שר העבודה והרווחה, ח”כ איציק שמולי שפתח את המושב, אמר: "הקורונה שיתקה ומחקה תעשיות שלמות והשאירה צעירים ועצמאים רבים במצב פגיע. ההכשרות המקצועיות הן כלי מרכזי להתמודדות עם המצב הדרמטי הזה. בהקשר זה, הממשלה תשקיע כמיליארד שקלים בהכשרות מקצועיות ותדע לתת מענקים למעסיקים שיקלטו את אותם עובדים שיעברו הכשרות מקצועיות. המטרה שלנו כממשלה היא שבשנת 2021, מאה אלף ישראלים יוכלו ליהנות מהמערך החדש של ההכשרות במדינת ישראל ויקבלו מאתנו מפתח להשתלבות בתנאים טובים."

שמולי הוסיף, כי "העובדה שתקציב המדינה נלקח בשבי מטעמים פוליטיים זרים של רה"מ מהווה טרגדיה כלכלית ולאומית. בחירות היו וגם נותרו חלופה איומה בעת הזו, אבל נתניהו לא מותיר לנו שום ברירה - כשמדינה שלמה נמצאת במלחמה והוא, מטעמים ואילוצים שנובעים בעיקר ממצבו האישי והמשפטי, מחפש לעצמו נקודות בריחה ויציאה".

שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית, משרד האוצר: "אפשר לראות שטרום המשבר היו 92 אלף משרות פנויות וכעת אנחנו עומדים על 55 אלף משרות פנויות - מדובר בירידה משמעותית, וזו עיקר הבעיה במשבר הנוכחי".

גרינברג ציינה בנוסף כי "להערכתנו עם הגעת החיסונים והשתלטות על מצב התחלואה המצב הכלכלי ישתפר ובשנת 2021, אם תהיה הכלה מהירה של המשבר הבריאותי, נהיה באזור ה-7% אבטלה, עדיין שיעור כמעט כפול מהמצב טרם המשבר."

גרינברג סיכמה, כי על המדינה "לפעול לשחרור מגבלות המשק, לראות איך מייצרים משרות, להפחית עלויות העסקה ולסייע למעסיקים במודלים כמו מענק לשימור עובדים. בהקשר זה, חל"ת גמיש הוא בהחלט מודל אפשרי מומלץ, שיאפשר להעסיק עובד ועדיין לקבל מענקים מהמדינה ולהפחית את עלות ההעסקה של אותו עובד. מענק שימור עובדים אותו הצענו, נותן מענה מקביל ומאפשר להעסיק את העובד גם בחלקיות משרה. כל מענה שמפחית עלויות העסקה של עובדים הוא מענה נכון במשבר כזה".

מוטי אלישע, הממונה על זרוע העבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים: "נערכנו להתאים את ההכשרה המקצועית למקצועות בביקוש גבוה. מחקנו מעל 150 אלף עבודות שלא כדאי להכשיר בהן כהתאמה למשבר בשוק העבודה. בנוסף, אנחנו עומדים לחתום מחר עם נשיאות המגזר העסקי על הסכם שיתוף עם המעסיקים. הרבה מכונים, ביניהם המכון הישראלי לדמוקרטיה, הצביעו כי מה שחסר בשוק העבודה זה להפגיש את הביקוש וההיצע לצרכי המשרות הפנויות. אנחנו מאמינים שזה כלי שובר שוויון שיגביר מאד את הסיוע לכולם. בנוסף, נייצר כלי לשפות עבור החברה הערבית והחרדית, כיוון שללא הכשרה מקצועית ושפות, קשה להשתלב בעבודה. אנחנו נהיה בסכנה ממשית אם לא נשקיע באותן אוכלוסיות".

פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, מנהל חטיבת המחקר, בנק ישראל: "אחד ההבדלים בין ישראל לשאר המדינות היה אימוץ מודל החל"ת. מהמחקר שלנו עולה כי אותם עובדים מגיבים באופן ישיר לסגרים. לדוגמה, שיא האבטלה בישראל – יותר מ־34% – נרשם באפריל במהלך הסגר הראשון. אך זה היה בנקודה קצרה מאוד בזמן, רק באמצע אפריל. ככל שהכלכלה נפתחה, המרכיב הזה של האבטלה – עובדים שנעדרו זמנית בגלל הקורונה לפי הגדרת הלמ"ס – הלך וקטן. וזו אחת המסקנות העיקריות של המחקר שלנו: מרכיב החל"ת באבטלה הוא גורם זמני שמגיב באופן ישיר לסגר".

רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "חייבים אסטרטגיה כוללת כי הרבה גופים יורים לכל הכיוונים מתוך רצון טוב לסייע לשוק העבודה לחזור לקדמותו, אבל זה רק מקשה. ביוני 2021 דמי האבטלה יסתיימו, המעבר לקצבאות סוציאליות יהיה מהיר ולכן זו מלכודת דבש - יש למצוא דרך הדרגתית להוריד את רשת הביטחון ולא בבת אחת. לא כל דורשי העבודה יחזרו לשוק העבודה, ככל שמתרחקים ממועד הפסקת העבודה כך קשה יותר להחזיר את האנשים לעבודה. חבל שלא ניצלנו את הזמן כדי להקנות מיומנויות כל כך נדרשות, כי אנחנו נמוכים ברמה בין לאומית, גם אם נוריד אוכלוסיות כמו הערבים והחרדים. לכן, חייבים להתחיל עוד היום בהכשרות ובעיקר עם הכשרות קצרות, לא מחר ולא ביוני ולא ביולי. היינו צריכים לעשות זאת כבר לפני חצי שנה".

רועי כהן, נשיא ל.ה.ב. - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל: "בשל ריב על אגו בין שר האוצר ושר העבודה, הנושא של ההכשרות המקצועיות תקוע. בגלל שעצמאים לא זכאים לדמי אבטלה, הם לא יכולים לדפוק על הדלת ולבקש הכשרות מקצועיות. בפועל אף עצמאי לא זכאי להכשרה כזו".

קובי בר נתן, הממונה על השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר: "אנחנו מתכוונים לשפר את הפריון והשירות לאזרח במגזר הציבורי וזו ההזדמנות שלנו לעבור לעולם של פחות תשומות ויותר תפוקות.

לגבי גמישות ניהולית – יש לזה קונוטציה שלילית, אבל הצלחנו להכניס דברים שבעבר היה מאוד קשה להכניס: שינוי בשעות ובמיקום העבודה, שינוי תפקיד או מטלות, קבלת קהל, אנו רואים שכל הדברים הללו השתפרו מאוד".

ארנון בר־דוד, יו"ר ההסתדרות החדשה: "אני מנסה להעביר עכשיו בחקיקה- חוק דמי אבטלה לעצמאים וחוק רשת ביטחון לעצמאים - רשת לעסק לפי מתווה צוק איתן, ומתווה שייתן להם רשת ביטחון בדומה לשכירים ודמי אבטלה. לעניין ההכשרות - ההסתדרות לא צריכה לנהל את ההכשרות המקצועיות לעובדים. זה תפקידה של המדינה. אני בהחלט חושב שעולם ההכשרות לא מנוהל נכון. הסכמנו לתת יד ולשתף פעולה כדי לתת לזה דרייב מחודש, אך ההסתדרות לא צריכה לנהל את זה".

לירון הנץ, סמנכ"ל אסטרטגיה, תכנון ומדיניות, המשרד לשוויון חברתי: "יותר מ-47% שיצאו לחל"ת בסגר הראשון היו צעירים, יש פגיעה במסלולי הקריירה שלהם, בהכשרה, בשאיפות, בהגשמות ובתארים, ויש לכך גם השלכות רגשיות. צריך להסתכל על זה בצורה הוליסטית יותר ולא רק בזווית התעסוקה. גם ההיבט של האזרחים הוותיקים -89% מהם מציינים שהם חווים דיכאונות וקשיים רגשיים והם נעדרי רשת ביטחון נוסף, והיינו צריכים לעשות מהלכים אקטיביים בחודשים האחרונים כדי שיזכו לתמיכה מעבר למה שהממשלה מספקת. במילים אחרות, משבר הקורונה הוא משבר החרפת הפערים הגדול בדורנו".

חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, המשרד לשוויון חברתי: "המשבר השפיע הרבה יותר על הצעירים הערבים לעומת הצעירים היהודים. אחד מתוך שני צעירים בחברה הערבית חסר מעש, לא משולב באקדמיה ולא בתעסוקה. החשש מתגבר, הן בשל הפערים במיומנות של העובדים הערבים - הכשרות, אוריינות דיגיטלית ושפה, והן בשל פערים בתשתיות הפיזיות והדיגיטליות".