סמכויות יושבי ראש ועדות הכנסת

ראיונות עם ח"כ עוזי לנדאו וח"כ נעמי חזןהראיונות התקיימו עוד בתקופת כהונתה של הכנסת הארבע-עשרה.

ח"כ עוזי לנדאו 

שני תיקונים שהועברו לתקנון הכנסת מטילים סנקציה של יושבי-ראש הועדות במקרה של עיכוב הצעות חוק פרטיות. אילו כלים נוספים עומדים לרשות הכנסת וחברי הכנסת הבודדים בבואם לפקח על עבודת הועדה ותפקוד היו"ר?
בדרך כלל, פרסום באמצעות התקשורת היא הדרך הפוליטית האפקטיבית ביותר שעומדת לרשות חברי הועדות על מנת להשמיע את טענותיהם ומורת רוחם מתפקוד הועדה ויושב הראש. האיזונים מופעלים בדרך כלל מצדם של חברי האופוזיציה. יושב-ראש הועדה יכול להיתקל בהתנגדות מצד חברי הועדה גם מתוך דיוני הועדה עצמה. חברי הועדה יכולים גם לבקש להעלות הצעה לסדר היום על ידי הצגתה במשך דקה או שתיים והצבעת חברי הועדה בנושא. באמת צריך עימות חריף מאוד בתוך הועדה כדי לגייס את ועדת הכנסת, יושב ראש הכנסת, ומליאת הכנסת. זה מתרחש רק במקרים קיצוניים, כפי שהיה במקרה של ח"כ רייסר ז"ל, שהועבר מתפקידו בשל עיכוב הצעת חוק בועדה. לאחרונה, התעורר עימות סביב נושא זה בהקשר של חוק הבחירה הישירה. לי לא הזדמן להיתקל במקרים כאלה. אני לא "לוליין" תקנון. כח"כ התמקדתי בקידום נושאים שונים בשל חשיבותם הרבה. ישנם אינטרסים של יושב-ראש הועדה, גם בועדת החוץ והבטחון יש העדפה שלי כיו"ר, אולם גישה עניינית ורצינית צריכה למנוע מצב של עימותים.

האם יש מקום למעורבות גדולה יותר של חברי הועדה בקביעת סדר היום של דיוני הועדה?
סדר היום של דיוני ועדת חוץ ובטחון נקבע תוך כדי התייעצות עם חברי הועדה לגבי אילו נושאים חשובים יותר לעבודת הועדה. ההחלטה הסופית היא של יושב-ראש הועדה. האוזן צריכה להיות כרויה למה שחושבים חברי הועדה.

בתקופת כהונתן של שתי הכנסות האחרונות חלה עליה חדה במספר הצעות החוק הפרטיות שהועברו לטיפול הועדה. האם לאור זאת דרושה הקמתם של מנגנוני "סינון" נוספים להצעות החוק הפרטיות (פרט לקריאה הטרומית)?
מספר הצעות החוק הפרטיות הוא דבר בלתי סביר. גם יושבי-הראש והועדות החרוצים ביותר לא יכולים לטפל במספר כה רב של הצעות לעומק ובצורה יסודית. חלק מן ההצעות עולות משום שחברי-כנסת רוצים להשיג כותרות. יכול להיות שהוועדות עצמן הן אלה שצריכות להוות את מנגנוני הסינון. מנגנון סינון נוסף שקיים הוא הגבלת מספר הצעות החוק והצעות לסדר שרשאי חבר כנסת להגיש במהלך מושב אחד של הכנסת (סעיף 81 לתקנון הכנסת קובע שועדת הכנסת תיקבע את מספר ההצעות לסדר היום והצעות חוק פרטיות לכל סיעה בהתאם לגודלה - ד.ב.)

האם יש הבדל מהותי באופן שבו מטופלת הצעת חוק פרטית והצעת חוק ממשלתית לאחר שהן מגיעות לועדה?
אין הבדל באופן שבו מטפלת הועדה בהצעות שמקורן ממשלתי או פרטי. הגישה היא תמיד עניינית. ועדת החוץ והבטחון עסקה בקדנציה האחרונה בהצעות חוק חשובות, חלקן פרטיות (דוגמת תשלום גבוה למשרתי מילואים, נושא חיסיון תחקיר מבצעי, ועוד) וחלקן ממשלתיות דוגמת חקיקה הקשורה בתקנות שעת חירום (חקיקה שמקורה מן הממשלה), שבה דנים בדחיפות משום שיש לכונן את החקיקה לפני שהתקנות הקיימות יצאו מתוקף. העדיפות להצעות החוק ניתנת לגופו של עניין (למשל, במושב - הקיץ ניתנה עדיפות לטיפול בהצעת חוק השב"כ). מניסיוני עד כה, השיקולים הם תמיד ענייניים ומה שקובע הוא טיב ההצעה עצמה - הצעה חשובה מקבלת עדיפות גבוהה.

האם לדעתך התיקונים האלה מעידים על צורך ברפורמה כוללת יותר של ועדות הכנסת ותפקיד היו"ר, בהינתן תפקידן החשוב של הועדות בתהליכי החקיקה?
אני לא חשתי בצורך לרפורמה בנושא הזה. צריך שהועדה לא תהיה בת-ערובה של היושב-ראש. כאשר יש חוק חשוב צריך למנוע מצב שבו ראש ועדה יוכל למנוע לחלוטין דיון בחוק. אפשר שיהיה ליושב-ראש שביל לנתב את העדיפויות. אם כבר, רפורמה צריכה להיות לגבי היכולת של ועדות הכנסת למלא את תפקידן כראוי. טווח הנושאים שבהם עוסקת הועדה יכול היה להיות רציני יותר אם הוא עומד לרשותנו מטה רציני ומקצועי.

ח"כ נעמי חזן

בדצמבר 98 הועברו שני תיקונים לתקנון הכנסת שתכליתם למנוע עיכוב הצעות חוק פרטיות על ידי יושבי ראש הועדות באמצעות הטלת סנקציה על יושבי הראש. מדוע התעורר הצורך בתיקונים אלה ומה דעתך עליהם?
יושבי ראש הועדות הם הרי "דיקטטורים", ביניהם יש "דיקטטורים נאורים" ושאינם "נאורים". ומכאן שהשימוש השרירותי בסמכות יו"ר לקידום הצעות חוק בעיני הוא לא נכון. אני דווקא שמחתי על התיקונים האלה. זה אומנם לא הכלי הכי טוב אבל המטרה היא לפחות שיהוו גורם מרתיע, שכן יושבי-ראש רבים מנצלים את סמכותם לקידום הצעות חוק פרטיות שלהם.

האם יש מקום למעורבות גדולה יותר של חברי הועדה בקביעת סדר היום של דיוני הועדה?
סדר היום ומידת מעורבותם של חברי-הכנסת בו תלוי ביושב-הראש. חברי הכנסת יכולים להציע הצעות, ויושבי-ראש טובים יכולים להכליל אותן בסדר היום. אם סדר היום יהיה נתון בידי חברי-הכנסת אז הדבר יגרום לפוליטיזציה של עבודת הועדה, וסדר היום יעמוד במחלוקת שבין האופוזיציה-קואליציה, וזה מצב בלתי נסבל. האופן שבו נקבע סדר היום תלוי בנוהג וגם ביושב-הראש.

אילו כלים עומדים בפני ח"כ בודד מול כוחו וסמכויותיו של יו"ר הועדה?
יתכן שצריך אינסטנציות ערעור בנושאים כאלה. המצב בישראל לא שונה בהרבה מהמצב שקיים בקונגרס האמריקאי (בהקשר של סמכויות ראשי הוועדות - ד.ב).

בתקופת כהונתן של שתי הכנסות האחרונות חלה עליה חדה במספר הצעות החוק הפרטיות שהוגשו. על מה מלמדת מגמה זו והאם לאור מגמה זו דרושה הקמתם של מנגנוני "סינון" נוספים להצעות החוק הפרטיות (פרט לקריאה הטרומית)?
הגידול במספר הצעות החוק הפרטיות מלמד על הצלחה יותר טובה של המחוקקים. אני מציעה הצעות חוק כאשר נראה לי שיש להן מקום ושהן בעלות חשיבות. רבות מהצעות החוק הפרטיות עוברות בגלל שהן מקבלות את הסכמת הממשלה ואינן נחשבות במכסה (סעיף 137 ג' לתקנון הכנסת - ד.ב). זה מעיד על כך שיש חברי כנסת שלוקחים את עבודת החקיקה ברצינות. הצעת חוק לא טובה לא תעבור בדרך-כלל. הועדה והמליאה בקריאה הטרומית הן המנגנון המסנן.

האם לדעתך התיקונים האלה מעידים על צורך ברפורמה כוללת יותר של ועדות הכנסת ותפקיד היו"ר, בהינתן תפקידן החשוב בהליכי חקיקה?
אי אפשר להתייחס לרפורמה אם לא לוקחים ברצינות את מספר חברי הכנסת ומספר הועדות. הפרלמנט הישראלי הוא מהקטנים בעולם ועבודת הועדות היא פונקציה של מספר חברי הכנסת ומספר הועדות. עבודת החקיקה הרצינית נעשית בוועדות. צריך לזרז את הטיפול בהצעות החוק, ויתכן שצריך שמנגנוני הסינון בתוך הועדה יהיו בררניים יותר.