הצעת מינוי משנים למנכ"לים מנוגדת לחוק

"הליך עמום שחוקיותו מוטלת בספק שאין לקיימו ללא נציב מכהן" ; יוחנן פלסנר, נשיא המכון: "דווקא בתקופה שבה צפים ועולים חשדות לפגיעה בטוהר המידות בקרב בכירים במערכת הפוליטית, מקודמות יוזמות המבקשות לחזק את הקשר בין השירות הציבורי לפוליטיקאים"

יוחנן פלסנר, נשיא המכון: "דווקא בתקופה שבה צפים ועולים חשדות לפגיעה בטוהר המידות בקרב בכירים במערכת הפוליטית, מקודמות יוזמות המבקשות לחזק את הקשר בין השירות הציבורי לפוליטיקאים"

לקראת הדיון הצפוי ב-18.9.17 בוועדת שירות המדינה על הוספת משנים למנכ"לים במשרדי הממשלה באמצעות מנגנון מינוי בשליטת הדרג הפוליטי, נשלחה חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה לחבר ועדת השירות וליועץ המשפטי לממשלה, הקוראת לעצור את התהליך.

נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה יוחנן פלסנר, מציין, כי "מפליא ומאכזב שדווקא בתקופה בה צפים ועולים חשדות רבים לפגיעה בטוהר המידות בקרב בכירים במערכת הפוליטית ובסביבתם, מקודמות יוזמות המבקשות להחליש את השירות הציבורי ולפגוע באתוס המקצועי שלו. תוספת של עשרות מינויים פוליטים בתפקידים בכירים אינה הפתרון לקשיי המשילות. דרך המלך לחיזוק שירות המדינה עוברת בהמשך הטמעת הרפורמה בשירות המדינה כך שהגמישות הניהולית תתחזק לצד שיפור באיכות הדרג המקצועי והגנה על שומרי הסף".

במכתב ששלחו היום פרופ' מרדכי קרמניצר ונדיב מרדכי מהמכון לחברי ועדת השירות וליועץ המשפטי לממשלה, הם מסבירים כי עצם ההליך העמום, במסגרתו לא מפורסם נוסח לשינוי לעיון והתייחסות הציבור הוא פגום ולא מאפשר להעיר עליו וככל שמדובר בהליך מינוי שאינו כולל מכרז מדובר בהחלטה פסולה. גם אם מדובר בוועדת איתור בת שלושה חברים, כפי שהועלה באחת מההצעות, מדובר ב"מודל מכובס" למינוי פוליטי של משרת אמון. זאת בניגוד לסעיף 12 לחוק שירות המדינה. אם זו כוונת הוועדה, ההחלטה צריכה להתקבל בחקיקה ראשית בכנסת ולא בהחלטה של ועדת השירות או של ועדה ממשלתית.

קרמניצר ומרדכי מוסיפים, כי דפוס קבלת ההחלטה בעת שאין נציב שירות מדינה קבוע, כשידוע שהנציב הקבוע הקודם התנגד לה, הוא מטריד ביותר. דפוס קבלת החלטות זה, בו נושא המשרה המנהלי תלוי באוויר, הוא שימוש ציני בעל אפקט שרירותי. עוד הוסיפו החוקרים, כי יש חשש שגם בהליך המינוי לנציב שירות המדינה, כפי שעולה מפרסומים שונים, יפול פגם ומציינים כי גם לשון החוק מחייבת למנות נציב באופן שהולם את כללי המשפט המנהלי. כך למשל, על המינוי להיעשות בהתאם לנורמה הציבורית, לחובת הנאמנות הציבורית, לאתיקה השלטונית ולוודא כי המועמד מתאים לכהן בתפקיד וכי מינויו לא רק סביר אלא גם ראוי.