פרלמנט - גליון 68 זכות השביתה (גיליון 68)

יום שני, 2 בדצמבר 2003. ההסתדרות מאיימת להכריז על מגה-שביתה - הפסקת עבודה בכל המשק בשל חילוקי דעות בנושאים רבי חשיבות: שינויים במערכת הפנסיה, שינויים מבניים בגופים ציבוריים ושינויים במרקם יחסי העבודה שמקורם בהתערבות השלטון, בין השאר באמצעות חקיקה. ארגוני המעסיקים במגזר הפרטי פונים לבית הדין הארצי לעבודה בבקשה למנוע את קיומה של השביתה. בית הדין מתכנס בהרכב מלא - שלושה שופטים וארבעה נציגי ציבור - ומתלבט בין הגנה על המשק ובין הגנה על חופש השביתה. הדיונים מתמשכים ופתרון אינו מסתמן. סמוך לחצות משמיע אחד מנציגי הציבור את הביטוי Semi-Strike [1] ,  והנשיא מגיב בביטוי Virtual Strike. כך נוסף כלי השביתה הווירטואלית לאוצר המונחים של מנגנוני יישוב סכסוכי העבודה בישראל.

בספטמבר ובאוקטובר 2010 צרפת שותקה למחצה – התחבורה הציבורית פעלה באופן חלקי, שדות תעופה נסגרו, הדלק בתחנות רבות נגמר והאשפה נערמה ברחובות – כשמיליוני עובדים שבתו והפגינו במחאה על ההחלטה להעלות בשנתיים את גיל הפרישה לפנסיה. עובדים במדינות רבות אחרות הביטו בהם בעיניים כלות, בין היתר משום שידעו שספק אם הם עצמם יוכלו לארגן שביתה דומה: בשווייץ למשל שביתה כזאת אינה אפשרית, משום שלעובדי המגזר הציבורי אסור לשבות; גם בבריטניה ספק אם שביתה כזאת יכולה הייתה לצאת לפועל, משום שכל שביתה במדינה דורשת אישור מוקדם של רוב העובדים בהצבעה חשאית והודעה למעסיקים מראש - שבעה ימים לפחות - על הכוונה לקיים הצבעה.

שביתה היא "סירוב מאורגן לעבוד כצורת מחאה של גוף עובדים, בדרך כלל בניסיון להשיג ויתור או ויתורים מהמעסיק שלהם" (New Oxford American Dictionary).
זכות השביתה נחשבת אחת מזכויות היסוד הכלכליות-חברתיות בדמוקרטיה, ומוכרת ככזאת בחוק הבינלאומי וכן בחוקים ובפסיקות במדינות שונות (להרחבה ראו "שביתות במבט השוואתי", בגיליון זה).

שביתת עובדי משרד החוץ בינואר 2011, שביתת הפרקליטים ב-2010, שביתת הסגל האקדמי הבכיר ב-2007, שביתת הנמלים ב-2004, שביתת הרופאים הגדולה ב-1983 – אלה כמה מהשביתות הבולטות בהיסטוריה של מדינת ישראל, ואליהן מצטרפות גם השביתות ה"כמעט קבועות" ברשויות המקומיות, בביטוח הלאומי, בכלל המשק וכיו"ב. כל אלה יחד מעלים את השאלה הבלתי נמנעת: האם מדינת ישראל משביתה את עצמה לדעת? למאמר זה שתי מטרות עיקריות: האחת – לבחון את זכות השביתה, על ייעודה ומעמדה, בראי החוק והמשפט הישראליים. והאחרת – לבחון מבחינה אמפירית מהם מאפייני השביתות בישראל: מי שובת, כמה שובתים ומאילו סיבות.

בבוקר כשהשכמתי ופתחתי את החלון/ מהריח של הזבל קפץ עלי רעיון/ מדליק, אמרתי, מרגש, כולם פה שובתים, תשבות/ גם, מה יש?/ למה רק מורים, משרד הפנים, מחלקת תברואה?/ מעתה סתם אנשים יכריזו על סכסוך עבודה..."
("שביתה", הדג נחש (עם MC שירי), חומר מקומי, 2004)