פרויקט חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה: דמוקרטיה בעיני הציבור

דעת קהל מהווה חוליה חשובה בכל הדמוקרטיות בקשר שבין האזרח לבין הפוליטיקאים, בין העם לבין המנהיגות, בין ההמונים לבין האליטות. חקר דעת הקהל מאפשר לקבל תמונה על מה שנעשה בישראל מנקודת מבטו של האזרח. הזיקה שבין מקבלי ההחלטות לבין הציבור היא חיונית בכל הנושאים הנוגעים למדיניות ציבורית.

המכון הישראלי לדמוקרטיה יזם את הפרויקט "דמוקרטיה בעיני הציבור", שתכליתו לעקוב אחר דעותיהם של אזרחי ישראל על אודות ערכים דמוקרטיים, סוגיות של מדיניות ומדדים חברתיים. במסגרת פרויקט זה ייערכו ארבעה סקרים מדי שנה, שיעסקו בנושאים הבאים:

• מחויבות לערכים דמוקרטיים
• המפגש שבין ערכים סותרים לכאורה (דמוקרטיה מול מדינה יהודית, למשל)
• סובלנות כלפי קבוצות ורעיונות
• הערכת זכויות אזרח וחובות אזרחיות
• הערכת תִפקודם של המוסדות הדמוקרטיים
• השתתפות ויכולת השפעה על החיים הציבוריים
• התפתחות מאפיינים של חברה אזרחית
• ידע על אודות המוסדות הדמוקרטיים של המדינה
• הערכת האמון במוסדות המדינה.

כל סקר תלת-חודשי מבוסס על מדגם מייצג של כל הישראלים. הסקר נערך בעברית, ברוסית ובערבית, בהתאם לשפתו של המשיב, עובדה המאפשרת ייצוג מדויק יותר של עמדות אזרחי ישראל. סקרים אלה הם פרויקט עליו שוקד מרכז גוטמן שהפך לחלק מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, לאחר שהמכון הישראלי לדמוקרטיה נטל תחת חסותו את ארכיון מכון גוטמן למחקר חברתי יישומי.

מאז 1947, עת הוקם מכון גוטמן למחקר יישומי, הוא מספק סקרים אשר משמשים ברומטר לדעת הקהל הישראלית. ההיקף הנרחב של הבעיות וההישגים של המדינה משתקף במכלול המחקרים שנערכו על-ידי המכון, ובגיוס של מכון גוטמן לתרום בעִתות משבר. תקופות של הגירה, מיתון כלכלי, מלחמה ושלום מתועדות כולן במחקרי המכון. בסך הכול פרסם מכון גוטמן כ-1200 מחקרים כמענה לבעיות שהוצגו על-ידי מגוון של סוכנויות פרטיות וציבוריות.

מרכז גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה פועל בשתי תכניות במקביל: האחת, "דמוקרטיה בעיני הציבור", פרויקט אשר יאפשר להמשיך לעקוב אחרי דעת הקהל בישראל השנייה, כוללת מאמץ לקודד מחקרים קיימים ועתידיים. לאחר קידוד המידע הטמון במחקרים הוא יהיה נגיש אלקטרונית בעברית ובאנגלית לחוקרים, לקובעי מדיניות, להיסטוריונים, לסטודנטים ולעיתונאים. תכנית זו תתאפשר בזכות מענק תלת-שנתי שהתקבל מקרן ישראל-גרמניה. המכון הישראלי לדמוקרטיה מחויב לשמר את מחקרי העבר לשימושם של חוקרי העתיד בצורה מתוחכמת וידידותית למשתמש, ולהמשיך במאמץ מחקרי זה גם בעתיד.