מעברי שלטון בישראל

מעבר שלטוני הוא תהליך פוליטי -מנהלי אשר מצוי בלבה הקשה של כל משטר דמוקרטי. כפי שממחישה המציאות האמריקאית, חילופי שלטון מסודרים אינם תהליך מובן מאליו למעשה, מדובר בתהליך מורכב ומסובך, אשר מושפע בראש וראשונה מהסדרים מוסדיים ותרבות פוליטית. בכדי שהתהליך יבוצע כהלכה, יש להיערך לקראתו מלכתחילה - הן בקרב הדרג הנבחר והן בקרב הדרגים המקצועיים - ולבצעו בצורה שקולה תוך שמירה על שלטון החוק וכללי מנהל תקין.

נייר העמדה "מעברי שלטון בישראל - השפעות על מבנה הממשל ותפקודו" מציג מחקר שבוצע בשנים 1998-2000, על-ידי פרופ' אשר אריאן, פרופ' דוד נחמיאס ודורון נבות,על התהליך חילופי השלטון בישראל. המחקר בוחן כיצד בוצעו מעברי שלטון בישראל, תוך השוואת התהליך למעברים שמבוצעים במדינות דמוקרטיות אחרות. המחקר מתייחס הן להיבטים החוקתיים, והן להיבטים פוליטיים ופוליטיים-מנהליים שמשפיעים על התהליך ומעצבים אותו. המחקר בחןבמחקר את ההשפעות השונות שלהתהליך על תפקוד הממשל היוצא, כיצד נערך לכך הממשל הנכנס (בפרט ראש-הממשלה ועוזריו) ובדק את השינויים וההמשכיות שחלו בתחומים שונים של המדיניות הציבורית לאור חילופי השלטון, בעיקר במאה הימים הראשונים לכהונתה של הממשלה החדשה.

החלק הראשון של המחקר מציג את השלבים השונים של תהליך המעבר השלטוני ואת ההשפעות השונות שיש לו על תפקוד הממשל היוצא ועל תפקוד הממשל הנכנס. לאחר מכן מוצגים מספר קריטריונים ומדדים לבחינת ביצוע המבער השלטוני. חלק זה מסתיים במבט השוואתי ובבחינת האופן שבו מתבצע התהליך בארה"ב, אנגליה והולנד. החלק השני מתחקה אחר המעברים שבוצעו בשנים 1977, 1984, 1992, 1996 ו - 1999. כפי שמראה המחקר, המעברים השלטוניים היו שונים מאוד זה מזה אך היה להם מכנה משותף שלילי: בכולם נפל פגם היורד לשורשו של תהליך. מרבית המועמדים לרשות הממשלה לא נערכו כיאות לקראת האפשרות שהשלטון יעבור לידיהם, וכתוצאה מכך הם התקשו לקדם מדיניות ציבורית בתחומים השונים. בחלק מהמעברים לא בוצעה העברת תפקיד נאותה ובחלק מהמעברים לא נשמרו כללי מנהל תקין. אך הפגמים שהתרחשו בתהליכים לא ערערו על סדרי הממשל והם לא פגעו ביציבות השלטון. למעשה, המעבר השלטוני הראשון בוצע בצורה נאותה, חרף העובדה שמפלגת הליכוד והעומד בראשה מנחם בגין לא נערכו כיאות. ניתן לומר כי הדמוקרטיה הישראלית עמדה בהצלחה בפני האתגר שניצב בפניה במעבר השלטוני הראשון שבוצע ב - 1977.

המחקר מציע הסבר מבני-מוסדי להבנת האופן שבו בוצעוהמעברים השלטוניים בישראל. החוקרים גורסים כי ההסדרים המוסדיים שעל-פי הם נבחרים המועמדים לראשות הממשלה משפיעים בצורה מכרעת על יכולתו של הממשל הנכנס להיערך מבעוד מועד לקראת תפקידו. הסדרים אלה קובעים את טיבו מערכת היחסים בין המועמד לתפקיד לבין בכירי מפלגתו, הם משפיעים על אופיו של המועמד והם קובעים כמה זמן יעמוד לראשותו.

המחקר מסתיים בשורה של המלצות לשיפור התהליך. בין השאר, ממליצים אריאן, נחמיאס ונבות, למסד את התהליך בתקנון הממשלה, לקבוע בצורה ברורה יותר מהו מעמדו של ראש הממשלה הנבחר ולהכין תיקי חפיפה מסודרים עם ניירות עמדה שיסייעו לאנשי הממשל החדש להיכנס לתפקידם ולתפקד באפקטיביות.

*תקציר מתוך: אריאן, אשר, דוד נחמיאס ודורון נבות, מעברי שלטון בישראל: השפעות על מבנה הממשל ותפקודו, נייר עמדה מס' 23, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2000.