הצנזורית החדשה של הרשת: מדינת ישראל

במכון הישראלי לדמוקרטיה מברכים על החלטתו של ראש הממשלה לבחון מחדש את חוק הפייסבוק, שהחל ממהלך שמטרתו לסייע למלחמה בטרור, והפך לחוק נרחב שיכול להביא להסרת תוכן מכל פלטפורמה, לרבות אתרי חדשות. ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, עמיתה בכירה במכון, מסבירה כי החוק קובע סמכות להסרת תוכן בשל ביצוע של כל עבירה פלילית- מהעלבת עובד ציבור או קריאה לחרם מיסים, ועד הסתה לרצח או לטרור. אם החוק יושלם, אנו עלולים לחזור לימי פקודת העיתונות של תקופת המנדט, בחסות המאה ה-21.

shutterstock

שוורץ-אלטשולר מוסיפה, כי במדינות רבות דנים בימים אלו בחוקים שיביאו לפיקוח על הרשת, אך אין תקדים לחוק נרחב כל כך כפי שמבקשים להעביר בישראל, בו אין מספר מוגבל של עבירות חמורות שלפיהן ניתן להסיר תוכן, אלא ניתן שיקול דעת לרשויות האכיפה לגבי כל סוג של עבירה פלילית. אם חוק הפייסבוק יעבור, הוא יהפוך את המדינה לצנזורית של הרשת וצודק ראש הממשלה שהבין, כי חייבים לתקנו ולהתאימו למטרה שלשמה נולד מלכתחילה"

לקראת ההצבעה הצפויה על חוק הפייסבוק, קוראים במכון הישראלי לדמוקרטיה לחברי הכנסת לערוך שינויים משמעותיים טרם העלאתו להצבעה.

בחוות דעת שכתבו ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר ועו"ד רחל ארידור, מזהירות השתיים כי מדובר בחוק הפוגעני ביותר שחוקק כלפי חופש הביטוי בעשור האחרון, תוך ניצול של החששות מהעולם הדיגיטלי בכדי לאפשר למדינה להפוך לצנזורית של הרשת, ולדלג על ההליך הפלילי הנדרש בכדי לפגוע בזכויות הפרט.

הכותבות מציינות, כי ההצעה היא רחבה מאוד בהגדרותיה, חסרת תקדים בהשוואה בינלאומית, ורחוקה דרמטית ממטרת החוק המקורית לטפל במקרים דחופים של הסתה לטרור ואלימות. כמו כן, ההצעה איננה מתכתבת עם המציאות הגלובלית ויוצרת סתירות בין החוק הישראלי לחוקי מדינות אחרות, שעלולה להציב את החברות השולטות ברשתות החברתיות בסיטואציה שבה הן צריכות לבחור האם לעבור על החוק בישראל ולא להיענות לבקשות המדינה, או לעבור על חוקי מדינות אחרות בהן הן פועלות.

שוורץ-אלטשולר וארידור מדגישות, כי החוק הופך דה פקטו לתחליף להליך הפלילי. כך למשל, נחשף בדיוני הוועדה כי משום שהמשטרה אינה פועלת במהירות הנדרשת לטיפול בתלונות על העלבת שופטים, מבקשים להשתמש בחוק בכדי ליצור מסלול עוקף להליך הפלילי.

הכותבות מציעות להתנות כל הסרת תוכן בפתיחה בהליך פלילי וכן, כי כלל הצווים שיינתנו להסרת תכנים יהיו צווים זמניים ל-90 יום עד למיצוי ההליך הפלילי. עוד מציעות הכותבות, היות שבמהלך הדיונים נחשף כי כבר כיום קיים הליך במסגרתו הרשויות פועלות מול פייסבוק ופלטפורמות אחרות ומבקשות מהן להסיר אלפי תכנים באופן וולנטרי, שמנגנון זה יוסדר ויהיה שקוף לציבור בכדי למנוע צנזורה בלתי מפוקחת של המדינה.

לבסוף מסבירות החוקרות, כי אין לאפשר הכללת עבירות שאין בהן הסתה שעלולה להביא לאלימות מוחשית, וכי יש לצמצם את השימוש בצווים לעבירות קיצוניות במיוחד. כך למשל בגרמניה, בצרפת, בקנדה ובבריטניה, תחולת החוקים הקיימים או המוצעים, הוגדרה לרשימה סגורה של עבירות, בעוד שבישראל המצב הוא הפוך- ורק מספר עבירות מוחרגות מהחוק.