הקמת מועצת עורכי דין שתישלט על ידי הממשלה היא חלק מריסוק האיזונים והבלמים בדמוקרטיה הישראלית
הצעת החוק המבקשת לבטל את מעמדה של לשכת עורכי הדין תעניק לממשלה שליטה מוחלטת בבחירת ובקידום שופטים לערכאות הנמוכות. היא תיראה כ"עונש" לצד שזכה בבחירות ותאותת כי הלשכה תפורק אם הנהגתה לא תשתף פעולה עם הממשלה.
Photo by Miriam Alster/Flash90
אנו מתנגדים להצעת חוק מועצת עורכי הדין בישראל, התשפ"ג–2022, שתעלה ביום 25.6.23 לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה, וסבורים שמן הראוי לדחות אותה. יש לראותה כחלק מהמהלך לרסק את האיזונים והבלמים בדמוקרטיה הישראלית, להעצים את כוחה של הממשלה ולהחליש כל גורם מקצועי, מאזן או מבקר את כוחה.
להלן, בקצרה, חוות דעתנו.
- הצעת החוק שבנדון נועדה להפקיע מלשכת עורכי הדין את סמכויותיה לאסדר את מקצוע עריכת הדין, ולהפקידן במקום זאת בידיה של מועצה חדשה שתוקם בהצעת החוק שתהיה בשליטת הממשלה.
- לפי המוצע, בראשות מועצת לשכת עורכי הדין החדשה יכהן יו"ר שימנה שר המשפטים, אשר כשיר לכהונה כשופט בבית משפט מחוזי. מלבדו, יכהנו במועצה עוד ארבעה עורכי דין שאינם עובדי מדינה שייבחרו על ידי ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת (להלן – ועדת חוקה), שלושה עורכי דין עובדי מדינה שייבחרו על ידי שר המשפטים, שופט שייבחר על ידי נשיא בית המשפט העליון, שני נציגים שיבחר שר האוצר, וחבר סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה בתחום המשפט, שתבחר ועדת חוקה. מתוך 12 חברי מועצה, 6 ייבחרו על ידי שרים בממשלה, ו-5 ייבחרו על ידי ועדת חוקה, כלומר על ידי הרוב הקואליציוני בכנסת.
- המשמעות היא שהמועצה הזו תישלט לחלוטין על ידי הקואליציה והממשלה שמינו את חבריה (למשך קדנציה של ארבע שנים עם אפשרות להארכה בשנה על ידי מי שמינה את חבר המועצה).
- ניתן כמובן להתמודד עם שאלת המעמד הרצוי של לשכת עורכי הדין ובדרך האסדרה הראויה של מקצוע עריכת הדין (וגם כאן, לא ברור מדוע יש להקנות פה מעמד לשר האוצר או מדוע רצוי שחבר הסגל האקדמי ייבחר על ידי ועדת חוקה, ולא על ידי דקני הפקולטות למשפטים). אולם לא בכך מדובר כאן. ההקשר הכולל של הצעת החוק הוא הניסיון השיטתי של הקואליציה הנוכחית לדה-לגיטימציה ולפגיעה בעבודת מערכת המשפט (שמגולם בהצעות החוק שהקואליציה קידמה בכנסת בניסיון להחליש את הביקורת השיפוטית ולהשתלט על הוועדה לבחירת שופטים), ובשאיפה של הקואליציה להחליש כל גורם שמבזר את הכוח ובולם את כוחה הרב של הממשלה.הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות); הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4) (ביקורת שיפוטית בעניין תוקפו של חוק).
- בנוסף לביטול מעמדה של לשכת עורכי הדין, הצעת החוק תביא להשתלטות הקואליציה והממשלה על הוועדה לבחירת שופטים ועל הליכי בחירת השופטים. לפי נוסח הצעת החוק, יתוקן גם חוק-יסוד: השפיטה, כך שמספר חברי הוועדה יפחת מתשעה לשבעה, בעקבות הוצאת שני נציגי לשכת עורכי הדין מהוועדה. כך יהיה, לפי המוצע, רוב בוועדה לבחירת שופטים לנבחרי הציבור – ולמעשה לקואליציה, אם היא תתעלם בעתיד מהמנהג של חברות נציג האופוזיציה בכנסת בוועדה.
- אולם גם אם התיקון לחוק-יסוד: השפיטה יוסר בסופו של דבר מנוסח ההצעה, כפי שעולה ממכתב מציע הצעת החוק לשר המשפטים (מיום 21.6.23), שפורסם בסדר היום של ועדת השרים לענייני חקיקה (שהרי המוצע הוא תיקון של חוק-יסוד באמצעות חוק רגיל ולכן לא חוקתי), ובסוף המועצה החדשה תבחר שני נציגים בוועדה לבחירת שופטים (כפי שהיום בוחרת אותם לשכת עורכי הדין) – תקבל הקואליציה כוח מוחלט בהליכי בחירת שופטים לכלל הערכאות למעט לבית המשפט העליון, וכן במינוי נשיא העליון (בפרט, אם תממש את האיומים שהשמיעו חברים בקואליציה לא לכבד את עקרון הסניוריטי). זאת, משום שמועצה חדשה זו מורכבת, כאמור לעיל, מחברי מועצה הנבחרים כמעט כולם על ידי הממשלה והקואליציה. שלושת חברי הקואליציה ושני נציגי הלשכה יהוו רוב של חמישה בוועדה לבחירת שופטים.
- במלים אחרות, משמעות הצעת החוק שבנדון היא לא רק להעניק לממשלה שליטה באסדרת מקצוע עריכת הדין, אלא גם להעניק לה שליטה מוחלטת בבחירת שופטים ובקידומם, באופן שיהפוך את השופטים לתלויים בחסדיה של הקואליציה המכהנת, ויפגע אנושות בעקרון אי התלות השיפוטית.
- נציין עוד כי העלאת ההצעה בנסיבות הנוכחיות, בהן זה עתה הסתיימו הבחירות למועצת לשכת עורכי הדין, בעייתית כשלעצמה ועלולה להיראות כניסיון "להעניש" את הצד שזכה בבחירות, ולאותת, כי הלשכה תפורק אם ההנהגה החדשה של הלשכה לא תשתף פעולה עם הממשלה. בכך גם יש התערבות לא ראויה של הממשלה בבחירות הלשכה.
- יש לציין, כי גם אם תידחה כניסתו של החוק לתוקף, לא יהיה בכך כדי לרפא את הפגמים העקרוניים הגלומים בהצעה הזו. ההצעה הזו עדיין תפגע באי-תלות השופטים בשל דריסת הרגל שתינתן פה לממשלה.
- מסיבות אלה, יש להתנגד להצעה בכל תוקף.