מה קרה מאז?

במדור זה אנו חוזרים אל מאמרים שהתפרסמו בעבר, ובוחנים התפתחויות שחלו מאז פרסום המאמר בנושא שבו דן.

כמה צודק הצדק הבין-לאומי? (גיליון 33)

המאמר עסק בהתחזקותם של מנגנוני אכיפה בין-לאומיים לצד שינויים חקיקתיים המאפשרים למדינות לשפוט מי שאינם מואשמים בפשעים הקשורים בהן.

בחודש שעבר התקבלה החלטה של בית המשפט העליון בבלגיה המגלמת את האמור ומהווה שלב נוסף בהתחזקותה של המגמה החודרת לריבונותן של מדינות בשמן של זכויות אדם. ההחלטה מבטלת פסיקה של ערכאה נמוכה יותר בתביעה שהגישו בבלגיה ניצולי הטבח במחנות סברה ושתילה ב-1982. שופטי בית המשפט העליון קבעו כי זיקה בין פשע נגד האנושות לבין בלגיה אינה מחויבת כדי שנאשם בפשע יוכל להישפט בגבולותיה.

פרשנות מרחיבה זו לחוק השיפוט האוניברסלי (חוק בלגי מ-1993) מאפשרת את שפיטתו של מנכ"ל משרד הביטחון עמוס ירון, ופותחת פתח לשפיטתו של אריאל שרון משתושלם כהונתו כראש ממשלה. כתוצאה מההחלטה מתאפשרת גם העמדתם העתידית לדין של קצינים ישראלים ונושאי תפקיד אחרים שהיו מעורבים בצורה עקיפה בפרשה, ומאפשרת גם את הסגרתם מתחומה של כל מדינה החברה באיחוד האירופי.

הפסיקה אינה מבטלת עיקרון אחר של המשפט הבין-לאומי המקנה חסינות דיפלומטית לראשי מדינות.

ברית נאט"ו (גיליון 36)

המאמר הצביע על מתח בין חברות הברית המובילות סביב נושא המלחמה בטרור וסביב תפיסת הביטחון של ארצות הברית. הפער בין ארצות הברית, המסתמכת על עליונותה הצבאית והטכנולוגית, לבין אירופה המצדדת בפורומים בין-לאומיים, בולט יותר מתמיד בימים אלה אגב סוגיית המלחמה בעירק ושאלת הגנתה של טורקיה.

בחודש שעבר בלמו גרמניה, צרפת ואיטליה את מימוש סעיף 5 לאמנת נאט"ו המחייב סיפוק הגנה של כל חברות הברית למדינה חברה מאוימת. טורקיה הפעילה את הסעיף לנוכח כוונות המלחמה בעירק, וזכתה לצידוד אמריקני במשלוח ציוד צבאי לתחומה.

המשבר שאיים על עתידה של נאט"ו גילה את התהום הפעורה בין שני הגושים. בעוד שאירופה מסתייגת מהיסחפות לדינמיקה של מלחמה, ארצות הברית חרדה לגורל כוח הרתעתה של נאט"ו ובזמן שהמנהיגות האמריקנית מאשימה את מדינות אירופה בפחדנות ובשיבה לדפוסי מדיניות תבוסתנית ישנה, המנהיגים שם מנווטים את דרכם על רקע הפגנות אנטי-מלחמתיות רחבות היקף.

המשבר נפתר בדרך של פשרה מבלי שיושבו חילוקי הדעות העמוקים בין הגושים. לפי הצעתו של ראש ממשלת בלגיה, יישלח לטורקיה ציוד הכולל מטוסים וטילים כל עוד ישמש למטרות הגנה בלבד. עם זאת הודגש שהפשרה שהוצעה אינה בבחינת אמירת הן למלחמה בעירק ואינה מבטאת כוונה להשתתפות נאט"ו במלחמה כזאת.