פרלמנט - גליון 64 מי הפריט את המדינה שלי? הפרטה, רגולציה והמגזר השלישי: תאוריה ומעשה (גיליון 64)

בעשורים האחרונים התרחשו במקביל שני תהליכים בעלי חשיבות רבה: תהליכי ההפרטה ועלייתם של ארגוני המגזר השלישי. את הקשר בין שני התהליכים אפשר להסביר בשני הסברים סותרים שחלוקים ביניהם בתשובה לשאלה - מה קדם למה, מהי הביצה ומה התרנגולת? יש הגורסים כי ארגוני המגזר השלישי התחזקו בתגובה לתהליכי ההפרטה של שירותי המדינה: המדינה הפסיקה לספק שירותים מסוג מסוים, וארגוני המגזר השלישי מילאו את החלל שנוצר. לעומת זאת יש הגורסים כי התהליך היה הפוך, ותהליכי ההפרטה התאפשרו בין היתר בשל פעילותם של ארגוני המגזר השלישי; ראשית משום שבעצם קיומם הם העניקו לגיטימציה לקיומה של חלופה למדינה, ושנית משום שהם דרבנו את המגזר הממשלתי להפריט לידיהם יותר שירותים. כך או כך, אין ספק כי קריסתה של מדינת הרווחה, התעצמותם של תהליכי ההפרטה ועליית כוחם של ארגוני המגזר השלישי קשורים זה עם זה קשר בל ניתק.

אישור התיקון לפקודת בתי הסוהר, המאפשר הקמת בית סוהר פרטי, ב-2004 ופסילתו  על ידי בג"ץ ב-2009 (בג"ץ, 2009) מבטאים את המחלוקת סביב תהליך ההפרטה במדינת ישראל (על ההיבט התאורטי של ההפרטה ראו "הפרטה – סקירה תאורטית והיסטורית", בגיליון זה). תהליך זה משפיע עמוקות על חיי הכלכלה והחברה במדינת ישראל וכל על חיי היום-יום של כל אזרח ואזרח. מטרתו של מאמר זה לסקור מבחינה היסטורית את תהליכי ההפרטה המרכזיים במדינת ישראל, ולעמוד על סיבותיה ועל השלכותיה. כדוגמה יציג המאמר את הפרטת החברות הציבוריות ואת הפרטת השירותים החברתיים, בעיקר שירותי החינוך והבריאות.

 אף שהפרטה היא מונח חדש יחסית, בשלושים השנים האחרונות היא אחת התופעות שהשפיעו ביותר על חיי הכלכלה והחברה בעולם. מאמר זה יגדיר את ההפרטה, יעמוד על מאפייניה המרכזיים, יבחן את סוגיה ואת הטיעונים בעדה ונגדה ויסקור את התפתחותה ברחבי העולם בעשורים האחרונים.

מטרתו של מאמר זה לדון בהשפעתו של תהליך ההפרטה על השליחות החברתית והאזרחית של ארגונים ללא כוונת רווח (אלכ"רים) שמספקים שירותים חברתיים. הפרטה במקורה מתייחסת להעברת אחדים מתפקידיה המסורתיים של המדינה ואף חלק מנכסיה לידי גופים חוץ ממשלתיים, בכללם ארגונים פרטיים למטרות רווח וארגונים ללא כוונת רווח. באופן אחר ניתן לראות תהליך זה כחלוקה מחדש של התפקידים בין הממשלה ובין ארגונים לא ממשלתיים. על פי חלוקת עבודה זו, הממשלה יוזמת חקיקת חוקים שעל פיהם השירותים מסופקים, היא מקור המימון העיקרי שלהם והיא שקובעת את תכניות השירות ואת הסטנדרטים של הכמות והאיכות. עוד היא אחראית לפיקוח ולבקרה על אספקת השירותים. הארגונים הלא ממשלתיים מופקדים, על פי חלוקת עבודה זו, על האספקה הישירה של השירותים ללקוחות הזכאים להם. תהליך זה ידוע גם כ"הפרטה חלקית" או כ"רכישת שירותים על ידי הממשלה באמצעות חוזים" (Purchase of Service Contracting) (Schmid, 2003; Schmid and Hasenfeld, 2008) (להרחבה ראו "הפרטה - סקירה תאורטית והיסטורית", בגיליון זה).

המושג "רגולציה" טומן בחובו פרדוקס: מצד אחד בשנים האחרונות השימוש בו נעשה תכוף יותר ויותר וההכרה בחשיבותו רק הולכת וגוברת. ומן הצד האחר נדמה שככל שמתעמקים בו יותר, כך מגלים עוד חילוקי דעות בנוגע לטיבו הן בין חוקרים באקדמיה והן בין "אנשי שטח", והגדרתו המדויקת טרם הובהרה. לאמתו של דבר המונח רגולציה מופיע בהקשרים רבים, והמונחים העבריים שנקבעו לו מבטאים את מגוון שימושיו: ויסות, אסדרה, פיקוח ותקנות.

הפרטת שירותים חיוניים ורגולציה של אספקת שירותים ומוצרים בידי המדינה עומדות בשנים האחרונות בלבה של מחלוקת בין חסידי השוק החופשי, הסבורים שניתן להפריט כמעט כל דבר, ובין המתנגדים, הסבורים שעל המדינה להיות אחראית למתן שירותים חיוניים ולערוב לרמה מינימלית של קיום אנושי מכובד של אזרחיה.