הצעת חוק העמותות: פגיעה קשה בארגוני חברה אזרחית

להורדת חוות הדעת המלאה (PDF)

Photo by Chaim Goldberg/Flash90

תקציר

מה קובעת ההצעה?

הצעת החוק של חה"כ קלנר מבקשת לקבוע שני דברים:

1. ההצעה קובעת שכל תרומה הניתנת לעמותה מישות מדינית זרה, תהיה חייבת במס בגובה של 80%, זאת למעט גופים שיזכו לפטור משר האוצר, וכן גופים המתוקצבים ע"י המדינה.
2. ההצעה קובעת איסור על בתי המשפט לדון בבקשות מגוף שרוב תרומותיו מגיעות ממדינות זרות.
   
   

מה הבעיות בהצעה?

• ההצעה תפגע קשות בחלק גדול מארגוני החברה האזרחית בישראל ועלולה להוביל לסגירה מוחלטת של עמותות רבות. כל העמותות שמקבלות תרומות ממדינות זרות או מגופים כדוגמת האיחוד האירופי, שגרירויות והאו"ם ייפגעו באופן אנוש מהחוק.
• ההצעה בלתי חוקתית משום הפגיעה בסמכויות בתי המשפט ובזכות הגישה לערכאות. ההצעה כוללת הוראה קיצונית ביותר שמונעת מבתי משפט להעניק סעד כלשהו לארגונים שרוב תקציבם מבוסס על תרומות ממדינות זרות. הגבלה כזו היא בלתי חוקתית משום הפגיעה הקשה בזכויות מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ומשום שהיא שוללת את סמכות בית המשפט לפי חוק יסוד השפיטה.
• ההצעה נועדה להשתיק ארגוני חברה אזרחית ביקורתיים כלפי הממשלה. החוק מכוון רק כלפי תרומות של מדינות זרות ולא כלפי תרומות פרטיות זרות. הסיבה לכך היא שחלק מהתרומות של מדינות מופנות לארגוני זכויות אדם שמותחים ביקורת על מדיניות הממשלה. מכאן שמדובר ברדיפה פוליטית ובניסיון השתקה וחיסול כלפי ארגונים רק משום שהינם ביקורתיים כלפי מדיניות הממשלה. מעבר לכך, שר האוצר יכול לפטור עמותות שהוא חפץ ביקרן מהמס המוצע, דבר שמוכיח את היות החוק פוליטי ומכוון.
• ההצעה תפגע ביחסי ישראל עם בעלות בריתה במערב. קשה להבין מה ההצדקה לפגוע במימון ממדינות ידידותיות כמו ארה"ב, גרמניה ובריטניה, ולא במימון מגופים פרטיים זרים, חלקם כאלה שהאינטרסים שלהם שקופים וברורים הרבה פחות מאלה של ממשלות ידידותיות. מעבר לכך, החלשת ארגוני זכויות האדם בישראל עלולה להאיץ אף יותר את המאמצים הבין-לאומיים לנקוט הליכים משפטיים מחוץ לישראל נגד מנהיגים ומפקדים צבאיים ישראלים.
  
  

האם קיימת חקיקה דומה בדמוקרטיות אחרות?

אין להצעה זו אח ורע כמעט באף דמוקרטיה מערבית אחרת. הדמוקרטיות היחידות בהן מצאנו חוקים שמזכירים במעט את חוק זה הם הונגריה ופולין, שכידוע מתמודדות עם נסיגה דמוקרטית משמעותית בשנים האחרונות. כך למשל בהונגריה כל ארגון חברה אזרחית המתבסס על מימון חיצוני על ידי מדינות או תורמים זרים, נדרש לסמן את עצמו ככזה באתר האינטרנט שלו ובפלטפורמות שונות של פעילותו. גם חוק זה הוא קיצוני הרבה פחות מהחוק המוצע.

לסיכום

הצעת החוק איננה חוקתית. היא פוגעת ביסודות הדמוקרטיה ותכליתה להשתיק ביקורת כלפי מדיניות הממשלה. ההצעה תפגע באופן אנוש בחברה האזרחית, בזכויות האדם, בחופש ההתאגדות והביטוי, בעקרון השוויון ובשלטון החוק.