עיצרו את חוק אסדרת הערוצים הייעודיים במתכונתו הנוכחית

המכון הישראלי לדמוקרטיה ועמותת "הצלחה" לקראת הדיון על חוק אסדרת הערוצים הייעודיים: "חקיקה המתנהלת בהליך לא תקין וללא עבודה רצינית"

לקראת הדיון הצפוי היום (ג') בוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה וועדת הכנסת בנושא חוק אסדרת הערוצים הייעודיים, קוראים במכון הישראלי לדמוקרטיה ובעמותת "הצלחה" לערוך בו שינויים מהותיים.

בחוות דעת שנכתבה על ידי ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר ועו"ד אלעד מן, שהועברה לחברי הוועדה, מציינים המומחים, כי החוק עוסק בהצעה שנכתבה כהצעת חוק פרטית מצומצמת, שיועדה לשנות את חוק התקשורת. בפועל, החוק המובא בפני הוועדה, עוסק בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, דבר המעיד על חריגה מהנוהל התקין בהליך החקיקה.

החוקרים מדגישים, כי החלפת הנוסח בחוק המחייב את הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, לפעול למען פלורליזם וייצוג כלל המגזרים והזרמים בחברה הישראלית, לנוסח המחייב את עידוד התחרות באמצעות הסרת חסמים, היא אמירה בוטה ומהדהדת שעשויה דווקא לפגוע במגוון הדעות. מדובר בתפיסה שגויה מהיסוד, כאילו היעדר חסמים פירושו הבאת מגוון, מבלי שנעשתה כל עבודה רצינית שתוכיח טיעון זה. מה שעשוי לקרות עם הסרת החסמים, עשוי להיות דווקא תחרות על כיסיהם של מפרסמים ופנייה למכנה המשותף הרחב ביותר, תוך הדרת השוליים שלא יזכו לייצוג כלל.

בנוגע לשידור חדשות, לא ברור מדוע מבקשת ההצעה לחייב כל גוף שידור לשדר חדשות בתוך שנתיים- אין כל צורך לחייב כל שחקן לשדר חדשות. עם זאת, במידה וגוף תקשורת מסחרי מעוניין בשידור חדשות, אין לאפשר לו לעשות זאת כפי שמבקשת ההצעה ללא הקמת חברת חדשות, שתביא להפרדה בין השדרה הניהולית במערכת החדשות ובמערכת המסחרית. בנוסף, ההגדרות שמבקשת הצעת החוק להחיל שלפיהן ימדדו החובות הרגולטוריות של הגופים השונים, אינן ריאליות לפיקוח של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ויהפכו לאות מתה. מדובר באבסורד שחוק המבקש להוריד פיקוח ורגולציה, ויוצר מדרגי רגולציה בלתי אפשריים לפיקוח.

החוקרים גם קוראים למנוע את הסרת החסמים משידור פרסומות ללא הגבלה בקרב שחקנים קטנים וכן להחיל את הכללים שימנעו שידורי תוכן שיווקי גם בתכניות דוקומנטריות. כמו כן, לא ברורה הסיבה שבגינה מבקשים יוזמי החוק להעלות את היקף הבעלות הזרה האפשרית על ערוצים מסחריים מ-51% ל-74% ועל איזו עבודה היא נסמכת.

שוורץ-אלטשולר ומן, קוראים לחברי הכנסת שלא לאשר את הצעת החוק בנוסחה הנוכחי, מבלי שתיערך עבודה מקיפה סביב השינויים המדוברים שישפיעו על שוק החדשות והדעות העתידי באופן משמעותי ביותר.