חוק מינוי יועצים משפטיים

בעקבות הפרסום על יוזמת שרת המשפטים להעביר את דרך קביעת היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה לוועדות האיתור, אומרים במכון הישראלי לדמוקרטיה כי אמנם ניתן לשנות את דרך המינוי ולהעבירה לוועדה, אך לא בהרכב ובשיטה שמציגה השרה.

לקראת הדיון בחוק המבקש לשנות את דרך מינוי היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, קוראים במכון הישראלי לדמוקרטיה לדחות אותו ולבחון את הצורך בשינוי אופן המינוי, כך שיבטא את הצרכים המקצועיים ולא את הצרכים הפוליטיים.

חוקרי המכון, פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר גיא לוריא, כותבים לחברי הוועדה, כי לא ברור מדוע יש לשנות את השיטה הנוכחית, אך אם כבר נעשית רפורמה, עליה לבטא את מהות תפקידו של היועץ המשפטי כפי שנקבעה בדו"ח הצוות הבינמשרדי שבראשו עמד מנכ"ל משרד החוץ אהרון אברמוביץ בשנת 2008. דו"ח זה, מצא כי יש להשאיר את המינוי לתפקיד היועץ המשפטי במשרדי הממשלה כתפקיד הנבחר במכרז וכי תפקידו הוא להעמיד את הכלים המשפטיים הדרושים ליישום המדיניות ולוודא כי פעילותו נעישת במסגרת החוק והנורמות המחייבות.

בהתאם לכך, מדגישים קרמניצר ולוריא, כי תפקיד היועמ"ש המשרדי מחייב אותו לעצמאות וכי הוא כפוף מקצועית ליועץ המשפטי לממשלה ולא לשר או למנכ"ל המשרד. לכן, ההצעה הנוכחית, במסגרתה בראשות ועדת האיתור עומד מנכ"ל המשרד ובסוף התהליך, מקבל ההחלטה הוא השר, היא בלתי מתקבלת על הדעת. מצב זה, יוצר מצג שווא של ועדת איתור מקצועית, כשבפועל, היא כלי שרת בידיו של גורם פוליטי.

החוקרים מציעים, במידה ואכן נדרש שינוי, הוא יתבצע בהתאם להצעות שנידונו במסגרת ועדת אברמוביץ ובמודל דומה לזה שנקבע במסגרת ועדת שמגר למינוי יועץ משפטי לממשלה (בעקבות פרשת בראון-חברון). לפי מודל זה, תמונה ועדה בראשות שופט עליון אשר תעביר את המלצותיה ליועץ המשפטי לממשלה ולא לשר. מנכ"ל המשרד הממשלתי, יהיה חבר בוועדה ויוכל להשמיע את קולו ורצונו של השר, ובכך יתן משקל גם להיבט הפוליטי באופן מידתי.

לבסוף, מדגישים קרמניצר ולוריא, כי ההתייחסות לתפקיד היועץ המשפטי במשרד הממשלתי כעושה דברו של השר, היא מסוכנת ויש לדחותה על הסף. תפקידו של היועץ הממשלתי הוא להיות נאמן לחוק ולציבור.