פרלמנט - גליון 66 במסדרונות הכנסת (גיליון 66)

בניגוד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, שמוזכר בישראל חדשים לבקרים, קיומו של התפקיד המקביל לו גם ברשות המחוקקת – קרי: היועץ המשפטי לכנסת – כמעט שאינו ידוע לציבור הרחב. עם זאת, בשנת 2009 עלה תפקיד זה לכותרות כשהתגלע עימות מתוקשר בין יושב ראש הכנסת דאז ראובן (רובי) ריבלין ובין היועצת המשפטית לכנסת דאז נורית אלשטיין (ראו למשל ויסמן, 2009).

רובנו ככולנו שמענו הן על נשיאות המדינה והן על הכנסת. אך כמה מאיתנו מודעים לקיומה של נשיאות הכנסת? הציבור נחשף בדרך כלל לעבודת הכנסת כמו שהיא משתקפת במליאה או בוועדות, ולכאורה נדמה שעבודת הכנסת מתנהלת מעצמה בלי שאיש יכוון או יארגן אותה, אבל זו כמובן טעות. ארגון עבודת הכנסת וניהולה השוטף מופקדים בידיהם של כמה גורמים, שנשיאות הכנסת היא אחד מהם. מאמר זה מבקש להציג את מהותה של נשיאות הכנסת ואת עיקרי תפקידיה. 

נגישות של אזרחים לוועדות הכנסת עשויה לתרום הן לוועדות והן לאזרחים: מנקודת המבט של הוועדות היא עשויה לשפר את הפיקוח של הרשות המחוקקת על הרשות המבצעת, ומנקודת המבט של האזרחים – לחזק את אופייה הייצוגי של הדמוקרטיה הישראלית. עם זאת בימיה הראשונים של הכנסת הייתה נגישותם של האזרחים לוועדות נמוכה למדי, וגם כיום – לאחר שהשתפרה לאין שיעור – היא אינה חפה מבעיות ומחסרונות. מאמר זה יגדיר מהי נגישות אזרחים לוועדות הכנסת, יבחן את התפתחותה במשך השנים ויסקור את יתרונותיה ואת חסרונותיה. 

מרכז המחקר והמידע של הכנסת – המכונה ממ"מ – הוקם בשנת 2000 כדי "לספק לחברי הכנסת סיוע אמין, מקצועי ואובייקטיבי מבית" (מרכז המחקר והמידע, 2010). ואכן, מאז הקמתו נעשה המרכז כלי עזר חשוב בעבודתם של חברי הכנסת. מאמר זה סוקר את חשיבותם של מרכזי מחקר ומידע בפרלמנטים בכלל ובכנסת בפרט, את הרקע להקמתו של הממ"מ, את התפתחותו, את עבודתו ואת השפעתו בתוך הכנסת ומחוצה לה.

השדלנות (לוביזם) היא ניסיון להשפיע על עיצוב מדיניות, והיא נפוצה בדמוקרטיות רבות ומאז שנות התשעים גם בישראל. לצד תרומתה לעקרונות דמוקרטיים חשובים כמו ייצוג אינטרסים והשתתפות פוליטית, היא זוכה גם לביקורת נוקבת ואף נטען שיש בה סכנה אמתית לדמוקרטיה; בשל סכנה זו מדינות רבות נוהגות להסדיר אותה בחוק. מאמר זה יגדיר את השדלנות ויאפיין את סוגיה, יסקור את התפתחותה, ידון בחשיבותה ובסכנות הטמונות בה ויבדוק את הסדרת מעמדה בישראל ובהשוואה בין-לאומית.

מאמר זה יעסוק בתופעת השדלנים המסחריים בישראל כמו שזו באה לידי ביטוי בעבודת הכנסת. המאמר מבוסס על עבודת דוקטור, שהיא גם המחקר האקדמי הראשון שנעשה בישראל בנושא זה (טל, 2009). בתחילה יוסבר מהי שדלנות מסחרית, לאחר מכן יוצגו הגורמים לצמיחתה בישראל אגב התייחסות לשיטות הפעולה של השדלנים והשדלניות, ולסיום תובא סקירה של הסדרת פעילותם של השדלנים בישראל מתוקף תיקון מס' 25 לחוק הכנסת. 

הכנסת וחברי הכנסת אינם יכולים לפעול ללא הגורמים הפועלים במסדרונותיה. גיליון פרלמנט זה מוקדש למוסדות, לגופים ולבעלי התפקידים הפועלים במה שניתן לכנות "מאחורי הקלעים" של הכנסת. אלה מאפשרים את תפקודה התקין ומעניקים תמיכה דינמית לתפקודה היום-יומי. גופים ובעלי תפקידים אלה תורמים למילוי תפקידם של חברי הכנסת, למקצועיותם ולעתים אף לעיצוב עמדותיהם. ואולם בדרך כלל פועלם נותר בצל ואינו חשוף לעינו של הציבור.