מסוים, אתה חייב להיכנס לפרטי הנשוא וללמוד אותו לעומק. יש חשיבות רבה להתמקצעות בתכנים. לעתים אני נדהם עד כמה חברים בכנסת אינם מכירים נושאים חשובים לפרטיהם, כמו חוק ההמרה ואפילו כמו הסכם אוסלו. קיימת גם חשיבות להתמקצעות פרלמנטרית; את זה לומדים במהלך הזמן.

ש': מהם, לדעתך, ההיבטים בעבודה המקצועית של חברי הכנסת אשר זקוקים לחיזוק? האם ההכנה שמקבלים חברי כנסת עם כניסתם לתפקיד מספיקה?
ת': ההכנה הניתנת מזערית ולא מספיקה. אני חושב שחובה עלינו להשקיע יותר בתחומים אלה - זה יכול לעזור בתפיסת התפקיד הכללית ובקליטה מהירה יותר. אני, יחד עם רוב חברי הכנסת החדשים, לא הכרתי מקרוב את פעולת החקיקה, ונדרשה תקופה של לימוד והכרת המערכת. נושא נוסף הלוקה בחסר בעבודה הפרלמנטרית הוא שאין כמעט התייחסות והיכרות עם בעיות בין-לאומיות כמו המלחמה בבוסניה. לדעתי, חשוב לפעול להעלאת נושאים כאלה לסדר היום הפרלמנטרי. כמו כן, העזרה הפרלמנטרית היא קריטית. יש נושאים שאני לא מטפל בהם בגלל מחסור בכוח אדם מקצועי. יש להעמיד עוזרי מחקר לנושאים שיש ללמוד אותם לעומק, ואולי אפילו עוזרי מחקר לח"כ בודד. לימוד נושאים נעשה באמצעות כלים מזדמנים, אין כיום בכנסת מיסוד מספיק לעבודה מקצועית.

ש': מה דעתך בנושא תדמית הכנסת וחברי הכנסת בעיני הציבור? האם וכיצד הנושא משפיע על עבודת חבר הכנסת?
ת': תדמית הכנסת בעיני הציבור קשה הרבה יותר מן המוצדק. נוצרה מסורת בתקשורת להציג את הח"כים כחסרי ערכים ואינטרסנטים. זוהי תופעה בעלת נזק חמור לדמוקרטיה בישראל. העובדה שאתה נמצא תמיד בחזקת חשוד יש לה השפעה שלילית על המוטיבציה של אנשים חיצוניים להיכנס למערכת הפוליטית. במקרים מסוימים יש לכך גם השפעה על העבודה בפועל. לעתים, בגלל התדמית הקשה מונעים מאתנו להתערב בנושאים ציבוריים חשובים ("אל תתנו לפוליטיקאים להיכנס").
אין ספק שחלק מן השורשים לכך נטועים במציאות ובהתנהגות חברי הכנסת, אך לדעתי נעשה חטא לחכ"ים רבים שפועלים לטובת המדינה. כל חבר כנסת ואיש ציבור פועל בספקטרום שבין טובת המדינה וטובתו האישית.

ח"כ מרינה סולודקין

ש': כיצד היית מגדירה את עבודתך כחברת כנסת. מהו העיקרון המרכזי בתפיסת התפקיד שלך?
ת': בתפיסת התפקיד שלי קיימים שני עקרונות מרכזיים: אני מייצגת קודם כל את ציבור הבוחרים שלי, מטפלת בפניות הציבור, ואחר כך פועלת כמחוקקת. המפלגה שלי קמה לתת מענה ופתרון לציבור מוגדר, ולכן קיימת מחויבות רבה מאוד לציבור העולים. גם בתור מחוקקת אני פועלת בעיקר לשיפור הנהלים כלפי ציבור העולים, כפעולה הנובעת מהיותי נציגתו בכנסת. לעתים אני פועלת גם בנושאים אחרים לפי ראות עיני, אך אלה ברמת עדיפות נמוכה יותר.

ש': האם קיים פער בין הציפיות לפני הכניסה לתפקיד והתפקיד בפועל?
ת': לא חשבתי שלח"כ מן השורה יש השפעה ממשית. הופתעתי לטובה מן העובדה שיש לי יותר סמכויות. העבודה השוטפת והטיפול בפניות הציבור הוכיחו לי שלחבר כנסת יש יכולת השפעה אם הוא משתמש בכל הכלים שהכנסת מעמידה לרשותו. באתי ממדינה שבה סמכות חבר הפרלמנט הייתה אחרת, ולכן דבר זה חשוב לי מאוד.

ש': אחד מהשינויים בעבודת הפרלמנטר הוא לחץ גובר והולך של דרישות ציבור הבוחרים. האם וכיצד בא הדבר לידי ביטוי בעבודת חבר הכנסת בישראל?
ת': עבורי, לחץ הציבור הוא מהות התפקיד, ואני מרגישה עצמי מחויבת לו באופן מוחלט. הציבור שלנו שולח מסרים באופן ברור ביותר, תוך דרישה לתוצאות ממשיות. הלחץ הוא גדול ויוצר עומד עבודה; אך הוא איננו מפריע, כי אם בעל ערך חיובי עבורנו.

ש': מהם, לדעתך, ההיבטים בעבודה המקצועית של חברי הכנסת הזקוקים לחיזוק? האם ההכנה שמקבלים חברי הכנסת עם כניסתם לתפקיד מספיקה?
ת': ניתנו לנו כמה הרצאות, אבל אלה לא מספיקות; יש מקום להרבה יותר. כאמור, אני בוחרת באילו תחומים להתמקד ואותם אני לומדת; אף אחד לא יכול לעשות זאת במקומי. עם שתי עוזרות פרלמנטריות אפשר להתמודד ולהגיע להתמקצעות בנושאי הטיפול ובדרכי העבודה, למרות שתמיד יש מקום לעוזרים נוספים. לי מפריעים מאוד התנאים הפיזיים של חדר העבודה, שהנם קשים ופוגעים בעבודה המקצועית. אני צריכה להתמודד עם מכשולים שאין מקום או סיבה שאתמודד אתם. כמו כן, יועץ משפטי צמוד היה יכול לסייע למקצועיות העבודה שלי. אני וכל חברי הכנסת החדשים העולים עוברים מעבר חשוב ממעמד אופוזיציוני בארצות הגולה לשלטון, ולכן יש מקום להכנה ולימוד.

ש': מהי דעתך בנושא תדמית הכנסת וחברי הכנסת בעיני הציבור? האם וכיצד הנושא משפיע על עבודת חבר הכנסת?
ת': התדמית אמנם קשה, אך בעיני היא פחות חשובה. הבעיה האמתית היא התרבות ונורמות ההתנהגות של חברי הכנסת כנבחרי הציבור. לצערי, למרות הביקורת של הציבור הכנסת מייצגת ומאפיינת אותו. התדמית לא מנעה ממני להצטרף לכנסת, ואחרי שנה בתפקיד יש חברי כנסת שאני מעריכה ביותר. אני עדיין לא יכולה לבקר מעבר לכך; אני צריכה ללמוד את המערכת, להיכנס לאליטה הפוליטית ולפעול.

ח"כ אופיר פינס

ש': כיצד היית מגדיר את עבודתך כחבר כנסת. מהו העיקרון המרכזי בתפיסת התפקיד שלך?
ת': כחבר כנסת, אליך לדעת עד כמה אתה חבר כנסת של הציבור ועד כמה של המפלגה. לדעתי, לגיטימי להיות גם כזה וגם כזה, ואני מנסה לשלב בין שניהם. אני מפתח גישה חדשה האומרת שגם למפלגה גדולה כמו מפלגת העבודה יש ציבור בוחרים עם אינטרסים וצרכים שחובה להתייחס אליהם, ולא לוותר על עקרונות החשובים לו כמו ערכים חילוניים, התנגדות לכפייה דתית ועוד. בעבר ראו במפלגת העבודה מפלגת שלטון שצריכה לגייס אליה בוחרים מכל המגזרים ולרצות ציבורים שונים. אני פועל גם למען נושאים כלליים שאינם בעלי אוריינטציה מפלגתית או מקומית. אני חושב שצריך להעביר את הדגש ליתר נציגותיות, גם אם השיטה לא השתנתה. ח"כ צריך לדעת שהוא מייצג ציבור. בשבילי, תושבי ירושלים והסביבה הם בראש סדר העדיפויות, מאחר ונבחרתי בפריימריז של אזור ירושלים.

ש': האם קיים פער בין הציפיות לפני הכניסה לתפקיד לבין התפקיד בפועל?
ת': אני באופן אישי באתי מוכן, וידעתי למה לצפות. צמחתי בתוך המערכת, הכרתי את הכנסת ואת המכניזם לפיו הוא פועל, ולכן ידעתי מה אני הולך לעשות ואיך. למרות היכרותי עם המערכת, הופתעתי לטובה לראות כי גם אם אתה חבר כנסת באופוזיציה עדיין יש לך יכולת להשיג הישגים עבור הציבור ולשפר עיוותים.

ש': אחד מהשינויים בעבודת הפרלמנטר הוא לחץ גובר והולך של דרישות ציבור הבוחרים. האם וכיצד בא הדבר לידי ביטוי בעבודת חבר הכנסת בישראל?
ת': הפריימריז הופכים את העבודה לפתוחה יותר ובהיקפים גדולים יותר. אתה לא יכול להגיד לאף אחד שהוא מחוץ לתחום עבורך. 'מקורבינו', 'אנשינו' ומושגים אחרים שהיו נפוצים בעבר הם כיום מחוץ לפוליטיקה הישראלית. קיים לחץ אדיר של ציבור הבוחרים, שמתאפיין לפעמים בסגנון לא עדין ובתובענות. לצד אלה קיימת גם הכרה בערך העבודה. אין ספק שדרישות הציבור משפיעות על סגנון ואופי העבודה ויוצרות מחויבות גדולה לענות על מכתבים ולטפל בנושאים השונים.

ש': הספרות טוענת כי אחד השינויים הבולטים בהרכב ואופי חברי הפרלמנט הוא התמקצעות גוברת והולכת. העבודה הפוליטית הופכת להיות משרה מלאה לאורך זמן. מה דעתך על הבחנה זו, ומהו לדעתך המצב בישראל?
ת': אני יציר כפיה של המערכת הפוליטית; באתי למערכת צעיר וגדלתי בה. שלא כמו אנשי אקדמיה או עסקים, אני וחברים נוספים - כמו חיים רמון וחגי מרום - פרלמנטרים במקצוענו. אנחנו לא נסיכים ולא באנו ממשפחות של פוליטיקאים, התפתחו בתוך המסגרות המפלגתיות והגענו למנהיגות נבחרת. אנחנו מייצגים את המודל הזה שהוא עכשווי וזוכה לאמון. הצמיחה בתוך המערכת תרמה בעיקר לסגנון העבודה, אך גם לידע המקצועי. אתה לומד להכיר את העבודה הפוליטית, הכלים שלה והמיומנויות הטכניות, ואין ספק שזה יוצר יתרון יחסי מסוים, בוודאי בתחילת הדרך.

ש': מהי דעתך בנושא תדמית הכנסת וחברי הכנסת בעיני הציבור? האם וכיצד הנושא משפיע על עבודת חבר הכנסת?
ת': אין ספק שאנחנו חברי הכנסת אשמים בתדמית הקשה שנוצרה בציבור. אירועים כמו המאבק סביב המשכורת היו מבישים, ואנו משלמים על כך מחיר אדיר. נגרם נזק אמתי, בלתי הפיך. לציבור יש תחושה שאנחנו מרוויחים המון, ועובדתית אין זה נכון. לתדמית הקשה יש השפעה על חוסנה של הדמוקרטיה, ועלינו לפעול לשיפור המצב; לדוגמה: אני בעד לקצר את הפגרות. הכנסת היא מקום עבודה שדורש תוצאות, ולא מקום לעשות פוליטיקה בלבד. התפוקה שלו נמוכה מדי, והמבחן שלו כנציגי ציבור מחמיר יותר.

ח"כ זאב בוים

ש': כיצד היית מגדיר את עבודתך כחבר כנסת. מהו העיקרון המרכזי בתפיסת התפקיד שלך?
ת': חלק חשוב מהעבודה הוא פעולת החקיקה, אך אינני בטוח שאצלי היא עיקרית מבחינת הנפח והזמן מסך הפעילות הכוללת. מהרגע שאתה עובד בכנסת, היריעה מתרחבת והיקף הנושאים שאתה יכול ומרגיש מחויב לעסוק בהם גדול בהרבה ומקבל אוריינטציה לאומית. קיימת התרוצצות כפולה בין היותך שליח או נציג של ציבור בוחרים. אני רואה עצמי יותר כשליח אשר יריעת המחויבות שלו היא ממלכתית וכלל ארצית, גם בגלל שאני חבר במפלגה גדולה. אולם בשל תפקידיי הקודמים, אני מרגיש עצמי במידה רבה גם נציג המחויב לסקטור של ערי הפיתוח, ונציג תושבי הדרום אשר בחרו בי בפריימריז האזוריים.

ש': האם קיים פער בין הציפיות לפני הכניסה לתפקיד לבין התפקיד בפועל?
ת': מאחר ובתפקידיי הקודמים הייתי בחיכוך עם הממשל המרכזי ועם חברי הכנסת, הכרתי את המערכת אליה אני נכנס וידעתי מה אני רוצה להשיג. למרות ההיכרות, נוצרה אצלי אכזבה מסוימת מחולשתו של המוסד וממידת היכולת הנמוכה להשיג השפעה ממשית, זאת, אולי בגלל העובדה שאני בא מתפקיד כל כך אקזקוטיבי כמו ראש עיר, שם אתה יכול להניע דברים במהירות ואפקטיביות גדולים יחסית. הכנסת היא מקום בו נעשה תהליך של חקיקה, בו עושים פוליטיקה ועובדים במסלולים ארוכי טווח. מהות האכזבה היא בעבודה מול פניות הציבור. חבר הכנסת משמש בעיקר כמתווך בין האזרח לרשויות, כפותח דלתות ולא כמשפיע באופן ישיר.

ש': הספרות טוענת כי אחד השינויים הבולטים בהרכב ואופי חברי הפרלמנט הוא התמקצעות גוברת והולכת. העבודה הפוליטית הופכת להיות משרה מלאה לאורך זמן. מה דעתך על הבחנה זו ומהו לדעתך המצב בישראל?
ת': בוויכוח שהתקיים בכנסת ה-13 על חוק חסינות חברי הכנסת והעיסוק הנוסף, תמכתי בגישת בית המחוקקים שהכריע כי תפקיד חבר הכנסת חייב להיות תפקיד במשרה מלאה. העושר ומגוון הנושאים בהם מטפל חבר הכנסת הוא עצום; עיסוק נוסף מגדיל את נפח העבודה למידה החייבת לבוא על חשבון העומק והמקצועיות. בעידן המדיה והתקשורת, פוליטיקאים נדרשים להתמקצעות הולכת וגדלה. חבר הכנסת חייב להיות דרוך ומוכן כל הזמן. התחרות הסמויה בין חברי הכנסת על עדשת המצלמה והסטטיסטיקה באה לעתים על חשבון איכות העבודה.

ש': מהם, לדעתך, ההיבטים בעבודה המקצועית של חברי הכנסת אשר זקוקים לחיזוק? האם ההכנה שמקבלים חברי הכנסת עם כניסתם לתפקיד מספיקה?
ת': הנושא הזה איננו מפותח. הכנסת נתנה קורס מזורז על תהליך החקיקה, אך רק על קצה המזלג. התנועה הפוליטית מספקת הכנה המתמקדת בפעילות חבר הכנסת בבית המחוקקים כאיש פוליטי. השיטה כאן היא לקפוץ למים ולהסתדר. לדעתי, יש מעט מאוד חברי כנסת שמכירים את מנגנון הכנסת וכיצד הוא פועל, באופן שמאפשר קליטה מהירה ופעילות יעילה. רוב חברי הכנסת החדשים הולכים כסהרורים בתקופה הראשונה. גם אני, אשר באופן יחסי הגעתי עם רקע והיכרות, הרגשתי שחסרים סיוע והדרכה מעמיקים וממוסדים. אמנם הוסיפו עוזר פרלמנטרי, אך עדיין הסיוע המקצועי לא מספיק.

ש': מהי דעתך בנושא תדמית הכנסת וחברי הכנסת בעיני הציבור בנושא? האם וכיצד הנושא משפיע על עבודת חברי הכנסת?
ת': התדמית הקשה היא פועל יוצא של התנהגות חברי הכנסת; אולם לעתים קרובות התדמית שנוצרת מתוך המסך הקטן שונה לגמרי מהעבודה הפרלמנטרית השוטפת של חבר הכנסת. הציבור רואה רק את ישיבות המליאה ולא מכיר את עבודת חברי הכנסת בוועדות, בפגישות, בטיפול בפניות ציבור וכדומה. התדמית לא מנעה ממני להיכנס לתפקיד, וגם לא נתקלתי במקרים בהם היא פוגעת בעבודה השוטפת. למרות התדמית והביקורת הקשה בציבור, אזרחים פונים אליך באופן ענייני ויודעים שאתה יכול לסייע. אני מרגיש שברוב המקרים ההתייחסות האישית אלי היא עניינית, ומנותקת מהתדמית הכללית שנוצרה.