חוק הפייסבוק- סכנת צנזורה מטעם המדינה
לקראת הדיון ב"חוק הפייסבוק" המבקש להקנות למדינה סמכויות להסרת תכנים מהרשתות החברתיות באמצעות כלים מנהליים, נשלחה חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה המסבירה, כי מדובר בחוק תקדימי ולא אפקטיבי.
לקראת הדיון מחר (ד') ב"חוק הפייסבוק" המבקש להקנות למדינה סמכויות להסרת תכנים מהרשתות החברתיות באמצעות כלים מנהליים, נשלחה חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה המסבירה, כי מדובר בחוק תקדימי ולא אפקטיבי.
כותבת חוות הדעת, ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, מסבירה כי בניגוד למה שמשתמע מצד המדינה, החוק יחול לא רק על מקרים קיצוניים של הסתה לטרור והוא פותח פתח לסכנת צנזורה מטעם המדינה. מדובר בעצם בחזרה לימי "פקודת העיתונות" שאפשרו למדינה לסגור עיתון ללא הליך פלילי, רק בהתאמה לעידן הדיגיטלי ובאופן רחב בהרבה. יודגש, כי אין מדובר בהליך פלילי וכי המדינה לא מתחייבת אפילו לפתוח בחקירה פלילית כנגד מי שהואשם לכאורה בהסתה. השימוש במשפט מנהלי במעמד צד אחד וללא ראיות קבילות, בכדי להחליט האם נעברה עבירה פלילית הוא אקט משפטי חסר תקדים.
שוורץ-אלטשולר מציינת בחוות הדעת, כי לא רק שלא קיים הסדר תקדימי בעולם הדמוקרטי, אלא שההצעה אף תביא להתנגשות בין חוקי מדינת ישראל לבין חוקי מדינות אחרות בהן העלאת תכנים כאלו הנה חוקית. נשאלת גם השאלה, האם הסרת תוכן פוגעני רק מעיני משתמשי האינטרנט בישראל תימנע הסתה לאלימות וטרור, שמקורן במקרים רבים כלל לא בישראל והאם אקט ההסרה עוד יהיה רלוונטי עד שיושג אישור היועץ המשפטי לממשלה ובית המשפט, בזמן שהתוכן ברשתות מופץ בזמן קצר יחסית.
שוורץ-אלטשולר, מציעה לגבש כלים אחרים להתמודדות עם תופעות ההסתה ברשת, הכוללים בעיקר אכיפה הרתעתית בדיעבד וחינוך מגיל צעיר להתמודד ולצרוך באופן מודע תכנים ברשתות חברתיות. ובמידה והמדינה מבקשת לקדם את החוק הנוכחי, עליה, לכל הפחות להצמיד את הקריטריונים להורדת תכנים לאלו המופיעים בחוק הטרור ולחייב בפתיחת הליך פלילי שיתקיים בבית המשפט המחוזי ולא בבית משפט מנהלי.