קביעת "דרכנו" כגוף פעיל בבחירות מהווה פגיעה בחופש הביטוי
פסק הדין של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט מלצר, לפיו תנועת "דרכנו" נחשבת כגוף פעיל בבחירות ועל כן עליה לפעול בהתאם לחוק מימון מפלגות, מעניק לחוק פרשנות רחבה מדי, באופן הפוגע יתר על המידה בחופש הביטוי
Flash 90
בעקבות עתירת מפלגת הליכוד נגד תנועת "דרכנו - יוצאים לפעולה", קבע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון השופט חנן מלצר, כי תנועת "דרכנו" מבצעת "פעילות בחירות" כהגדרתה ב"חוק V15" בהיקפים כספיים ניכרים. בעקבות פסיקה זו, "דרכנו" לא יכולה לבצע את פעילותה עד שתירשם אצל מבקר המדינה כ"גוף פעיל בבחירות". המחלוקת המרכזית והשאלה שעמדה לדיון בהליך שבנדון הייתה אם "דרכנו" אכן קיימה פעילות בחירות לפי הגדרתה בחוק. מכיוון שלא הייתה מחלוקת שדרכנו פנתה לבוחרים ופרסמה מודעות, השאלה הייתה אם הפרסומים הללו נועדו "להשפיע על בוחרים להצביע בעד רשימת מועמדים מסוימת או להימנע מלהצביע בעד רשימת מועמדים מסוימת".
לפי החלטת יו"ר ועדת הבחירות, "דרכנו" פעלה במטרה שבכנסת הבאה לא תמשול "ממשלה בהרכבה הנוכחי או בהרכב קרוב". האמנם יש להבין פעילות כזו כניסיון להשפיע על בוחרים להצביע (או לא להצביע) עבור רשימה מסוימת? במילים אחרות, האם פעילותה של דרכנו נגד בחירה בקבוצת הרשימות שהיו חלק מהממשלה (או בעד קבוצת רשימות שתומכות בממשלה חלופית), נכנסה להגדרת החוק של פעילות נגד "רשימת מועמדים מסוימת", או שמא הגדרת "פעילות בחירות" בחוק מתייחסת אך ורק לפעילות בעד או נגד רשימה אחת בלבד? חוקרי המכון סבורים כי כוונת המחוקק הייתה להימנע מהכללת פעילות בעד או נגד גושי מפלגות. זאת, כדי להימנע מפגיעה לא מידתית בחופש הביטוי החורגת מהמקובל במדינות אחרות המסדירות פעילות זו.