הבחירות בקליפורניה: דמוקרטיה ישירה בפעולה

הבחירות למשרת מושל קליפורניה עוררה תשומת לב רבה בזירה העולמית, בעיקר בשל מועמדותו של כוכב הקולנוע ארנולד שוורצנגר. מעבר לכך, הנסיבות שהביאו לקיומן מעניינות מבחינה מוסדית, חוקתית ודמוקרטית. אמנם מדובר בסך הכול במערכת בחירות של מדינה אחת בארצות הברית; אך העובדה כי כלכלת קליפורניה לבדה היא החמישית בגודלה בעולם מבהירה לנו את החשיבות העצומה של הזירה הפוליטית בה.

מושל קליפורניה המודח, הדמוקרט גריי דייוויס, נבחר באוקטובר 2002 לכהונה שנייה. אולם זמן קצר לאחר מכן נקלעה המדינה למשבר התקציבי החמור בתולדותיה. נלווה לכך משבר פוליטי, כאשר בית הנבחרים של קליפורניה עיכב את הצעת התקציב שהגיש המושל, שכללה בין היתר העלאת מסים. המשבר הפיננסי והפוליטי הביא לשפל באהדה הציבורית כלפי המושל.

התגובה לא איחרה לבוא. סעיפים אחדים בחוקת המדינה מאפשרים לאזרחים ליזום מהלך שסופו הדחת מושל נבחר באמצעות מעין בחירות חוזרות המכונות recall. סעיפים אלה הם חלק ממכלול של כלים חוקתיים מסוג "דמוקרטיה ישירה" המצויים בחוקת המדינה. מקורם ההיסטורי בראשית המאה העשרים, כאשר המושל הפרוגרסיבי היראם ג'ונסון העביר ב-1911 תיקון לחוקה שעניינו העברת אישי ציבור נבחרים מתפקידם. הרציונל היה לספק לאזרחים כלי נוסף להיאבק בשחיתות הממשל ובאישים המכהנים בו. הסעיפים החוקתיים העיקריים המסדירים את נושא ה-recall הם סעיפים 13 ו-14 בפרק השני של חוקת קליפורניה.

השלב הראשון הדרוש להנעת המהלך הוא גיוס מספר מספיק של חתימות - 12 אחוז ממספר המצביעים בבחירות האחרונות - לעצומה הקוראת להחלפת המושל. תהליך איסוף החתימות מוגבל ל-160 ימים. בשלב השני, לאחר שגויס מספר החתימות הנדרש, מושקת מערכת הבחירות ותוך פרק זמן של כשבועיים, אלה המעוניינים להחליף את המושל חייבים להציג טופסי מועמדות. דרישות הסף לאישור מועמדות נמוכות להפליא - כדי להיכנס למירוץ די בחתימות של 65 אזרחים ובתשלום של 3,500$ (אם מועמד מציג יותר מ-10,000 חתימות הוא פטור מתשלום). השלב השלישי והאחרון הוא הליך ההצבעה. הליך זה כולל למעשה שני רכיבים: "שאלת כן או לא" (הבוחר נשאל האם הוא בעד הדחת המושל המכהן), ורשימה של מועמדים מחליפים. אם רוב הבוחרים מצביעים נגד ההדחה, המושל נותר במשרתו ומתעלמים מרשימת המחליפים. אם הרוב מצביע בעד הדחתו, נספרים הקולות והמועמד שזכה ברוב פשוט של הקולות נבחר למשרת המושל.

הבחירות שנערכו בראשית אוקטובר הן ה-recall הראשון בהיסטוריה של קליפורניה. כל 31 הניסיונות הקודמים להחלפת מושל איבדו תנופה במהירות ולא השיגו את מספר החתימות הדרוש. גם הפעם נתקל התהליך בקשיים, ואיסוף החתימות התנהל בעצלתיים. התפנית הגיעה בראשית מאי, כאשר חבר הקונגרס הרפובליקני דארל עיסא נרתם למאמץ והפנה לטובתו מקורות כספיים וארגוניים אדירים. מארגני העצומה נדרשו לאסוף כ-900,000 חתימות (שהן 12 אחוז ממספר המצביעים בבחירות האחרונות למשרת המושל), וב-14 ליולי הצהירו כי אספו הרבה למעלה מכך. ב-23 יולי אישר מזכיר המדינה באופן רשמי כי קרוב ל-1.4 מיליון חתימות אושרו וכי בכך התמלאו הדרישות לעריכת recall.

למחרת הכריז סגן המושל (המוסמך על-פי החוק לקבוע את תאריך הבחירות המיוחדות) כי הבחירות ייערכו ב-7 באוקטובר. בכך נפתח השלב השני של רישום המועמדים. הדרישות הנמוכות לכניסה להתמודדות הביאו לכך שלא פחות מ-135 אזרחים הגישו את מועמדותם.

גם כיום, כמעט מאה שנה לתיקון החוקתי שייסד את ה-recall, יש הרואים בו כלי חשוב ודמוקרטי העומד לצד האזרח ומספק לו אמצעי אפקטיבי ולגיטימי להדיח איש ציבור נבחר ממשרתו. מצד שני, רבים טוענים שזהו כלי מיושן שהיה מתאים לתנאים הפוליטיים של ראשית המאה הקודמת, שאינו מתאים ואפילו מסוכן במציאות של ימינו. נקודות הביקורת העיקריות נגד ה-recall הן:
- סעיף (a)14 לחוקה קובע כי בעת ניסוח העצומה לעריכת בחירות מיוחדות להדחת איש ציבור צריך לציין סיבה; אך כל סיבה היא כשרה. המשמעות היא כי אפשר להדיח איש ציבור לא רק בשל היותו מושחת, מנהל מדיניות גרועה או חסר כישורים, אלא גם "סתם כך". זהו מצב בלתי-נסבל שעלול לערער את היציבות הפוליטית, ומאיים על המנדט שקיבלו אנשי ציבור מתוקף בחירתם או מינויים לתפקיד.
- דרישות הסף למועמדות נמוכות בצורה קיצונית, ומביאות למצב שיש בו מן האבסורד. העובדה ש-135 מועמדים נגשו לתחרות לא מוסיפה כבוד למירוץ למשרה הרמה של מושל מדינת קליפורניה.
- הרוב הפשוט הנדרש להיבחרות (במקרה שהיה רוב להדחת המושל המכהן) עלול ליצור תרחיש שבו המושל ייבחר ברוב זעום של מצביעים. הדבר עלול להיות חמור במיוחד במקרה של ריבוי מועמדים ושיעור הצבעה נמוך. אפשר לדמיין מקרה לא-מופרך שבו מצביעים מועטים טורחים להצביע, וקולותיהם מתחלקים באופן שווה פחות או יותר בין כל המועמדים. במקרה כזה ייתכן שהמושל לא רק יזכה ברוב מינימלי, אלא גם ייבחר על-ידי חלק זעום מן האלקטורט. בחירה מסוג זה אינה רצויה, ועלולה להיות לה להשלכות על הלגיטימיות של הנבחר.
- מבנה התחרות (העובדה כי שאלת הדחת המושל המכהן ושאלת מחליפו נמצאות באותו פתק הצבעה) עלול ליצור מצב לא-ראוי מבחינה מפלגתית ואישית. המקרה הנוחי ממחיש זאת בצורה טובה. תחילה הייתה כוונה במפלגה הדמוקרטית שלא להציג מועמד מטעמה ברשימת המחליפים. על-ידי נקיטת טקטיקה כזו הייתה המלגה מעניקה תמיכה מאוחרת למושל המכהן, ומפגינה ביטחון ששאלת ההדחה תיכשל. אולם טקטיקה זו שונתה בעקבות סקרים וחשש כי אם יודח דייוויס ולא יופיע מועמד דמוקרטי בולט ברשימת המחליפים, המפלגה תינזק. לכן נרשם סגן המושל בוסטמנטה (סגנו של דייוויס) כמועמד מחליף, ויצר מצב מוזר שבו מצד אחד הוא נאמן למושל ופועל למנוע הדחתו ומצד שני הוא עורך מעין קמפיין על-תנאי לקידום מועמדותו הוא.

גם בוונצואלה?

בנוסף לקליפורניה, הליך דומה של recall קיים ב-15 מדינות נוספות בארצות הברית; אולם ברמה של מדינה ריבונית נדיר למצוא כלי כזה. ובכל זאת - החוקה החדשה של ונצואלה מספקת מקרה חריג שכזה. לפי סעיף 72 של חוקה זו, שנכתבה בהשראת הנשיא הוגו צ'אווס והתקבלה ברוב גדול של האזרחים ב-1999 (ראה פרלמנט 25), חתימות של 20 אחוז מבעלי זכות ההצבעה מאלצות נבחר ציבור (שעברה תקופה מינימלית של מחצית כהונתו) לעמוד לבחירה מחודשת - מעין משאל עם או recall על כהונתו.

צ'אווס, שנבחר ב-2000 לשש שנות כהונה, הגיע באוגוסט לנקודה המסמנת את מחצית כהונתו. הכוחות המתנגדים לו אספו קרוב ל-3 מיליון חתימות ובכך הניעו את תהליך הבחירות המיוחדות. רבים חזו כי הבחירות ייתקלו בקשיים רבים: צ'אווס ותומכיו הביעו ספקות לגבי מהימנותן של החתימות ופתחו במאבק משפטי לביטולן; ועדת הבחירות המרכזית אינה מתפקדת בצורה סדירה והכללים לגבי קיום הבחירות המיוחדות לא ברורה לחלוטין. התחזית התאמתה, כאשר ועדת הבחירות פסלה את החתימות בגלל שהן החלו להיאסף טרם התאריך שסימן את מחצית הכהונה.
האופוזיציה לצ'אווס ספגה בכך מהלומה כואבת אך קולות בולטים בשורותיה הבטיחו כי בקרוב יחל ניסיון מחודש של איסוף חתימות.

ברגע האחרון:

ממדגמים ומתוצאות חלקיות של הבחירות עולה כי קרוב ל-55% מהמצביעים ענו "כן" לשאלה הראשונה ותמכו בהדחתו של דייוויס. המועמד ארנולד שוורצנגר נבחר למושל הבא, כאשר גרם 48% מהקולות. סגן המושל בוסטמנטה זכה רק לכ-32% מהקולות ואילו יתר הקולות התחלקו בין המועמדים האחרים. שיעורי הצבעה שנרשמו היו גבוהים למדי, דבר המעיד על העניין הרב שמשכה מערכת הבחירות הזו.