כנס ראש הממשלה לניהול ציבורי חדש

אחת המשימות הארגוניות המורכבות הניצבות בפני ממשלות ישראל היא ביצוע רפורמה מקיפה במבנה המערכת הציבורית, שתוביל לשיפור משמעותי באיכות השירותים המסופקים לציבור האזרחים ולהוזלה ניכרת בעלותם. ניסיונות קודמים לבצע רפורמות במגזר הציבורי נתקלו בקשיים וזכו להצלחה חלקית בלבד. בעת האחרונה מתחדשים המאמצים בתחום זה, לאור הכרזתו של ראש הממשלה אהוד ברק על כוונתו לפעול ליישומה של רפורמה מקיפה במערכת הציבורית.

בתאריכים 17-16 לפברואר 1999 ניתן אות הפתיחה הרשמי למהלך. משרד ראש הממשלה בשיתוף עם המכון הישראלי לדמוקרטיה ערכו כנס מיוחד, שמטרתו הנעת תהליך הרפורמה. לכנס ראש הממשלה לניהול ציבורי חדש זומנו כמאה מראשי המערכת הציבורית בישראל, מנכ"לים של משרדי הממשלה, בעלי תפקידים מקבילים בשירות הציבורי, ראשי חברות ממשלתיות מרכזיות, ראשי תאגידים וגופים סטטוטוריים, נציגי המגזר העסקי וראשי ההסתדרות, מומחי אקדמיה וראשי מערך הרפורמה בארה"ב ובריטניה. מטרת הכנס הוגדרה, כאמור, כ"הנעת הרפורמה, רתימת ראשי המערכת הציבורית לקידומה וליבון הקשיים והמכשולים הניצבים בדרך ליישומה, תוך ניסיון לבחון ולשרטט את קווי המחלוקת וההסכמה בין גורמים שונים העתידים להיות מעורבים בביצועה".

בצד הכנס נקטו ראש הממשלה אהוד ברק ומנכ"ל משרדו, יוסי קוצ'יק, בשני צעדים משלימים שנועדו לקדם את התהליך. הראשון - הקמתה של ועדה ציבורית-מקצועית לגיבוש קווי היסוד של הרפורמה, בראשות ד"ר יורם טורבוביץ', שתגיש את המלצותיה עד חודש אוקטובר שנה זו והשני - הקמת מטה מיוחד במשרד ראש הממשלה שתפקידו לפעול בצד הוועדה ליישום ולקידום הרפורמה. כראש המטה מונה אברהם בן שושן, מי שכיהן בעבר כמנכ"ל משרד העבודה והרווחה וכמפקד חיל הים.

על-פי כתב המינוי של הוועדה, תפקידה הוא לבחון ולהמליץ באשר למבנה, להיקף ולאופי של הרפורמה הדרושה במערכת הציבורית, לרבות הבחנה בין קביעת מדיניות ליישומה והדרכים למימוש הבחנה זאת בגופים ציבוריים לגבש עקרונות למיפוי פעולות הממשלה ולבחינת נחיצותן והתאמתן של הפעולות המבוצעות כיום לקבוע כללים לרענון נוהלי העבודה של משרדי הממשלה ולבחינתם השוטפת, תוך התייחסות לתרומתם של נהלים וכללים קיימים לעמידה ביעדי השירות הציבורי לבחון את שילובן של הגדרות תשומה ותפוקה בכל מגזרי הסקטור הציבורי ואת הערכת פעולתן של המערכות הציבוריות על פי ביצועיהן לבחון הגדרות של סמכות ואחריות של מנהלים ועובדי ציבור, ולבסוף - להציע דרכים להטמעת עקרונות של שקיפות ודיווחיות במערכות הציבוריות. כל זאת, במטרה להתאים את הסקטור הציבורי לצרכים ולמשימות הניצבות בפניו בשנות האלפיים.

הניסיון לקדם רפורמות מבניות רחבות היקף במערכות הציבוריות נתקל לא פעם בחוסר אמון ובספקנות. "הממשלה לא תעשה דבר", "היינו כבר בסיפור הזה", ו"מה שהיה הוא שיהיה" הן חלק מהתגובות השכיחות המלוות את מי שעוסק בתחום. כדי להתגבר על הנימה הספקנית ולראות כי דברים אפשריים, גם אם לא במאה אחוזי הצלחה, שמעו משתתפי הכנס בשני ימי הדיונים את הרצאותיהם והערותיהם של הנציגים הבריטים והאמריקנים, שהחלו בתהליכים דומים לפני כמה שנים והתמודדו בהצלחה עם טענות ואמירות דומות.

בימים אלה מתחילה בפעולתה הוועדה הציבורית-מקצועית, שחברים בה מנכ"לים של משרדי הממשלה, נציגים חיצוניים ומומחים. עתה מוטל עול החשיבה, התכנון והביצוע על הוועדה, על המטה ועל הממשלה, ובראש ובראשונה על ראש הממשלה ומנכ"ל משרדו, שקיבלו על עצמם את קידום התהליך כחלק מסדר היום הפוליטי והמקצועי שלהם.