נוסח חוק יסוד: זכויות בהליך הפלילי עלול להחטיא את מטרת החוק

חוקרי המכון מברכים על קידום חוק יסוד: זכויות בהליך הפלילי, אך סבורים שיש מקום לתקן את נוסח חוק היסוד המוצע, משום שהוא צר מדי בהיקף פריסתו בשלושה מובנים עיקריים: תחולתו בזמן רק על חקיקה שתחוקק בעתיד; תחולתו על התחום הפלילי בלבד; גישה "רזה" להיקף חלק מהזכויות. בנוסף, החוקרים סבורים כי יש להעניק לזכויות המפורטות ב הצעת החוק הגנה חזקה יותר

"קידום חוק יסוד: זכויות בהליך הפלילי הוא מבורך, אך חלקים בנוסח הנוכחי עלולים לחתור תחת מטרות החוק", כך אומרים חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה בחוות דעת שנשלחה לחברי וועדת חוקה לקראת הדיון בה היום (ד'). "אין סיבה שישראל תזדנב בנושא זה אחרי דמוקרטיות אחרות. לקבוע שכל החקיקה העוסקת בזכויות במשפט הפלילי חסינה מפניו, להחילו על הדין הפלילי בלבד ולקבוע הגנות חלשות ביחס למקובל במדינות אחרות, זה במידה רבה 'ללכת בלי ולהרגיש עם'", הוסיפו.

בפתח הדברים, החוקרים ד"ר עמיר פוקס, ד"ר גיא לוריא ועו"ד דפני בנבניסטי בירכו על קידום חוק היסוד. "זה כשלושה עשורים, לא חוקקה הכנסת חוקי יסוד שעסקו בזכויות אדם. ההגנה החוקתית שזכו לה עד היום הזכויות בחוק היסוד המוצע, ובהם הזכות להליך עוגן העומדת בבסיסו, היא הגנה חלשה. משום כך, אכן נחוץ לעגן במפורש את הזכות להליך הוגן ואת זכויות המשנה שלה בחוק יסוד", ציינו.  

אולם, לדבריהם, יש מקום לתקן את נוסח חוק היסוד המוצע, משום שהוא צר מדי בשלושה מובנים עיקריים: החוק חל רק על חקיקה עתידית; על התחום הפלילי בלבד; והגישה להיקף חלק מהזכויות מצומצמת. בנוסף, יש להעניק לזכויות המפורטות בהצעת חוק היסוד הגנה חזקה יותר. החוקרים מבססים את חוות הדעת על מחקר שכתבו לאחרונה בנושא.

ראשית, כאמור, החוק אינו פוגע בתוקפה של חקיקה שהייתה קיימת ערב תחילתו, עובדה אשר תצמצמו עד מאוד, ללא כל הצדקה. אכן, רצוי לתת למדינה שהות של שנים אחדות לבחון אם יש מקום לתקן את החקיקה הקיימת בתחום הפלילי כדי שתעמוד בדרישות חוק היסוד, אך אין זה ראוי להעניק לכל החקיקה בתחום הפלילי חסינות מתחולת חוק היסוד המוצע. כך, חוקים העוסקים בסדר הדין הפלילי, ותיקונים מסויימים בחוק העונשין שנכנסו לתוקף בין השנים 1992 ל-2022, יעמדו לביקורת חוקתית דווקא לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שמעגן עקרונות כלליים מאוד, בעוד חוק היסוד שאמור להסדיר את ההגנה על זכויות והליכים אלה לא יחול.

שנית, חוק היסוד המוצע יחול על ההליך הפלילי בלבד. הזכות להליך הוגן היא זכות מסגרת אשר צריכה לחול בכל הליך, לרבות בהליכים מנהליים ואזרחיים שהמדינה יוזמת, משום שהסיכון לזכויות האדם בהם לעיתים אינו פחות מהסיכון בהליכים פליליים, וגם בהם חבה המדינה לקיים או להבטיח הליך הוגן. הגישה הצרה של היא בעייתית במיוחד על רקע מגמה גוברת של הסטת האכיפה מהאפיק הפלילי לאפיק המנהלי.

שלישית, עיגון הזכויות המפורטות רזה. לדוגמה, הזכות לייצוג משפטי מוזכרת אך ורק סביב החירות להיות מיוצג על ידי עורך דין. אולם אין זכר לזכות שנפוצה בחוקות של מדינות, החובה של המדינה לספק ייצוג לאדם שידו אינה משגת לכך. לצד זאת, זכויות אחרות בהליך הפלילי אינן מצויינות במפורש, כגון: הוכחת אשמה מעבר לספק סביר, הזכות להתגונן ולדעת את מהות ועילת האשמה, והזכות לנהל חקירה נגדית. כמו-כן, בזכויות בהליכי מעצר לא מוזכרת זכות להודעה על דבר המעצר לקרוב משפחה של העצור, ולא זכות העצור להיפגש ללא דיחוי עם עורך דין.

בנוסף, ההגנה החוקתית המוענקת לזכויות המפורטות חלשה מדי, בעיקר בשל ניסוח מטרת החוק באופן שמשתמע ממנו שהזכויות הן מכשול בפני הגשמת תכליות ההליך הפלילי, ולא חלק מתכליות אלה.

ד"ר פוקס, ד"ר לוריא ועו"ד דפני בנבניסטי מסכמים, כי חיוני שההזדמנות לבצע מהלך חוקתי משמעותי לא תוחמץ. יש מקום לתיקון שירחיב את תחולת חוק היסוד על חקיקה ישנה ומעבר לתחום הפלילי, וכן את היקף הזכויות המפורטות וההגנה החוקתית שתוענק להן.

רקע: חוק היסוד החדש יעגן ברמה החוקתית זכויות בתחום ההליך הפלילי: הזכות להליך פלילי הוגן, הזכות לייצוג משפטי בפלילים, עקרונות יסוד באחריות הפלילית, חזקת החפות, הזכות נגד סיכון כפול, הזכות נגד הפללה עצמית, זכויות בהליכי מעצר וחקירה, זכויות של נפגעי עבירה, זכויות כנגד ענישה אסורה, וזכויות של קטינים ושל אנשים עם מוגבלויות במימוש זכויותיהם אלה.